קונסטנטינופול

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from קושטא)
Jump to navigation Jump to search
קונסטנטינופול
Κωνσταντινούπολις
ציור של העיר קונסטנטינופול
מדינה / טריטוריה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
חבל ארץ תראקיה
(למפת טורקיה רגילה)
Turkey adm location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%;">
 
אדנה
אדנה
גאורגיה
הים
האגאי
אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png

Byzantine Constantinople-en.png

קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹליוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה שהתקיימה במקום שבו נמצאת כיום איסטנבול. עם התפרקות האימפריה הרומית, הייתה קונסטנטינופול לבירת האימפריה הרומית המזרחית או האימפריה הביזנטית משנת 395 עד שנת 1453 (לא כולל תקופה קצרה בין השנים 12041261).

שם העיר[edit | edit source]

משמעותו של השם קונסטנטינופול הוא "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא. שמה נותר קונסטנטינופול עד 1453 עם כיבוש העיר על ידי הכוחות העות׳מאנים שהסבו את שמה ל"איסטנבול". קונסטנטינופול נשאר הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת, עד 1923 עם כינון הרפובליקה הטורקית.

היסטוריה[edit | edit source]

מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר

לפני קונסטנטינוס[edit | edit source]

ראשיתה של העיר הייתה בתור התיישבות שנוסדה על ידי מתיישבים יוונים מן העיר מגארה סביב 657 לפנה"ס. לפי מסורת עתיקה היא נקראה ביזנטיון על שם מנהיגם של המתיישבים, ביזאס. בשנים 512–478 לפנה"ס נשלטה ביזנטיון בידי ממלכת פרס, ומאוחר יותר הצטרפה לליגה האטית-דלית כבת חסותה של אתונה. פעמיים מרדה בה, בשנת 440 ובשנים 411–408 לפנה"ס, אך שתי המרידות דוכאו. ב-405 לפנה"ס נכבשה על ידי ספרטה, אך חזרה לידי אתונה בשנת 390 לפנה"ס. היא הצליחה לעמוד במצור שהטיל עליה פיליפוס מלך מוקדון בשנים 340–339 לפנה"ס, אך שנים מספר לאחר מכן הכירה בשלטון בנו, אלכסנדר הגדול, עליה.

בזמן מלחמות הדיאדוכים שבה וקיבלה את עצמאותה. בשנת 279 לפנה"ס תקפו את ביזנטיון שבטי הסקיתים והטילו עליה מס כבד, שכדי לממנו גבתה דמי מעבר מכל ספינה השטה במצר הבוספורוס. דמי מעבר אלו עוררו מלחמה בין ביזנטיון לרודוס וביתיניה, שתקפוה על מנת להכריחה להפסיק את גביית המסים מאוניותיהן וגם הצליחו בכך.

במאה ה-2 לפנה"ס הייתה ביזנטיון בת בריתה של רומא, ומאוחר יותר שילמה לה מסים. הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנים 193196 לספירה והרס אותה, כנקמה על שתמכה ביריבו פסקניוס ניגר.

תקופת קונסטנטינוס[edit | edit source]

ב-324 העביר הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול את בירת האימפריה הרומית מרומא לביזנטיון, הרחיבה ופיארה וחנך אותה מחדש בשנת 330 לספירה, כבירתה החדשה של האימפריה הרומית, או כ"רומא החדשה", (Nova Roma), כפי שביקש לכנותה. מאז חנוכתה המחודשת נודעה בשם קונסטנטינופוליס.

על מנת להשוות את מעמדה של קונסטנטינופוליס לזה של רומא נקט קונסטנטין בצעדים הבאים:

  • טביעת מטבע זהב (נוֹמיסמָה) הדומה למטבעות הרומאיים. מהמאה ה-6 נוספו על מטבעות אלו סמלים נוצרים כמו צלב ודיוקן של ישו.
  • הענקת אדמות ופריבילגיות למשפחות סנאטוריות
  • הבאת אומנים, ארכיטקטים וסוחרים מרומא
  • מתן לחם לבנאים, על פי מורשת רומית
  • בניית היפודרום קונסטנטינופול (קירקוס) שבו התבצעה חלוקת לחם יומית (במאה ה-6 הוחלף הלחם במרק)
  • בניית העיר על שבע גבעות בדומה לשבע הגבעות של רומא
  • הקפת את העיר בחומה (שהורחבה בימי תאודוסיוס)
  • מינוי פרפקט (נציב, פרומגיסטראט) כאחראי על העיר
  • בניית האגוסטיאום (Augusteum) שנחרב במרידת ניקה. בקצה האגוסטיאום בנה קונסטנטינוס כנסייה שנחרבה ברעידת אדמה. קונסטנטינוס השני בנה באותו מקום ב-360 כנסייה שעל חורבותיה נבנתה האיה סופיה.

הקיסר קבע את ה-11 במאי כיום חגיגת ייסוד העיר.

בקונסטנטינופול, בשונה מרומא, הייתה ניעות (מוביליות) חברתית. כתוצאה ממיעוט הרומאים מהמעמד הגבוה שהיגרו לעיר, נוצרה הזדמנות למוביליות למי שהתעשר או הצטיין בצבא או במלאכה. אנשים אלו יכלו להגיע למעמד סנטור. כך גם החלוקה בהיפודרום הייתה לשני צבעים בלבד (כחול לאצולה וירוק לעם) להבדיל מארבעה צבעים שהיו ברומא (התבטלו האדום והלבן).

בגדי הקיסר כללו גם זהב בנוסף על המשי האדום, הצבוע בצבע ארגמן המופק מחילזון ים, סמלם של שליטי רומא. שפת השלטון הפכה להיות יוונית. הקיסר אימץ מאלכסנדריה (המצאתו של הירו - hero) את השימוש בכוח המים למזרקות שהוצבו בגנים ובמרחצאות בקונסטנטינופול.

אחרי קונסטנטינוס[edit | edit source]

ב-532 התחוללה בעיר מרידת ניקה כמחאה על המיסוי הכבד.

ב-12 באפריל 1204 הצלבנים כבשו את קונסטנטינופול והעיר שימשה בירה לאימפריה הלטינית (12041261).

ב-29 במאי 1453 כוחות עות'מאניים בראשות הסולטאן מהמט השני כבשו את קונסטנטינופול והביאו לסופה של האימפריה הביזנטית והעיר שימשה כבירת האימפריה העות'מאנית (1453–1922).

גאוגרפיה[edit | edit source]

העיר ממוקמת בנקודה אסטרטגית, שלוחת יבשה בפתח מיצר הבוסופורוס. היא חולשת לפיכך על נתיב מים חשוב המוליך מן הים התיכון אל הים השחור, וגם על דרך בין-יבשתית גדולה, זו המוליכה מאירופה לאסיה (ויה איגנטיה כפי שנקראה בעת העתיקה). בצידה הצפוני עובר מפרץ צר המכונה קרן הזהב והוא מהווה נמל טבעי מושלם, ואף מספק הגנה לעיר.

מעבר לקרן הזהב, ברבעים המכונים פרה וגלאטה, היו בימי הביניים רבעי הזרים (סוחרים ונצינים, פיזאנים ואחרים). העיר המודרנית התפתחה לכיוון זה, וכיכר טקסים, הכיכר הראשית של איסטנבול המודרנית, נמצאת מצד זה של קרן הזהב. מן העיר אפשר לצפות אל יבשת אסיה המתחילה מן העבר השני של הבוספורוס.

תצלום פנורמי העיר קונסטנטינופול בשנת 1876 (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי העיר קונסטנטינופול בשנת 1876 (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונסטנטינופול בוויקישיתוף
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +15586 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png