קדושת לוי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
קדושת לוי
מחבר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
שנת הוצאה ה'תקנ"ח
סוגה חסידות
מהדורה ראשונה סלאוויטא ה'תקנ"ח
מהדורה מוערת הוצאת עוז והדר, מכון הדרת חן, מכון פאר מקדושים
הסכמות רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אהרן מז'יטומיר.

קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית. הספר מכיל רעיונות חסידיים על התורה לפי סדר פרשיות השבוע, ועל ענייני חנוכה, פורים ופרקי אבות. הספר מפורסם בסגנון ההפלגה ועיסוק במעלתם ושבחם של בני ישראל.

מבנה ותוכן החיבור[edit | edit source]

ההיסטוריון יצחק רפאל על הספר
"ספרו המצוין קדושת לוי הנו שיר תהילה, כעין "שיר השירים" לאהבת ישראל. הספר מלא רעיונות והברקות על קדושת האומה, מעלותיה וסגולותיה הנפלאות.
מתוך השקפה רחבה על ישראל, תפקידו ומקומו בעולם, שאפשר לנו להכירה מתוך פיסקאות מרובות המפוזרות על פני כל הספר, הוא בא לידי מסקנה, כי אומתנו היא מושלמת בתכלית השלמות ומשוללת חסרונות וליקויים, "ישראל עם קדוש הוא, למעלה מכל העולמות".
את הפגמים הנראים בכל זאת, שגם הוא אינו יכול להתעלם מהם, הוא מסביר כטבעיים בהתאם לתנאים החמורים בהם נתונה האומה. יש להצדיקם וללמד זכות עליהם, כי "אפילו אם אין אנו עושים רצונו יתברך, ג"כ אנו טובים מן העמים"."
יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, ‏"החסידות וארץ ישראל" : יג, ירושלים תשנ"א, עמ' 159–160, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)

הספר מחולק לחמישה שערים מרכזיים:

  • מאמרים ורעיונות על פרשות השבוע (חלק זה יצא לאור רק במהדורות שאחר פטירתו).
  • פירושים לאגדות דסבי דבי אתונא.
  • מאמרי חסידות לימים טובים (אלו מכונים "קדושות", והם היו עיקר החיבור שהדפיס רבי לוי יצחק, ושבהתאם להם הוא שם החיבור "קדושת לוי"):
    • ביאור המצוות הנוהגות בפורים - בארבעה פרקים ("ארבע קדושות").
    • ביאור המצוות הנוהגות בחנוכה - בחמישה פרקים ("חמש קדושות")
    • מאמר "כללות ימים-טובים".
    • מאמר כללות הניסים.
  • פירושי אגדות.
  • חידושים על הש"ס - מאבי המחבר, ומבני המחבר.

בספר מרבה המחבר לכתוב על מעלת עם ישראל ובשבח הסנגוריה עליהם. כראיה הביא את מה שנכתב בגמרא[1] שבתפילין של ה' עצמן היה נכתב שבחם של ישראל. כמקור לכך הביא רבי לוי יצחק קטע מתנא דבי אליהו המדבר על המעלה באמירת שבח בני ישראל[2]; במהדורה של הספר "תנא דבי אליהו" בשנת ה'תל"ו הקטע הושמט מהספר, והושב במהדורה של הספר שיצאה בשנת ה'תקנ"ו, בעקבות בקשתו של רבי לוי יצחק[3].

בנוסף לתורותיו של רבי לוי יצחק, מובאים בספר חידושים מאביו רבי מאיר מהוסאקוב, ומבניו רבי מאיר (בעל ה"כתר תורה") ורבי ישראל מפיקוב[א] בנו רבי מאיר מצוטט על ידו גם בתוך הספר[4].

בניגוד לרבים מספרי החסידות, ממעט רבי לוי יצחק להשתמש בסודות וברמזים[5].

הערכה וחשיבות[edit | edit source]

רבי חיים אלעזר שפירא (ה"מנחת אלעזר") ממונקאטש היה לומד בספר במתינות וביגיעה, תוך שהוא מנמק זאת כי "ספר הקדוש קדושת לוי, בו טמון ברמז כמעט כל כתבי האר"י, וכל תיבה ותיבה בנויה ומשוכללת על יסודות סתרי תורה, ולזה צריכין מתינות ועמוק והתבוננות להבין ולהשכיל שיח סוד קדשו, וכולי האי ואולי".

במסורת הברסלבית מקובל כי ה"קדושות" (המאמרים על חנוכה ופורים) הם מרבי נתן מנמירוב, שחיבר אותם בעת שהסתופף אצל רבי לוי יצחק.

גדולי החסידות ראו בספר כוח סגולי גדול, ויכולת להביא להתלהבות ולדבקות באהבת ה' ויראת שמיים. מהם שאמרו שעצם החזקת הספר בבית מסוגלת להמתקת הדינים וכשמירה ממזיקים[6]. רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (ה"אוהב ישראל") כתב בהסכמתו לספר (ברדיצ'ב תקע"ה) כי "בוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו", וכך גם כתב רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו לאותה המהדורה. בהסכמת רבני מונקאטש (מונקאטש תרצ"ט) נאמר "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים".

בתנועת החסידות היו שנהגו לשים את הספר "קדושת לוי" כסגולה בעמוד תפילה בימי חודש אלול[7].

מהדורות הספר[edit | edit source]

החיבור נכתב על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב עצמו[ב], ואת חלקו הראשון של הספר, העוסק בענייני חנוכה ופורים, וכן בחידושי אגדות דסבי דבי אתונא (תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ח', עמוד ב'), הדפיס רבי לוי יצחק כבר בחייו. הוא יצא לאור בשנת ה'תקנ"ח (1798) בדפוס של האחים מסלאוויטא יחד עם חידושים מאביו רבי מאיר מהוסאקוב ומבנו רבי ישראל מפיקוב, ומהדורה נוספת יצאה בשנותיו האחרונות, בשנת ה'תקס"ו (1806), בדפוס זולקווא. בשער הספר תיאר המחבר את תוכנו: "תוכחות מוסר לכל שפל ערכי כמוני להתלהב את לבו הטהור לאלקי ישראל". שנה לאחר פטירתו, בשנת ה'תקע"א (1811), הודפס הספר במהדורה נוספת ומורחבת על ידי בנו, רבי דוב בער דרברמדיקר, כשאליו מתווספים דברי תורתו של רבי לוי יצחק על הסדר פרשיות השבוע.

במהדורה השנייה (תקס"ו) נוספו הסכמות מרבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אהרן מז'יטומיר. במהדור הזו הופיעה הסכמת רבי לוי יצחק עצמו, וכן הסכמת רבי יעקב אורנשטיין (אב"ד לבוב), שהושמטו במהדורות הבאות.

בשנת ה'תרכ"ב יצאו דברי תורתו של רבי לוי יצחק על פרקי אבות, על פי כתב יד שהיה בביתו של רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המגיד מקוז'ניץ), מתלמידיו של רבי לוי יצחק. הספר יצא על ידי רבי משה כהן, נכדו של המגיד מקוזניץ', בעיר לבוב, בשם "קדושת לוי על פרקי אבות". בסוף הספר הודפס "כוונת המקווה" מהבעל שם טוב.

אברהם וינרוט הוציא ליקוט וביאור של הספר, בשם "לאור קדושת לוי". בני ברק תשמ"ח.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

מהדורות הספר

ביאורים והרחבות[edit | edit source]

  1. ^ החידושים של בניו, בהלכה ובאגדה, מופיעים בין ה"קדושות" לפורים לבין ה"קדושות" לחנוכה.
  2. ^ זאת בשונה משאר ספרי החסידות בדורות הראשונים של החסידות, שנכתבו לרוב על ידי תלמידים ויורשים.

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'.
  2. ^ קדושת לוי, פרשת בא.
  3. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ‏הבוחר בעמו ישראל באהבה, בתוך "קדושת הלוי המבואר", עמ' ב, בהוצאת "עוז והדר", באתר אוצר החכמה.
  4. ^ פרשת ויגש.
  5. ^ מתתיהו גוטמן, מגדולי החסידות - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ה'תר"ץ, עמ' 16.
  6. ^ קדושת לוי, ה'תשנ"ב, עמ' 310.
  7. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ‏הבוחר בעמו ישראל באהבה, בתוך "קדושת הלוי המבואר", עמ' א, בהוצאת "עוז והדר", באתר אוצר החכמה.

NivdakVeushar.png