צריך עיון (כתב עת)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Internet-news-reader.svg צריך עיון
לוגו כתב העת
לוגו כתב העת
סוג ירחון
תדירות חודשית
סוגה הגות חרדית
מו"ל קרן תקווה
עורך הרב יהושע פפר
נוסד ה'תשע"ז (2017)
שפה עברית
מדינה ישראלישראל  ישראל
צריך עיון

צריך עיון הוא כתב עת ובמה אינטרנטית העוסקים בדיון ביסודות ההגות, המדיניות, האידאולוגיה והסוציולוגיה החרדית. כתב העת יוצא לאור על ידי קרן תקווה.

לפי הצהרת עורכי כתב העת, הם פועלים מתוך תחושת פתיחות ומוכנות לעסוק בשאלות מורכבות, ומתוך תחושת צורך בהבהרת וניסוח עקרונות החברה החרדית שלפי תפיסתם השתנתה והתגבשה מחדש בשנות ה-50 של המאה ה-20, וחסרה מאז ניסוח קוהרנטי ואיכותי של עקרונותיה שיאפשר בחינה של שאלות העולות בתחומים שונים לאור עקרונות אלו. להערכתם, ניסוח מחודש זה, אם יתקבל, יאפשר דיון מעמיק יותר בחברה החרדית בכלי התקשורת ובאקדמיה.

כחלק מתפיסת המערכת בדבר חשיבות העיסוק העצמי בעקרונות החברה החרדית, עורכי כתב העת הם חרדים בעצמם. אך בין כותבי המאמרים נמנים גם מי שאינם חרדים. כתב העת מעסיק גם כותבות, אך באתר האינטרנט שלו (שמציג את תמונותיהם של רוב העורכים הקבועים) מוצגות תמונותיהן של כותבות בודדות בלבד.

כתב העת

כתב העת נוסד בניסן ה'תשע"ז (2017). הוא מופיע בעיקרו ככתב עת מקוון, אך מתחילת חורף תשע"ט קיימת גרסת דפוס שלו ותכנית מנויים.

העורך הראשי של כתב העת הוא הרב יהושע פפר, והעורך בפועל הוא אליהו לוי נכדו של רבי גדליה נדל, שערך בעבר כתב עת פרטי שעסק בנושאים דומים. מערכת כתב העת מקבלת מאמרים מהציבור באופן חופשי, כשהם תואמים את קווי היסוד של כתב העת. כתב העת מתמקד מדי חודש בתחום מסוים, עליו נסובים מספר מאמרים הכוללים מאמר ראשי ומאמרים נוספים של תגובה וביקורת. בין הנושאים שנידונו בכתב העת: לימודים אקדמיים, האישה העובדת, פסיכולוגיה, מעמד הביניים, פרשנות הפשט למקרא, צניעות, עיתונות, זיכרון השואה; כולם מתוך התמקדות בחברה החרדית.

האתר ממומן ומופעל על ידי קרן תקווה המזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית, ומפעילה לצדו גם את כתב העת השילוח וסמינרים להטמעת תפיסותיה הערכיות של הקרן בציבוריות החרדית הישראלית.

הנחות יסוד

בליבת המחקר של כתב העת עומדת מסגרת של הנחות יסוד מוקדמות שעל בסיסן אמור השיח להתנהל. אלו הן לפי אתר כתב העת:

  1. דרישה למצוינות דתית, הן בתחום קיום המצוות והן ביחסי אנוש. ביחס לדרישה זו מציבה מערכת כתב העת את אחוזי הנשירה, שיעורי העוני והמחלוקות הפנימיות כמי שמאתגרים את "הדרישה הגורפת לרמה גבוהה ומחמירה של לימוד תורה וקיום מצוות".
  2. התבדלות מהחברה המערבית כדי לקיים את הערכים שבבסיס התפיסה החרדית, אך תוך הימנעות מפיתוח שנאה כלפי האחרים וכפירה לא מוצדקת בחובות אזרחיות. הכלה של קיומו של עולם יהודי בעל גוונים שונים ואי-התעלמות ממנו או תיוגו כמשהו העומד מחוץ לגבולותיה של היהדות.
  3. החרדיות, לפי תפיסת המערכת, אינה בנויה לרפורמה מהירה בלי לאבד את הזהות הפנימית, ולכן לאור השינויים הדרמטיים במרחב בו פועלת הקהילה החרדית יש לשאוף לשינוי שיבוא מבפנים בהליך איטי ושמרני ובהסכמת גדולי הרבנים.
  4. הכרה בכך שמדינת רווחה והסתמכות עליה אמורה להפר את העצמאות הקהילתית בתחום החינוך ותחומים אחרים, ולכן אימוץ תפיסות שמרניות ביחס לתלות קהילתית במדינה, ובמילים אחרות: המערכת מניחה קשר בין שמירה על עצמאות החינוך החרדי ובין ויתור על תקציבי ממשלה שווים לאלו שמקבלת יתר האוכלוסייה.
  5. החרדים, אמורים להשפיע על צביונה של המדינה ולהשמיע את קולם בציבוריות הישראלית, אך לא לפעול מתוך תחושת אמת יחידה וכפועל יוצא לנסות ולבקש מונופול על ההגדרה הלאומית של מדינת ישראל.
  6. מתן אפשרות למוסדות חינוך בקהילה להכניס כחלק מובנה מבתי הספר הכנה לקראת חיים מקצועיים לפי בחירת הקהילה המקומית. הדרישה היחידה מבתי הספר תהיה חינוך לערכים חרדיים שיעמדו במבחן מפגש עם העולם שמחוץ לקהילה, מעבר לכך לא תוטלנה מגבלות על חומרי הלימוד.
  7. כדי לאפשר קיום משותף עם יתר החברה הישראלית, דתיים כחילוניים, יהודים כשאינם, החברה החרדית תהיה "מוכנה לפשרות חברתיות עם קבוצות שאינן חולקים את תפיסת העולם החרדית", כבוד והבנה הדדיים, גם אם "תוך אי-הסכמה עמוקה בנושאי ליבה".

קישורים חיצוניים

NivdakVeushar.png