צדק (מוסר)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
צדק - ציור של Jürgen Ovens משנת 1662

צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון או כשרות מוסרית (כגון מידתיות).

הגדרת הצדק תלויה ויחסית ביותר, ולעיתים אף בעייתית. זאת כיוון שדבר הנחשב צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעיתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות. לכן קביעת "הצדק המוחלט" או "הצדק האובייקטיבי" בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית.

מהמושג "צדק" נגזרים ביטויים נלווים רבים כגון: צדקה, צדיק, צדק חברתי, "מערכת הצדק" (כינוי לבתי המשפט) ועוד.

תפיסת הצדק בדתות[edit | edit source]

הצדק נחשב בדתות השונות כתכונה חיונית. ביהדות מופיעה הקריאה "צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז 20) וכן "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו" (דברים א' 16). בדברי הנביאים קיבל מושג הצדק גם משמעות חברתית- "צדק חברתי".

בנצרות הכתירו את תכונת הצדק כתכונה השמינית לאחר שבע המידות השמימיות.

תפיסת הצדק בפילוסופיה[edit | edit source]

אריסטו[edit | edit source]

לפי הפילוסוף היווני אריסטו האדם הצדיק הוא האדם הטוב- בעל הסגולה הטובה. אדם זה הוא אדם המשתמש בשיקול דעתו לשם מימוש מהותו כאדם. משמע, האדם המממש את מהותו כאדם הוא גם אדם טוב. האדם הצדיק-הנבון הוא מי שבוחר בעיקרון "שביל הזהב" ("דרך האמצע") ומשתמש בה כהלכה על ידי שימוש בשיקול דעתו בבחירת מעשיו. מעשה שראוי לעשותו הוא המעשה המתאים לגמרי לסיטואציה, זהו המעשה השקול. לפי משנתו של אריסטו, המימוש העצמי של האדם, ה'צדק': "הטוב העליון" המכונה אושר, תלוי באדם עצמו ואך ורק בו.

אפלטון[edit | edit source]

אפלטון יוצא נגד הגישה המסורתית לפיה צדק הוא לתת לכל אחד את שלו, או את המגיע לו ומוסיף על כך התניות. בפוליטיאה הוא מפתח את הרעיון שרק המלך הפילוסוף ידע לתת לכל אדם את הרצוי לו.

תומאס הובס[edit | edit source]

גישה שונה למושג ה'צדק' ניתן למצוא בדבריו של הפילוסוף הבריטי תומאס הובס, הטוען כי הצדק תלוי ביחסים שבין אדם לחברו.

לפי הובס כל בני האדם נולדו עם יצר הרע. מטרת החברה האנושית היא לשים לפרט גבולות וחוקים על מנת שיוכל לחיות בחברה אנושית ומוגנת. על פי הובס האדם הנוהג בצדק הוא זה שמוכן להתחייב לאמנה או להסכם בין אנשים, כדי לממש את מהותו כאדם.

גרמי בנתם[edit | edit source]

גרמי בנתם, פילוסוף אנגלי שחי בין המאה ה-18 ל-19, האמין שעקרון הצדק החשוב ביותר, בשביל מחוקקים ותושבים כאחד, הוא עקרון התועלתנות: "האושר הגדול ביותר למספר הגדול ביותר." הדבר הנכון לעשות, לפי פילוסופיית התועלתנות, הוא הדבר אשר יגרום לסכום האושר או העונג הגדול ביותר, ללא שפיטתם של התענוגות או הרצונות של אנשים.

גרמי מציע את ההצדקה הבאה למשנתו: כל מה שאנחנו, כבני אדם, עושים, מונע על ידי רגשות של כאב או עונג. הם "השליטים האבסולוטיים" שלנו, לפי בנתם. לפיכך, מהם נובע הסטנדרט של מה נכון ומה לא נכון.

בשביל המטרה של מציאת הדרך הטובה ביותר למקסם את האושר הקולקטיבי של החברה, תועלתנים מציעים מדע של מוסר, בו כל התענוגות והמכאובים של כל בני האדם נמדדים על סולם אחיד של מרדידה לפי עוצמתם ומשיכות זמנם.

עמנואל קאנט[edit | edit source]

חמש שנים אחרי שבנתם פרסם את משנתו התועלתנית בספר "הקדמה לעקרונות המוסר והמשפט", עמנואל קאנט, פילוסוף פרוסי, פרסם את ספרו "הנחות יסוד למטפיזיקה של המידות", בו מותח ביקורת על התועלתנות ומציג את משנתו הפילוסופית. לפי קאנט, מה שנותן משמעות לפעולה אינן השלכותיה אלא המניע עליה היא מבוססת. המניע חייב להיות של המניע של חובה מוסרית, לעומת המניע השגוי בעיני קאנט, שהוא האינטרס העצמי - לעשות משהו כי זה יעזור לי, לא לעשות משהו כי זה יגרום לי להרגיש רע.

אך זה לא מספיק שהמניע יהיה של חובה מוסרית, קאנט טוען. על האדם המוסרי להציב לעצמו חוקים שלפיהם הוא יפעל תמיד, ללא כל קשר לתוצאות פעולותיו. חוקים אלו, על פי קאנט, נובעים אך ורק מההיגיון האנושי, בניגוד לרגש. כאשר אדם ניגש לקבוע מה יהיו החוקים אשר ינהיגו את מעשיו, עליו לשאול את עצמו שתי שאלות. הראשונה היא האם ניתן להפוך חוק זה לחוק אוניברסלי ועדיין להצליח ליישם אותו. המבחן השני של חוק שהצבת לעצמך הוא האם הוא מתייחס לבני אדם כתכלית בעצמם, בניגוד לחוק המתייחס לבני אדם כאמצעי, כדרך להשיג מטרות כמו רווח אישי או רווחת החברה הכללית. הסיבה, לפי קאנט, מדוע זה לא נכון להתייחס לבני אדם כאמצעים היא שהם יצורים רציונליים, המסוגלים לחשוב בצורה הגיונית. לפיכך, הם ראויים לכבוד.

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיה • אסתטיקה • אפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריה • פילוסופיה של החינוך • פילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקה • פילוסופיה של הנפש • תאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזם • האסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזם • נטורליזם • האסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואית • האסכולה הצינית • נאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקה • רציונליזם • אמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזם • פילוסופיה בודהיסטית • פילוסופיה הינדואיסטית • פילוסופיה ג'ייניסטית • פילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזה • קונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוס • מו דזה • בודההפרמנידספרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטוןאריסטו • זנון מקיטיון • טימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוס • יוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאוולי • תומאס הובס • פרנסיס בייקון • רנה דקארט • ברוך שפינוזה • גוטפריד לייבניץ • ג'ון לוקג'ורג' ברקלי • דייוויד יום • ז'אן-ז'אק רוסו • עמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מיל • ארתור שופנהאואר • סרן קירקגור • קרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרל • מרטין היידגר • ברטראנד ראסל • רודולף קרנפ • לודוויג ויטגנשטיין • קרל המפל • ז'אן-פול סארטר • וילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולס • יורגן האברמאס • מישל פוקו • גסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמן • חומר ורוחחוק הזהותטוב ורע • ישותכשל לוגי • לוגוס • מהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזם • הוליזם • היסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדה • מכניזם • נטורליזם מטאפיזי • ניהיליזם • נומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנות • על-אדם • עשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזם • פנתאיזם • הפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנות • תערו של אוקאם • הרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +165 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png