פרת

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
נהר פרת
The Euphrates River-Iraq.jpg
אורך 3,000 קילומטר
גובה מוצא הנהר 4,500 מטר
ספיקה ממוצעת 818 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 444,000 קילומטר רבוע
מוצא מזרח טורקיה
שפך שט אל ערב
מדינות באגן הניקוז טורקיהטורקיה  טורקיה
כוויתכווית  כווית
סוריהסוריה  סוריה
עיראקעיראק  עיראק
ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית
250p

נהר פְּרָתערבית الفرات) הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק. הפרת נחשב לגבולה הדרום-מערבי של מסופוטמיה.

אורכו של נהר פרת הוא כ-3,500 ק"מ, והוא אחד מן הנהרות הארוכים באסיה. שטח אגנו משתרע על 444,000 קמ"ר.[1]

מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון-מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל ערב, נשפך למפרץ הפרסי.

הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס. לנהר הפרת יש שתי זרועות עיקריות, שהמזרחית בהן מוצאה בהרי ארמניה.

שמותיו בשפות שונות

שפה שם
שומרית בֻרַנֻנַ
אכדית פֻרַתֻּ
ערבית אל-פֻרָת
סורית פֶרָת
ארמנית יֶפּרַת
עברית פְּרָת
טורקית פִרַת
כורדית פִרַת

סלע המחלוקת כיום סביב מימי נהר הפרת

מימי הפרת מנוצלים על ידי שלוש המדינות שבהן הוא עובר. עם זאת, טורקיה הקימה סכרים גדולים בחלקו האמצעי ושליטה זו מקנה לה עוצמה פוליטית אדירה כנגד סוריה ועיראק. בעבר, הייתה טורקיה מאיימת בהטיית חלק גדול יותר של המים לתחומה, על חשבון שכנותיה.

סחף וביצות

לפרת יש כמה יובלים עיקריים: הסג'ור, הבליח' והחבור[2] . בחלקו התחתון של הנהר, השיפוע על פני השטח קטן ביותר - בין השאר משום שבמשך הדורות נערמו שם כמויות גדולות של אדמת סחף. עובדה זאת יצרה נפתולים ואפיקים קטנים. לעיתים קרובות עולה נהר הפרת על גדותיו ומציף את הקרקע בשיטפונות אדירים. מרבצי הסחף גרמו להיווצרות של שטח ביצות נרחב, בעיקר בדרום עיראק. חוקרים מסוימים סוברים כי אף קודם לכן הייתה התיישבות סביב נהר זה, כמו תרבויות תל חלאף, עוביד, ארך ואור.

נהר הפרת בתרבויות קדומות

מימי הפרת מנוצלים להשקיה החל מימי קדם ועד ימינו אנו. סביב ובעקבות נהר זה קמו מן התרבויות הגדולות בעת העתיקה - תרבויות כמו אכד, אשור ובבל. תרבויות אלה נוצרו בשטח שהיום שוכנת עיראק ובעבר נקרא מסופוטמיה ("הארץ שבין שני הנהרות").

שמו הקדום של הנהר היה "מַלַה".[3]

פרת בתנ"ך

במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול", והוא בין הנהרות הראשיים שנזכרים בתנ"ך. הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת האל לאברהם (בראשית, ט"ו, י"ח) ובנאום משה (דברים, א', ז'). לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן (בראשית, ב').

הנביא ירמיהו עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת:

  • בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באוזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
  • בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.

לפי זיהוי המחודש ש"פארה" שבבנימין היא פרת המקראית, מניחים הרבה חוקרי מקרא שהפרת הנזכרת בפרק י"ג בירמיהו איננו נהר הפרת, כי אם נחל פרת שבהרי יהודה. אולם המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת רק כדי לטמון אזור פישתים.

פרת במשנה

נהר הפרת מוזכר במשנה לעניין זמן בקשת גשמים בברכת השנים בתפילת העמידה. לפי ההלכה, מתחילים לבקש גשמים רק 15 יום לאחר סיומו של חג הסוכות, בתאריך ז' בחשוון. סיבת עיכוב זה היא חישוב משך הזמן הדרוש לעולי הרגל שבאו מבבל, על מנת שיוכלו לחזור אל ביתם שמעבר לנהר פרת, קודם שיחלו לרדת גשמים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארנון סופר, המאבק על המים במזרח התיכון, הוצאת עם עובד, 2006, עמ' 92
  2. ^ משה ויינפלד, בראשית עולם התנ"ך, דברי הימים, עמ' 187
  3. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' 2

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3777 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png