פרשת שלח לך

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר



Arrow r.svg שלח לך Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, י"ג, א' - ט"ו, מ"א
מס' פסוקים: 119
תוכן: חטא המרגלים, נסכים, הפרשת חלה, חטאת ציבור, המקושש ומצוות ציצית
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (2)  לא תעשה (1)
הפרשת חלה לכהן, הטלת ציצית בבגד בעל ארבע פינות הליכה לרעה אחר מחשבת הלב ומראה העיניים
הפטרה
בני כל העדות יהושע, ב', א'-כ"ד
משה מקבל את פני המרגלים, שנת 1621 לערך.

פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (או שלח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ג, פסוק א' ומסתיימת בפרק ט"ו, פסוק מ"א. החלק המרכזי בפרשה הוא תיאור חטא המרגלים ותוצאותיו.

הפרשה מתארת אירועים שהתרחשו בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים. זו הפרשה האחרונה שבה שנת ההתרחשות מפורשת בתורה, עד לפרשת חקת המגוללת אירועים בשנת הארבעים ליציאת מצרים.

נושאים בפרשה

חטא המרגלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שנים עשר המרגלים

עם ישראל משתכנע מדברי המרגלים שלא יוכלו לכבוש את הארץ, ומתכוון לשוב למצרים. על כך הם נענשים בהארכת שהותם במדבר לארבעים שנה, פרק זמן בו ימותו בני הדור החוטא:

בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ.

קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל מנסה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפת במלחמה מול העמלקי.

ציצית עם פתיל תכלת.

ציוויים הלכתיים

בהמשך הפרשה מובאים מספר ציווים הלכתיים ובהם:

"...כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַ-ה'. וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַ-ה' כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה..."
"וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַ-ה'. רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה..."
"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה .... וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא..."

המקושש ומצוות ציצית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המקושש

בני ישראל מניחים במשמר אדם שנמצא מקושש עצים בשבת, עד שיינתן הדין לחטא מסוג זה. הם מצווים על ידי אלהים להמיתו בסקילה וכך נעשה.

בסוף הפרשה מובא הציווי על מצוות ציצית (אותו קוראים בכל יום בקריאת שמע):

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם...

הפטרה

ההפטרה היא בספר יהושע, פרק ב', פסוקים א'-כ"ד. בהפטרה מסופר על המרגלים ששלח יהושע ליריחו לפני הכניסה לארץ ישראל ועל הקורות אותם בבית רחב הזונה:

(א) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה. (ט) וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ... (יב) וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. (יח) הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +34 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png