פרשני המקרא

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 600 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות על מילות התנ"ך עצמן אלא סגנון ספרי הפרשנות היה בהבאת פירושי התנ"ך הקדומים כמו רמב"ן ורש"י ובירור הנכון מביניהם על ידי שאלות והסברים שונים, כמו כלי יקר, דבק טוב, אור החיים ומשכיל לדוד. כמו כן היו ספרים שנכתבו על פירוש אחר (בדרך כלל רש"י), אך בפועל ביארו כפי הנראה להם תוך השוואה לפירוש רש"י.

יצירת הפרשנות היהודית לתנ"ך התחדשה כבתחילה בתחילת המאה ה-18 בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

פרשנות קדומה[edit | edit source]

פרשנות פילולוגית[edit | edit source]

פרשנות ימי הביניים[edit | edit source]

פרשני ספרד

פרשני צרפת

פרשני פרובאנס

פרשני איטליה

פרשני תימן

פרשני אשכנז

פרשני אלג'יר

פרשני מצרים

הפרשנות החדשה[edit | edit source]

הפרשנות בארץ ישראל[edit | edit source]

ראו גם[edit | edit source]

  • פרשנות הפשט למקרא

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -13 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png