פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
Jump to navigation
Jump to search

אמיל אדולף פון בהרינג (1917-1854), הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על פיתוח נוגד הרעלן לטיפול בדיפתריה.
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה. הפרס מוענק על ידי מכון קרולינסקה השוודי.
חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה[edit | edit source]
1901 - 1910[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
1901 | אמיל אדולף פון בהרינג | ![]() |
פיתוח טיפול אנטי-רעלן נגד דיפתריה |
1902 | רונלד רוס | ![]() |
מחקרו על המלריה |
1903 | נילס ריברג פינסן | ![]() |
פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris) |
1904 | איוואן פטרוביץ' פבלוב | ![]() |
על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול |
1905 | רוברט קוך | ![]() |
על גילוי הגורם למחלת השחפת |
1906 | קמילו גולג'י סנטיאגו רמון אי קחאל |
![]() ![]() |
מחקר על מערכת העצבים |
1907 | שארל לואי אלפונס לבראן | ![]() |
על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות |
1908 | איליה מצ'ניקוב פאול ארליך |
![]() ![]() |
על חקר מערכת החיסון |
1909 | אמיל תאודור קוכר | ![]() |
מחקר על בלוטת התריס |
1910 | אלברכט קוסל | ![]() |
מחקר בתחום התא, באופן מיוחד חלבונים וחומצת גרעין |
1911 - 1920[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
1911 | אלבר גולסטרנד | ![]() |
על תפקיד עדשת העין בראייה |
1912 | אלכסיס קארל | ![]() |
על שיטת תפירת כלי דם והשתלות |
1913 | שארל רובר רישה | ![]() |
על גילוי האנפילקסיס. |
1914 | רוברט באראני | ![]() |
על הבנת מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית |
1919 | ז'ול בורדה | ![]() |
גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון |
1920 | שק אוגוסט סטינברג קרוג | ![]() |
על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע |
1921 - 1930[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
1922 | ארצ'יבלד ויויאן היל אוטו פריץ מאירהוף |
![]() ![]() |
מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית |
1923 | פרדריק בנטינג ג'ון מקלאוד |
![]() ![]() |
על גילוי האינסולין לטיפול בחולי סוכרת (שניהם חלקו את הפרס עם צ'ארלס בסט וג'יימס קוליפ שהיו שותפים לגילוי אך לא הוכרו על ידי הוועדה) |
1924 | וילם איינטהובן | ![]() |
על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם |
1926 | יוהנס אנדראס גריב פיביגר | ![]() |
מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן בחיות |
1927 | יוליוס ואגנר-יאורג | ![]() |
על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה |
1928 | שארל ז'ול הנרי ניקול | ![]() |
מחקר על טיפוס |
1929 | כריסטיאן אייקמן סר פרדריק גואולנד הופקינס |
![]() ![]() |
על גילוי ויטמינים שונים |
1930 | קרל לנדשטיינר | ![]() |
על גילוי סוגי הדם האנושי |
1931 - 1940[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
1931 | אוטו היינריך ורבורג | ![]() |
על צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה |
1932 | סר צ'ארלס סקוט שרינגטון אדגר דאגלס אדריאן |
![]() |
על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר |
1933 | תומאס האנט מורגן | ![]() |
על גילוי תפקיד הכרומוזומים בתורשה |
1934 | ג'ורג' הויט ויפל ג'ורג' ריצ'רדס מינוט ויליאם פרי מורפי |
![]() |
על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה |
1935 | האנס שפמן | ![]() |
על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף |
1936 | סר הנרי דייל אוטו לוי |
![]() ![]() |
על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי |
1937 | אלברט סנט-גיירגי | ![]() |
על תיאור ויטמין C והגילוי כי חמצן נקשר עם מימן בנשימה תאית |
1938 | קורניי ז'אן פרנסואה היימנס | ![]() |
על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח |
1939 | גרהרד דומק | ![]() |
על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים |
1941 - 1950[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
1943 | הנריק דאם אדוארד א. דויסי |
![]() ![]() |
גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי |
1944 | הרברט ספנסר גסר יוסף ארלנגר |
![]() |
על האותות החשמליים העצביים |
1945 | אלכסנדר פלמינג ארנסט בוריס חיין הווארד וולטר פלורי |
![]() ![]() ![]() |
על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מידבקות |
1946 | הרמן יוסף מולר | ![]() |
על מחקריו בתחום המוטציה הגנטית הספונטנית ויצירת מוטציה באמצעות קרינת רנטגן |
1947 | קארל פרדיננד קורי גרטי תרזה קורי |
![]() |
על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר |
ברנרדו אלברטו הוסיי | ![]() |
על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח במטבוליזם של סוכר | |
1948 | פאול הרמן מילר | ![]() |
על גילוי יעילות הדי די טי כחומר הדברה |
1949 | וולטר רודולף הס | ![]() |
על מיפוי תפקודי מרכז המוח |
אנטוניו אגש מוניש | ![]() |
על גילוי הטיפול בלובוטומיה | |
1950 | אדוארד קלוין קנדל שוולטר הנך |
![]() |
על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת מפרקים |
טדאוס רייכשטיין | ![]() |
1951 - 1960[edit | edit source]
1961 - 1970[edit | edit source]
1971 - 1980[edit | edit source]
1981 - 1990[edit | edit source]
1991 - 2000[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
1991 | ארווין נהר ברט זקמן |
גרמניה גרמניה |
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם |
1992 | אדמונד ה. פישר אדווין ג. קרבס |
שווייץ, ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים |
1993 | ריצ'רד ג'. רוברטס פיליפ א. שרפ |
הממלכה המאוחדת ארצות הברית |
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה להתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA |
1994 | אלפרד ג. גילמן מרטין רודבל |
ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא |
1995 | אדוארד ב. לואיס כריסטיאנה ניסליין-פולהרד אריק פ. וישהאוס |
ארצות הברית גרמניה ארצות הברית |
על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות |
1996 | פטר ס. דוהרטי רולף מ. זינקרנגל |
אוסטרליה שווייץ |
כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף |
1997 | סטנלי פרוזינר | ארצות הברית | על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים |
1998 | רוברט פ. פורשגוט לואיס ג'. איגנרו פריד מורד |
ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO) |
1999 | גינתר בלובל | מערב גרמניה, 1987: ארצות הברית | על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא |
2000 | ארוויד קרלסון | שוודיה | על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון |
פול גרינגרד | ארצות הברית | על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32 | |
אריק קנדל | ארצות הברית | על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית |
2001 - 2010[edit | edit source]
2011 - 2020[edit | edit source]
שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
---|---|---|---|
2011 | ברוס בויטלר ז'ול הופמן רלף שטיינמן |
ארצות הברית צרפת קנדה |
על תגליותיהם בחקר המערכת החיסונית והגנטיקה |
2012 | ג'ון גרדון שיניה יאמאנקה |
בריטניה יפן |
על הגילוי שניתן להפוך תאים בוגרים לתאים פלוריפוטנטים |
2013 | ג'יימס רותמן רנדי שקמן תומאס שודוף |
ארצות הברית ארצות הברית גרמניה |
על הגילוי כיצד מתנהלת תעבורת חומרים בתא פנימה והחוצה |
2014 | מיי-בריט מוסר אדוורד מוסר ג'ון אוקיף |
נורווגיה נורווגיה ארצות הברית/אנגליה |
על עבודתם לזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי. |
2015 | ויליאם קמפבל וסטושי אומורה טו יויו |
ארצות הברית, יפן סין |
על טיפול חדש נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים נימיות. על טיפול חדש נגד מלריה. |
2016 | יושינורי אושומי | ![]() |
על גילוי מנגנונים לאוטופגיה |
2017 | ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש, מייקל יאנג | ארצות הברית | על גילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי. |
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- פרס נובל, האתר הרשמי (באנגלית)
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, האתר הרשמי (באנגלית)
- חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרס נובל | |
---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +25604 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.