פסיקתא דרב כהנא
פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. מדרש זה קדום יחסית, והוא מתוארך למאה ה-5,[1] תקופתם של המדרשים הקדומים בראשית רבה וויקרא רבה (שלהי העת העתיקה בארץ ישראל - סביבות המאה ה-5 וה-6).
פירוש השם 'פסיקתא'[edit | edit source]
שלמה בובר, אשר הוציא לאור במאה ה-19, את המהדורה המדעית הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא כתוב בצמוד לספר, כמו למשל בראשית רבה, אזי כל דרש בו הוא נפסק ונפרד מחברו.
ההסבר השני הוא שהמילה פסיקתא עניינה הפטרה וסיום. מילה זאת הלמה את שם המדרש היות שמדרש פסיקתא דרב כהנא עוסק בהפטרות.
דעה אחרת שהועלתה היא שפירוש המילה פסיקתא דומה למילה 'פתיחתא', כלומר פתיחה של נושא מסוים שהדרשן עומד לעסוק בו.
תוכן[edit | edit source]
הסדר שעל פיו מחולק הפסיקתא הוא ייחודי ומושתת על סדר הקריאות במהלך השנה. הפסיקתא מתחלק לחמש תקופות של לוח השנה העברי.
- ראש השנה עד יום כיפור
- סוכות והחגים הסמוכים לו
- חנוכה וארבע פרשיות
- פסח עד שבועות
- השבתות בין י"ז בתמוז לראש השנה (תלת דפורענותא ושבע דנחמתא)
לשון[edit | edit source]
לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית, המאות שכפי הנראה קדמו לחתימתו. לשונה מזכירה את לשון התלמוד הירושלמי, ראשית הפיוט, וכן מדרשי בראשית רבה וויקרא רבה.
מהדורות[edit | edit source]
מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי שלמה בובר. 'מהדורת בובר' כוללת לצד נוסח מוגה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. במהדורתו השתמש בובר בארבעה כתבי יד שונים:
- כתב יד מצפת אשר הועתק במצרים ונמסר לו על ידי שד"ל
- כתב יד מהעיר פאס שבמרוקו אשר נמסר לו על ידי הרב אליקים כרמולי
- כתב יד אוקספורד
- כתב יד מאיטליה, מספריתו של די ראססי.
במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שמקורו מצפת, אותו קיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד זה הוא השלים מכתב היד שקיבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.
המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1962 (תשכ"ב). מהדורה זו מבוססת הן על כתב יד אוקספורד והן על שינויי נוסח על פי הגניזה הקהירית.
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ביבליוגרפיה של פסיקתא דרב כהנא, באתר ויקיטקסט- ענת רייזל, פסיקתא דרב כהנא, באתר "מחלקי המים"
- פסיקתא דרב כהנא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- Pesikta de-Rav Kahana, Mandelbaum edition, scanned, PDF פסיקתא דרב כהנא מהדורת מנדלבוים
- פסיקתא דרב כהנא, מהדורת בובר, באתר "דעת"
- מדרש פסיקתא רבתי דרב כהנא, ברסלויא, תקצ"א 1831, באתר HebrewBooks
- פסיקתא מהדורת בובר, אגדת ארץ ישראל מיוחסת לרב כהנא, לבוב, תרכ"ח-1868, באתר HebrewBooks
- ארנון עצמון, פסקת "איכה" בפסיקתא דרב כהנא: בין קינה לתוכחה, JSIJ 16, 2019
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ יעל וינפלד-בן-שלום, גלגל הוא והוא עובר על הכל (בפרק "פסיקתא דרב כהנא"), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018
| ספרות המדרשים | ||
|---|---|---|
| מדרשי הלכה תנאיים
(200 לספירה עד 400 לספירה לערך) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא • ספרי דברים • מכילתא דברים | |
| מדרשי האגדה הקלסיים: תקופת האמוראים והסבוראים
(400 לספירה עד 600 לספירה לערך) |
בראשית רבה • איכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • אגדות התלמוד | |
| מדרשי תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים
(600 לספירה עד 750 לספירה לערך) |
שיר השירים רבה • קהלת רבה • רות רבה • דברים רבה • מדרש תנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב • פסיקתא רבתי | |
| המדרש המאוחר: תקופת הגאונים
(750 לספירה עד 1100 לספירה לערך) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • הגדה של פסח • במדבר רבה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) | |
| ליקוטי מדרשים: תקופת הראשונים
(1100 לספירה עד 1500 לספירה לערך) |
מדרש שכל טוב • ילקוט שמעוני • מדרש אגדה (בובר) • מדרש הגדול • מדרש הביאור • עין יעקב | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +160 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
