פנאנתאיזם

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

ערך זה סווג כחלק מקבוצת ערכים העוסקים בנושא "פילוסופיה". חשיבותו של הערך, ומקומו באנציקלופדיה בדרך התורה, מוטלת בספק. נשמח שתביעו את דעתכם כאן.

פנאנתאיזםיוונית: πᾶν "הכול"; ἐν "ב־"; ו־Θεός "א-ל") היא תפיסה שלפיה העולם הוא חלק מהא-ל, אך הא-ל אינו רק העולם, אלא גם מה שמעבר לו.

הפנאנתאיזם דומה לפנתאיזם בכך ששתי הגישות דוגלות בתפיסת א-לוהות אימננטית, לפיה העולם אינו נבדל מהא-ל אלא הוא מזוהה עמו. אך בשונה מהפנתאיזם שאינו מכיר בדבר מעבר לתחום ההכרה והשפה, ובכך הוא בעצם חומרי, ומזהה את האל עם הטבע בלבד, הרי הפנאנתאיזם מאמין בקיומם של דברים מעבר לתחום ההכרה והשפה, ולכן לשיטתו אין הא-ל מצטמצם בטבע והעולם בלבד, אלא כולל גם את מה שמעבר לו. בניגוד לפנתאיזם המניח אל סופי, הפנאנתאיזם מכיר בקיומו של א-ל אינסופי.

בניגוד לפנתאיזם שלפי התפיסה הרווחת אינה עולה בקנה אחד עם מסורות דתיות, והפירוש שהוא נותן למושג הא-ל כמעט מעקר את המושג מהתכנים שנמסכו בו במסורות הדתיות השונות, הרי שהפנאנתאיזם מצליח לעלות בקנה אחד גם עם תפיסות דתיות שונות, כיון שהוא משאיר ביד הא-ל את היכולת לחולל ניסים, הוא משאיר אותו אינסופי ובלתי נתפס, ודוגל, למעשה, בהבנה רגילה של מושג הא-ל לצד האלהת הטבע. במסגרת זו אף ניתן להכניס מערכות של עולמות נסתרים, כדוגמת אלו המופיעים בקבלה.

מקובל כי הוגים יהודיים רבים, ואף דתיים, דוגלים בפנאנתאיזם. תופעה זו מופיעה בעיקר אצל פילוסופים יהודיים שהושפעו מתורת הקבלה, בה מופיעים משפטים שונים אודות הימצאותו של הא-ל בכל מקום, כמו "לית אתר פנוי מיניה"[1] (ארמית: "אין מקום הריק ממנו [מא-לוהים]"), ו"שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו." (בראשית רבה ס"ח, ט'), לצד ביטויים המורים על אינסופיותו של הא-ל. גישה זו של ספר הזוהר היא גישתם המקובלים, כמו הרמ"ק והאר"י, וכן של רבי ישראל בעל שם טוב ועוד[2]. גישה זו מופיעה גם במשנתם של כמה מהראשונים כמו רבי שלמה אבן גבירול ורבי יהודה אברבנאל[2]. גישה פילוסופית לעניין מובילה כמעט בהכרח לפנאנתאיזם, וכך יש מגדירים את רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד כפנאנתאיסט[2], וכן את רבי אברהם יצחק קוק, בפרט על פי תלמידו הגדול הרב דוד כהן ("הנזיר") בספרו קול הנבואה[3]. אך יש חוקרים שרואים את משנתם אלו כאקוסמיזם, לפיו היקום כפי שהוא נראה אינו בסופו של דבר אלא אשליה, ומה שקיים באמת אינו אלא האינסוף המוחלט. כך יש שהבינו בדברי רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים[4][5], בשיטת גדולי החסידות, כמו רבי יעקב יוסף מפולנאה (בעל ה"תולדות יעקב יוסף") [6], בייחוד בשיטת חסידות חב"ד[7] ובדעת רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה[8].

כמו כן מצויה תפיסה זו גם בפלגים שונים של רוב ככל הדתות: נצרות, הינדואיזם, סיקיזם, אסלאם, גנוסיס ובודהיזם.

בין הפנאנתאיסטים עצמם, הדוגלים בתפיסת א-להות אימננטית ועם זאת בהיות הא-ל מכיל גם מה שמעבר לתחום הטבע, ההכרה והשפה, קיימים שני זרמים עיקריים:

  • זרם אחד יוצא מתוך הכרת הא-ל כאינסופי, בתפיסה שדורשת הרחקת הגשמיות ממנו בצורה מוחלטת, ובעקבות כך הרי היא דורשת הרחקת כל תפיסה הגורסת שינוי בא-להות, הן השתנות בזמן והן השתנות במקום. משכך, מציאותו בבריאה לא השתנתה מאומה אחרי הבריאה כיון שהא-ל לא השתנה לפני הבריאה ואחריה, ואם כך מצוי הוא בכל אחרי הבריאה כשם שהיה מצוי בכל לפני כן. תפיסה זו מחייבת אימננציה מוחלטת של הא-להות בכל אתר ואתר של המציאות, ולצד זה הרי היא מכירה באל אינסופי ולא מוגבל.
  • הזרם האחר מגבש תפיסה של אימננציה על מנת לקרב את הא-ל לעולם ולזהותו עמו, בדומה לפנתאיזם, וההבדל ביניהם הוא רק בתפיסת העולם - הפנתאיזם חומרי ולכן אינו מזהה את הא-ל אלא עם הטבע בלבד, והפנאנתאיזם מכיר במציאות שמעבר לטבע גם כן ולכן מזהה גם עמה את הא-ל.


ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]


הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ תיקוני זהר קכב ב, שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 מ. עתידיה, ‏"הפנתאיזם של שפינוזה והפנאנתאיזם שבתנ"ך ובקבלה לאור מדע ימינו", בתוך: פרי הארץ, כרך ב', ירושלים תשמ"א, עמ' 113, באתר אוצר החכמה. Cite error: Invalid <ref> tag; name "פרי" defined multiple times with different content
  3. ^ ראו גם: "האם לידה ועיבור הם בגדר טבע? על מחלוקות של חז"ל כמחלוקת ארכיטיפית למחלוקות בפילוסופיית ימי הביניים, בפילוסופיית העת החדשה ובתורת הקבלה", בתוך: קונטרס תשורה (מייטליס), ניו יורק תשע"ו, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ שלום רוזנברג, ‏"תורת הקבלה בנפש החיים", העולם שני דגמים, שנה בשנה - תשנ"ח, ירושלים תשנ"ח, עמ' 359–361, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  5. ^ ראו טל אפרים חיימוביץ, אמת ואמונה, חלק ב', ‏"דרכים שונות בעבודת ה' בהתאמה לתפיסת האלוקות הנז"ל - בדעת אלוקים", אות ט"ו, בית אל תשע"ה, עמ' 488, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ ראו: ראובן רז, הרב קוק בין חסידים ומתנגדים, ‏פרק ב': החסידות, סעיף 6: עיקר האדם הוא המחשבה, ירושלים תשע"ו, עמ' 37, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ דב שוורץ, ‏"ר' צבי הירש מזידיטשוב - בין קבלה לחסידות", סיני, גיליון ק"ב (ג-ו), ירושלים תשמ"ח, עמ' רמ"ב, הע' 6, באתר אוצר החכמה. וראו שם בעמ' ר"נ.
  8. ^ אלי רייף, ‏"הדעת וחוסר הדעת במשנת איז'ביצה", בתוך: מעליות, כרך י"ז, ירושלים תשנ"ו, עמ' 108, 110, 112, באתר אוצר החכמה.


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיה • אסתטיקה • אפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריה • פילוסופיה של החינוך • פילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקה • פילוסופיה של הנפש • תאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזם • האסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזם • נטורליזם • האסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואית • האסכולה הצינית • נאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקה • רציונליזם • אמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזם • פילוסופיה בודהיסטית • פילוסופיה הינדואיסטית • פילוסופיה ג'ייניסטית • פילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזה • קונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוס • מו דזה • בודההפרמנידספרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטוןאריסטו • זנון מקיטיון • טימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוס • יוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאוולי • תומאס הובס • פרנסיס בייקון • רנה דקארט • ברוך שפינוזה • גוטפריד לייבניץ • ג'ון לוקג'ורג' ברקלי • דייוויד יום • ז'אן-ז'אק רוסו • עמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מיל • ארתור שופנהאואר • סרן קירקגור • קרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרל • מרטין היידגר • ברטראנד ראסל • רודולף קרנפ • לודוויג ויטגנשטיין • קרל המפל • ז'אן-פול סארטר • וילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולס • יורגן האברמאס • מישל פוקו • גסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמן • חומר ורוחחוק הזהותטוב ורע • ישותכשל לוגי • לוגוס • מהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזם • הוליזם • היסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדה • מכניזם • נטורליזם מטאפיזי • ניהיליזם • נומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנות • על-אדם • עשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזם • פנתאיזם • הפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנות • תערו של אוקאם • הרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2955 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png