פמפילוס
ערך זה סווג כחלק מקבוצת ערכים העוסקים בנושא "אנשי דת (אפיפיורים, כמורה, וכולי)". חשיבותו של הערך, ומקומו באנציקלופדיה בדרך התורה, מוטלת בספק. נשמח שתביעו את דעתכם כאן.
פמפילוס הקדוש מקיסריה (ביוונית: Πάμφιλος) (המחצית השנייה של המאה ה-3 לספירה – 16 בפברואר 309), היה כומר של קיסריה, ראש חוקרי המקרא הנוצריים בתקופתו, ייסד את הספרייה הנוצרית שבעיר, הוביל את בית הספר התאולוגי ונחשב אחד מאבות הנצרות.
פמפילוס היה חברו ומורו של אוסביוס מקיסריה שכתב עליו חיבור שאבד ואיזכר אותו בספרים אחרים שכתב. בשל חברותם כונה אוסביוס גם בשם "אוסביוס פמפילי", כלומר "אוסביוס חברו של פמפילוס". על פי הספר "המרטירים של פלשתינה" (Martyrs of Palestine), פמפילוס נולד בערך בשנת 250 למשפחה עשירה ומכובדת בביירות. יש גרסה הטוענת שחילק את כל רכושו לעניים אולם סברה זו עומדת בסתירה עם העובדה שתמך בספרייה של קיסריה ובחוקרים שעבדו בה.
על פי הפטריארך פוטיוס הראשון, המזכיר את פמפילוס בחיבורו "ביבליותקה", למד פומפילוס בבית הספר התאולוגי של אלכסנדריה אצל פיאריוס(אנ'), מחסידיו של אוריגנוס. לאחר מכן התיישב בקיסריה והפך לכומר בכנסיית העיר.
לפי אוסוביוס, פמפילוס נאסר ב-307 כשלא הסכים להקריב קרבן לקיסר הרומי ואחרי שנתיים בכלא הוצא להורג. פמפילוס נחשב לקדוש על ידי הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית המזרחית. יום חגו נחגג ב -16 בפברואר וב-1 ביוני.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- Eusebius von Caesarea, Märtyrer von Palästina
- N. Wilson: Photius, The Bibliotheca; Gerald Duckworth, London 1994; ISBN 0-7156-2612-4.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1010 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
