"חידושי הריטב"א" הוא חיבורו של הריטב"א על התלמוד הבבלי. חיבור זה הוא מהבולטים שבמפרשי הש"ס, ונחשב כספר יסוד בלימוד התלמוד בעיון. הריטב"א עצמו כתב שתי מהדורות שונות לחיבורו, וברוב המסכתות לא שרדה אלא אחת מהן. הדפסת חידושי הריטב"א החלה בראשית המאה ה-17, והשלמתם במתכונת הקיימת כיום הושלמה רק בראשית המאה ה-21.
חידושי הריטב"א כוללים פירושים וחידושים, חלקם בשם רבותיו, ובפרט מרבו הרא"ה וכן מרבו הרשב"א והרמב"ן שהיה רבם, חלקם מראשונים נוספים שהוא מצטט, וחלק אחר הם חידושים שלו עצמו. כל אלו מעורבים ושזורים יחד כפירוש רציף ואחיד על התלמוד. בשונה מחידושים של ראשונים שקדמו לו, שהתמקדו רק בשאלות העיקריות העולות בסוגיה, ולא פרשו אותה כמהלכה, חידושי הריטב"א דומים יותר לפירוש שוטף על הסוגיה, שאינו מתעלם גם מהשלבים המרכזיים פחות בסוגיה או מקושיות מקומיות.
חידושיו של הריטב"א מאופיינים בסגנון שונה במעט משאר הראשונים, והם מצטיינים במקוריותם. ייחוד נוסף בחידושי הריטב"א לעומת חידושי קודמיו, הוא התעניינותו גם בתחומי האגדה והמחשבה (לרבות תורת הסוד), ולעיתים רמז גם לשאלות מתחום הפילוסופיה היהודית. כפירוש בסיס בחידושי הריטב"א משמש פירוש רש"י לתלמוד. דברי הרי"ף, המכונה על ידו בשם "רבנו אלפסי", מובאים בחיבור בדרך קבע, ובדרך כלל הוא נוקט להלכה כדבריו.
ה"מהדורה קמא" נכתבה תחילה בצעירותו של הריטב"א, והיא ארוכה יותר מהמהדורה השנייה. היא מכונה לפעמים על ידי הריטב"א בשם "חידושים הארוכים". התפשטות חיבורו בין תלמידי הישיבות ברחבי ספרד הביאה את הריטב"א לערוך מחדש את החיבור במהדורה שנייה, המכונה "מהדורה בתרא". מהדורה זו היא קיצור ותמצות של מהדורה קמא, תוך עיבוד של עיקר החומר שבה. פעמים רבות אף חזר בו הריטב"א במהדורתו השנייה ממה שכתב במהדורתו הראשונה. במסכתות מסוימות נראה שהמהדורות שולבו זו בזו על ידי הריטב"א.
חידושי הריטב"א על הש"ס מהווים חלק מרכזי ובסיסי מלימוד התלמוד בעיון, לצד חידושי ראשונים אחרים כמו התוספות, הרמב"ן, הרשב"א והר"ן. עם הדפסת המהדורות המקיפות חלק גדול מהתלמוד, ובייחוד מהדורת מוסד הרב קוק, נכנסו חידושי הריטב"א למעמדם זה, והם נחשבים כחובה בכל ספרייה תורנית של ישיבה או בית מדרש, וכן כספר בסיס לסקירת סוגיה או ניתוחה, כמו בשיעור כללי. למרות שהחיבור לא היה מצוי באופן נרחב אצל הראשונים, הוא הוזכר רבות בתוך דברי ראשונים אחרים, ובכך הוא נחשב בולט בין הפוסקים הראשונים. כך גם הוא מובא מאות פעמים בחיבורו של רבי יוסף קארו "בית יוסף", ולדבר השלכה על הפסיקה בשולחן ערוך.
הדפסת החידושים על המסכתות השונות מתפרסת על פני מאות שנים, החל מאמצע המאה ה-16, שבהן התגלו כתבי יד המכילים חלקים מהחיבור, וכלה בראשית המאה ה-21. על חלק מהמסכתות קיימים רק העתקים מקוטעים וחלקיים. חלקים רחבים מהחיבור לא היו מצויים אצל חלק גדול מהאחרונים. או שהיו מיוחסים בעבר לראשונים אחרים. גם כיום קיימים חידושים שייחוסם לריטב"א אינו ברור דיו. באופן כללי החיבור נחשב למוחזק בטעויות ועם לשונות משובשים, כתוצאה מהעתקות בלתי מדויקות ומתיקוני דפוס מוטעים.