יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר היה
סוחר בעל הון
יהודי-פולני ב
מאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי,
ספק צבאי,
תעשיין,
פילנתרופ,
שתדלן ו
פרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם
מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של
מלכי פרוסיה.
את האסטרטגיה העסקית של זביטקובר אפיינו יוזמה מפליאה ותכנון מקיף ונצלני שהביאו אותו למעמדו הרם; הוא החזיק בנכסים ומפעלים רבים, וברשותו היו עסקי משק מגוונים. מסחרו הבולט ביותר היה באספקה לצבא הפולני והרוסי, וממנו הוא צבר הון רב. בתוך פעילותו בענף הייצור, ייסד בוורשה בית-בורסקי שהיה מהגדולים שבעיר. בענף תעשיית המזון הייתה ברשותו מונופול על מכירת הבשר הבשר הכשר בפראגה, וכן ייצר ומכר בירה.
זביטקובר צבר הון רב ומעמד איתן. בשטח מגוריו – שכנראה כבר אז נקרא על שמו "שמולוביזנה" (פול') – נהגו הוא ואנשיו כברשות אוטונומית, ולא הציגו במעברים את דרכוניהם. זביטקובר לבש בגדי שרד, וחגג בהם למורת רוחם של האזרחים והפוגט שראו בכך חוצפה. במהלך מרד קושצ'ושקו, נמלטו זביטקובר ומשפחתו יחד עם הצבא הרוסי, כשהם מותירים אחריהם את הבתים, השדות והמפעלים שברשותו. חלק מרכושו ועסקיו שבפראגה, שכללו מחסנים ובתי-חרושת, נבזזו והוחרמו על ידי הפולנים שתפסו את השלטון. קרוביו ושותפיו נאסרו; יש הטוענים שהם היוו מעין מפלגה רוסית, ונאשמו בהסתרת רוסים, ניירות ומרגלים לטובת רוסיה. למעשה, לא ידוע מה עלה בדינו, וככל הנראה לא הוצא פסק דין כלפיו; אך מחסניו ובתי החרושת שלו הולאמו לצבא המהפכה.
זביטקובר שימש בפועל במשרת פרנס קהילת פראגה. בשנות ה-90 של המאה ה-18 ייסד זביטקובר בית כנסת בפראגה. בית הכנסת מוזכר במסמכים רשמיים כ"בית הכנסת של שמואל". ב-1773 מונה זביטקובר כפרנס החדש ועד ארבע ארצות של ורשה ופראגה.
דמותו של זביטקובר הצטיירה במהלך ההיסטוריה כחיובית ואצילית, כשאגדות רבות נרקמות מסביב. הבולט שבסיפורי החסד שסופרו אודותיו הוא הצלתם של יהודים רבים בימי טבח פראגה (אנ'), לסיפור זה גרסאות שונות, ועל פי חלק מהן כל המתים שהובאו לפניו נקברו על ידו בבית הקברות שבבעלותו. מעשה זה חיפה על צדדים אחרים אפלים באישיותו, וטיהר אותו בהכרה העממית. עם זאת, במסורת החסידית זוהרו מעומעם, ולצד מעשי החסד שלו הוא מוזכר כבעל עבירה. היסטוריונים של יהדות פולין אף הם הגדירוהו כאדם תקיף שנהג בשחיתות, בקשרי הון-שלטון, בגאווה ובעריצות כלפי בני עמו.
צאצאיו היו אישים מפורסמים בפולין, בפרט כסוחרים, תעשיינים ובעלי הון; ובולטת בהם היא משפחת הברגסונים שבראשה עמדו בנו בר ברגסון וכלתו תמריל ברגסון.
.jpg)
