רבי עזריאל הילדסהיימר
 | |
| לידה |
11 במאי 1820 כ"ז באייר תק"ף  הלברשטאדט, ממלכת סקסוניה |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1899 (בגיל 79) ד' בתמוז תרנ"ט  ברלין, ממלכת פרוסיה |
| השתייכות | נאו-אורתודוקסיה |
| רבותיו | הרב יצחק ברנייס בהמבורג, הרב יעקב אטלינגר |
| תלמידיו | הרב אלעזר הלוי גרינהוט, הרב זליגמן יששכר מאייר |
| בני דורו | הרב שמשון רפאל הירש |
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
תולדות חייו[edit | edit source]
נולד בהלברשטאדט שבממלכת סקסוניה לאימו גולדה ולאביו יהודה לייב (בנו של משה גלֵיי, בן מאיר גליי) יוצא העיר הילדסהיים ממנו התייתם בנעוריו. כילד למד בבית-הספר "השארת צבי" בעירו, המוסד החינוכי האורתודוקסי הראשון בקרב יהודי אשכנז שהוכנסו בו לימודי חול (המייסדים חששו מנוהגן של משפחות מסורתיות רבות, כמו הוריו של רש"ר הירש, לשלוח את ילדיהם להתחנך אצל נוצרים).[1] מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב אטלינגר באלטונה. החכם יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. במקביל למד שפות קלאסיות. ב-1840 חזר להלברשטאדט ולמד בגימנסיה של דום. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין והצטרף לפקולטה לשפות שמיות ולמתמטיקה. ב-1842 עבר להאלה (Halle) והמשיך בלימודיו, אותם סיים עם קבלת דוקטורט על נושא פרשנות התנ"ך(אנ'). לאחר סיום לימודיו חזר להלברשטאט ושם נישא להנרייטה הירש.
ב-1851 התחיל את הקריירה הרבנית שלו כשהתמנה לרב של אייזנשטט, אז בממלכת הונגריה. בבואו לעיר התחיל הרב הילדסהיימר מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים, בו, בנוסף ללימודי קודש, למדו לימודי חול והלימודים התקיימו בגרמנית. לאחר מכן הקים בית מדרש להכשרת רבנים, שצמח מ-12 תלמידים ב-1851 עד ל-128 ב-1868, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית. דרכו של הילדסהיימר עוררה התנגדות גדולה בקרב הקנאים בהונגריה. אלה, כמו הרב הלל ליכטנשטיין וחתנו עקיבה יוסף שלזינגר, האמינו כי הוא מהווה סכנה גדולה יותר מהנאולוגים המתעצמים, שכן בתוקף היותו אורתודוקסי העניק לגיטימיות ללימודי חול וטמיעה תרבותית.[2] ב-1873, כשתמך הילדסהיימר ביוזמה להקים בתי-ספר בירושלים, השווה אותו הרב ליכטנשטיין ל"חזיר הפושט טלפיו."[3]
ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית עדת ישראל בברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם ד"ר אברהם גייגר הרפורמי ששימש כרב הקהילה המרכזית של העיר. בברלין הייתה גם קהילה רפורמית בדלנית קטנה בראשות עמנואל היינריך ריטר, שירש את התפקיד מהרב שמואל הולדהיים. לאחר שהגיע הילדסהיימר לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון דער איזראעליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) בברלין.
על שמו נקראו מושב עזריאל, ורחובות בירושלים ובתל אביב-יפו.
משפחתו[edit | edit source]
נשא את הנרייטה (יטיכן) הירש, בתו של יוסף הירש, סוחר מתכות אמיד מהלברשטט, שנפטרה בט"ז בסיוון ה'תרמ"ג (1883). נולדו להם תשעה ילדים. בנם נפתלי צבי הירש הילדסהיימר, היה עורכו של העיתון היהודי "Jüdische Presse" ומורה בבית המדרש לרבנים. בנם יהודה נישא לבתו של הגביר ישראל ברודסקי (רו') והזוג התגורר באודסה. אחות של אשתו נישאה לרבי אביעזרי זליג אוירבך.
כתביו[edit | edit source]
בעוד בחייו הדפיס בעיקר ספרים בגרמנית בנושאים שונים, כתבים תורניים שלו נותרו בכתבי יד. כאשר נכדו שנקרא על שמו עלה ארצה, העלה איתו את כתבי היד של סבו, ובני משפחתו הוציאו אותם לאור במהלך המאה העשרים:
- שו"ת רבי עזריאל, חלק א': אורח חיים ויורה דעה (תל אביב תשכ"ט), חלק ב': אבן העזר וחושן משפט (תל אביב תשל"ו).
- חידושי רבי עזריאל, חלק א': על יבמות וכתובות (מכון ירושלים תשמ"ד), חלק ב': על נדרים, נזיר, סוטה, גיטין וקידושין (מכון ירושלים תשנ"ב), חלק ג': על ברכות וסדר מועד (מכון ירושלים תש"ס)
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- דוד אלינסון, Rabbi Esriel Hildesheimer and the Creation of a Modern Jewish Orthodoxy. University of Alabama Press, 1990.
- מרדכי אליאב, אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, מפרסומי המכון ע"ש ליאו בק, ירושלים תשכ"ו, 1965.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|רבי עזריאל הילדסהיימר]] בוויקישיתוף- עזריאל הילדסהיימר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ישראל עזריאל הידסהיימר, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- פרופ' מרדכי אליאב, ""תורה עם דרך ארץ" בהונגריה (על הישיבה של הרב עזריאל הילדסהיימר באייזנשטאט)", סיני נא, תשכ"ב.
- הספד בעיתון ג'ויש כרוניקל 16 ביוני 1899
- הרב הצדיק ר' עזריאל הילדסהיימר ז"ל., המליץ, 20 ביוני 1899
- רבי עזריאל הילדסהיימר באתר Find a Grave (באנגלית)
| תקופת חייו של הרב רבי עזריאל הילדסהיימר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ אלינסון, עמ' 13.
- ^ Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition. התפרסם בתוך : Jack Wertheimer (עורך), The Uses of Tradition: Jewish Continuity since Emancipation, Harvard University Press, 1992. עמ' 38.
ציונות דתית: הרפורמה היהודית בשיח רבני הציונות הדתית בני זמננו, בביצוע ד"ר אדם פרזיגר, סרטון באתר יוטיוב
- ^ הלל בן ברוך ליכטנשטיין. ספר תוכחת מגולה. עמ' ב'.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +169 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
