רבי עובדיה מברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא
	[[File:{{#property:P18}}\|220px]]
מקום לידה	ברטינורו (אנ'), מדינת האפיפיור
מקום פטירה	ירושלים, הסולטנות הממלוכית
מקום קבורה	קבר עובדיה מברטנורא, ירושלים
תאריך לידה לועזי	{{#property:P569}}
תאריך פטירה לועזי	{{#property:P570}}

המונח "רע"ב" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רע"ב (1511–1512), ראו ה'רע"ב.

שגיאת לואה: wrong date.שגיאת לואה: wrong date.

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה

רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (קיצור של הרב ברטנורא) (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515; ראו להלן), היה פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו המרכזי על המשנה.

קורותיו[edit | edit source]

רבי עובדיה נולד באיטליה לרבי אברהם ירא מהעיר ברטינורו (Bertinoro(איט')), או ברטנורה (Bartnòra) בדיאלקט הרומאני המקובל באזור, השוכנת בנפת פורלי-צ'זנה שבמחוז אמיליה-רומאניה, ועל שמה נקראת המשפחה.

יש הטוענים^[1] כי השם יר"א הוא למעשה ראשי תיבות של יהי רצוי אחיו.^[2] אחרים טוענים^[3] כי שם המשפחה הוא ייחודי לרבי עובדיה עצמו על שם הפסוק: "ועבדיהו היה ירא את ה' מאוד."^[4]

בנעוריו למד בישיבה של רבי יוסף קולון, שהייתה אז בבולוניה בירת מחוז אמיליה-רומאניה הסמוכה לעיר הולדתו ברטנורא.^[5] לאחר מכן התגורר במשך מספר שנים בסאן גינסיו,^[6] עיירה קטנה בנפת מצ'רטה שבמחוז מארקה, כשישים ק"מ דרומית-מערבית לבירת המחוז אנקונה. מתקופה זו נותרו בידינו מספר מכתבי המלצה ותעודות שונות בכתב ידו וכן תפילה שחיבר,^[7] ובתחילת שנות השמונים של המאה ה-15 שימש כרב העיר צ'יטה די קאסטלו,^[8] השוכנת בחלקו העליון של הנהר טיבר בשיפולי הרי האפנינים, בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה שבאיטליה. באותה תקופה אף נמנה עם חשובי הבנקאים היהודים בעיר, ושמו מוזכר במסמך אפיפיורי רשמי מ-12 בפברואר 1485 בראש רשימת הבנקאים המורשים להעניק הלוואות בריבית עבור תושביה הנוצריים של העיר, בו מופיע בין השאר פטור עבור כל הבנקאים היהודים מלסחור בשבתות ובמועדי ישראל.^[9]

מראה כללי של העיר צ'יטה די קאסטלו, בה כיהן רבי עובדיה כרב ומרא דאתרא, בטרם עלותו לארץ ישראל.

בא' בכסלו שנת ה'רמ"ו (9 בנובמבר 1485), עזב רבי עובדיה את העיר,^[10] ככל הנראה בעקבות פטירת אשתו, והחל במסעו לארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנתיים וחצי, ביקר רבי עובדיה בין היתר בקהילות היהודיות ברומא ובנאפולי שבאיטליה, בפלרמו שבסיציליה, באלכסנדריה ובקהיר שבמצרים, ובעזה, בחברון ובבית לחם שבארץ ישראל.

בעוברו בדרכו בפלרמו שבסיציליה, דרש ר' עובדיה בבית הכנסת המקומי והקסים את שומעיו, שהציעו לו להשתקע אצלם אך הוא דחה את הפנייה. בהגיעו למצרים התקבל בכבוד רב על ידי הנגיד רבי נתן ב"ר חיים הכהן שולאל, שהיה בעבר רב בארץ ישראל ונאלץ לברוח בשל כובד המיסים שהטילו הממלוכים ומאימת המלשינים. הוא הציע לרבי עובדיה שלא יעלה לירושלים מסיבות אלו, אך רבי עובדיה סירב אף לו. משראה כך רבי נתן הפקיד אותו על ביתו בירושלים ומינה אותו לעמוד בראש הקהילה.^[11]

לקראת חג הפסח, בי"ג בניסן ה'רמ"ח (1488), הגיע רבי עובדיה לירושלים והתקבל בה בכבוד רב. בימי הפסח התאכסן בביתו של הרב יעקב רם קולונמאנו (רב אשכנזי ממוצא איטלקי), ואחר הפסח עבר לגור בביתו הנטוש של הנגיד רבי נתן שולאל. באותה תקופה חייתה בירושלים קהילה קטנה ודלת אמצעים כפי שהוא מתאר באגרתו: "ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם..." תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה מאחיו ומאביו שנותרו באיטליה.

עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדולתו התורנית, תפס עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, והתמנה לרבה הראשי, מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות הממלוכים. הוא דרש בבית הכנסת פעמיים בחודש בעברית, תיקן שיעורי תורה ודרשות להמון העם, והיה אחראי על חלוקת כספי הצדקות שהגיעו מערי אירופה עבור עניי ירושלים. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המניין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס בידי פורעים.^[12]

חיזוק לפועלו קיבל רבי עובדיה כעבור מספר שנים, לאחר גירוש ספרד ועלייתה של קבוצה מהמגורשים לירושלים. חלק מחברי הקבוצה, שהייתה בעלת אוריינטציה תורנית גבוהה ומוטיבציה לחיזוק היישוב בירושלים, הצטרפו ללימודים בישיבה אותה הקים הרב בסיוע הנגיד של מצרים, הדיין ר' יצחק בן נתן שולאל, שמימן את החזקתה.^[13]

רבותיו וקשריו עם גדולי דורו[edit | edit source]

כאמור נמנה רבי עובדיה על תלמידיו של רבי יוסף קולון (מהר"י קולון), שאף הזכירו בספר השו"ת שלו^[14] (עובדיה מברוטונולו), ומכנה אותו שם בתואר החיבה "ידיד נפשי". כן הוא מוזכר בתשובתו של רבי יוסף קארו בשו"ת "בית יוסף".^[15] בין חביריו נמנו רבי יוסף אלאסכנדראני עמו למד בירושלים, רבי יצחק עראמה והמקובל רבי מאיר אבן גבאי. על ההערכה הרבה שרכשו לו כל חכמי דורו ניתן ללמוד מדבריו של הרדב"ז בתשובה, עת הוא מצטט את פירושו למשנה:

והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים, והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן, כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה (כלומר: נפטר לפני פחות מארבעים שנה)... הנה הר"ר עובדיה אשר הזכרתי למעלה היה איטליינו ובקי בכל מנהגיהם... והוא היה אחרון שבכולם, וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלם היו יושבים לפניו כפופים לו.

— שו"ת הרדב"ז חלק ד, סימן קח

חיבוריו[edit | edit source]

שער הדפוס הראשון של משניות עם פירוש ברטנורא לסדר זרעים, ונציה שנת ה'ש"ח.

ביאור המשנה - גולת הכותרת של חיבוריו אשר גם היקנה לו את פרסומו הוא ללא ספק ביאורו לשישה סדרי משנה, שנדפס לראשונה בוונציה בשנים ה'ש"ח - ה'ש"ט (1548–1549) על ידי בן אחיו, רבי עובדיה המון בסיועו של המדפיס רבי מאיר בן יעקב מפירנצה.

קשה לדעת בוודאות מתי חיבר את פירושו זה, אך אין ספק שהשלימו רק בהיותו בארץ ישראל וכפי שניתן ללמוד מן המלים הערביות ששילב בו. עם זאת, סימנים אחרים מעלים את ההשערה שהתחיל בחיבורו כבר בהיותו באיטליה.

פירושו מבוסס בעיקר על פירוש רש"י לתלמוד הבבלי אותו הוא מצטט רבות, כמעט מילה במילה, אולם במקרים רבים הוא מסתמך גם על הרמב"ם בפירושו למשניות וגם בפסקיו ההלכתיים. בסדרי זרעים וטהרות, הוא משתמש רבות בביאורו הנודע של רבי שמשון משאנץ מבעלי התוספות וכן בביאורו של הרא"ש. מאחר שבמשניות, לא נמצאת מסקנת הגמרא מרבה הרע"ב לשקף את מסקנות האמוראים בדיוניהם על קטע המשנה המדובר הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי. יש מי שהצביע על כך^[16] כי בפירושו הסתמך אף על פסקי הרי"ף וזאת מתוך מטרה להביא עקרונות פסיקתיים בתוך פירושו.

עקב בהירותו הפך פירוש הרע"ב כמפרש המרכזי והבסיסי של המשנה ונתפס בעיני רבים כפירוש רש"י על התלמוד^[17] כאשר כל הפרשנים שאחריו מתייחסים לדבריו, משלימים אותם, או חולקים עליהם.^[18] המפורסמים שבהם הם: התוספות יום טוב לרבי יום-טוב ליפמן הלר מפראג, ומלאכת שלמה לרבי שלמה עדני מתימן-ירושלים. כמו כן פירוש המשנה קב ונקי מבוסס ברובו על פירוש ר' עובדיה מברטנורא ומהוה למעשה מעין קיצור של הפירוש.

עמר נקא - פירוש על רש"י על החומש. חיברו בהיותו עוד באיטליה והוא נדפס בפיזה, שנת תק"ע.
פירוש למגילת רות על דרך הסוד, נדפס לראשונה בוונציה בשנת שמ"ה.
חידושים על הרמב"ם - בכתב יד, שלא ראו אור.
תשובות להלכה - בכתב יד ופזורים בספרים שונים של בני תקופתו.
"רבותינו בעלי התוספות" - לקט ביאורים על דברי חז"ל - נדפס לראשונה מכתב יד בוורשה 1889.

אגרותיו[edit | edit source]

חשיבות מחקרית רבה יש לאגרות שכתב ומכילות ידיעות הלכתיות, גאוגרפיות והיסטוריות בעלות ערך. והן יצאו במספר מהדורות:

ספר דרכי ציון בו מספר וכותב לאביו ולאחיו מנסיעתו לארץ הקדושה, וכל אשר מצאו בדרכו בקודש, מכבוד רבינו עובדיה מברטנורא, בית הלל, ניו יורק ה'תשמ"ה - 1985.
מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל, מהדורה ביקורתית עם מבוא והערות מאת מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, רמת גן, פרויקט ירושלים של ה- C.G. FOUNDATION המחלקה ללימודי ארץ ישראל - אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשנ"ז - 1997.
בתוך אגרות ארץ ישראל,^[19] אברהם יערי, ירושלים ה'תש"י ורמת גן, 1971.

תיאורים ומסורות שהשתמרו באגרותיו:

מראה העיר ירושלים והכותל המערבי:

ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם.

וכותל מערבי, אשר הוא קיים עדיין – רצוני לומר חלק ממנו – אבניו הן אבנים גדולות מאד ועבות, לא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון, לא ברומי ולא בשאר מקומות.

מצבה הדמוגרפי של הקהילה היהודית בעיר:

ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש.

יחס השלטונות:

מן הישמעאלים אין גלות (=התעמרות על בסיס דתי) ליהודים כלל... ואין פוצה פה ומצפצף... וכי יראו הרבה יהודים יחד לא יקנאו כלל.

והסולטאן קאיתבאי... עשה נגד [דעתם של] כל שריו ועבדיו וכל עם ארצו.

הילולת שמואל הנביא:

קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים, ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר ביום מיתתו, מכל הסביבות, ומדליקים עליו אבוקות גדולות...

פטירתו וקברו[edit | edit source]

מצבת הקבר המיוחס לרבי עובדיה מברטנורא שבנחל קדרון

כאמור קיימת מחלוקת לגבי שנת פטירתו: המסמך האחרון הנמצא בידינו, בו נזכר שמו בין החיים הוא אגרת מתלמידו האלמוני, שנכתבה בראשית שנת ה'רנ"ו - (1496). ולעומת זאת באגרת משנת ה'רע"ח - (1518), כבר נזכר שמו "מהר"ר עובדיה ירא ז"ל" כלומר שאז כבר לא חי.

יש מי שרוצה לטעון^[20] שכבר בשנת ה'רס"ט 1509 לא היה הרב מברטנורא בין החיים, מאחר ששמו לא נכלל בין חכמי ירושלים שחתמו באותה שנה על התקנה לפטור תלמידי חכמים ממיסים ואין הדבר מסתדר עם העובדה שנחשב כראש רבני ירושלים בתקופתו.

מסורת נוספת קיימת כי נפטר בשנת ה'ר"ס, ואילו בספר "שלשלת הקבלה" הרחיק את פטירתו לשנת ה'ר"צ - 1530, דעה שאינה מסתברת כלל, על פי הממצאים שבידינו.

ערך מורחב – קבר עובדיה מברטנורא

בצדה המזרחי של עיר דוד, למרגלות הר הזיתים, בחלקה המכונה "חלקת הספרדים", שוכנת מערת קבורה המיוחסת כקברו של רבי עובדיה.^[21] אך גם על כך יש עוררים, כי אין הוכחה ברורה שאכן זוהי מערת הקבורה המתוארת בספר "פרשת אלה מסעי" לרבי משה חגיז וצוטטו כמעט מילה במילה על ידי רבי משה בן חביב בספרו "גט פשוט"^[22]: "היום מעיין זה (השילוח והוא גיחון) ידוע לדרומה של ירושלים וקורין אותו בערבי סילוואן, הוא לגוף בית הקברות סמוך למערה הסתומה אשר נקברו שם המרדכי ורבינו קלונימוס ורבינו עובדיה מברטנורא ושאר הצדיקים כידוע לנו מפי הזקנים." וכפי שהברטנורא עצמו כותב באגרתו: "בכל גבול ירושלים, בשדות ובכרמים, נמצאים תחתיהם מערות גדולות חצובות, מערה לפנים ממערה... והכלל, כי מבית ומחוץ בבתים ובשדות נמצאות מערות אין מספר."^[23]

אריה קינג, בעודו עובד בעמותת אלע"ד המטפחת את הקבר, יזם לראשונה את קיומה של הילולה לזכרו של רבינו עובדיה מברטנורא. ההילולה הראשונה נוסדה ב-2004. מאחר שתאריך הפטירה של רבי עובדיה אינו ידוע, יזם קינג את ההילולה בג' בסיוון, בשל קרבתו לחג מתן תורה.^[24]

הנצחתו[edit | edit source]

שמו של רבי עובדיה מברטנורא מונצח בשמות רחובות, בערים רבות ברחבי הארץ.
בניין שנמצא בכפר השילוח (סילוואן) בסמוך לקברו, נרכש בידי יהודים בשנת ה'תשע"ה (2014) ונקרא "בית עובדיה" על שמו. בבניין מתגוררות שש משפחות יהודיות.
בית הכנסת של קהילת יהודי איטליה ברמת גן קרוי על שמו: בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו.
יקב יינות איטלקי בבעלות יהודית, ובכשרות מהודרת, העניק לסדרת יינות הנתזים שלו את השם ברטנורא.

תקופת חייו של הרב רבי עובדיה מברטנורא על ציר הזמן

ראו גם[edit | edit source]

יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

לקריאה נוספת[edit | edit source]

אייזיק מאיר דיק, מדער ברטנורה: איין ... רייזע בעשרייבונג פון דער גרויסען גאון רבינו עובדיה מברטנורה פון זיינער נסיעה קיין ארץ ישראל ...., דיק, איזיק מאיר, 1814-1893; תרס"ה, 1904, וילנא: קאפעלאוויץ.
מכתבים מרבינו עובדיה מברטינורה, בתוך המעמר, 3, מאת א"מ לונץ, ירושלים, תר"פ, 1919, עמודים 93–150.
פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, עורך: בנימין זאב קדר, עורך-משנה: צבי ברס, הביא לדפוס: רפאל יוליוס, פרק 13: המשמעות ההיסטורית של ה'זקנים' בירושלים בדברי רבינו. עובדיה מברטנורא, חיבר: אברהם דוד, (נוסח מורחב של הרצאה שנישאה בקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות, ירושלים, תשל"ז), עמודים 221–243, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ט, 1978.
ר’ עובדיה ירא מברטנורא ואיגרותיו מארץ-ישראל, מאת מ. ע. הרטום, נדפס ביהודים באיטליה, תשמ"ח 1988.
פירושיו של ר’ עובדיה מברטנורו למקרא מתוך ביאורו למשנה, מאת אליעזר שלוסברג, נדפס בסיני, ק"ג, תשמ"ט 1989.
אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, רמת גן, 1971, עמ' 98–143.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

"עֹבַדְיָה בן אברהם יָרֵא מִבֶּרְטִנוֹרָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 296–297, באתר HebrewBooks
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "עובדיה ירא מברטנורא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1191-1189, באתר HebrewBooks
מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, מאיטליה לירושלים, אתר עיר דוד
על רבי עובדיה מברטנורא באתר מט"ח
אריאל טואף, ‏ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' 55–66 - חוברת שהוקדשה לתולדות יהודי איטליה.

אליאב שוחטמן, ‏ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' 3–23 - על מטרתו וייחודו של פירוש ר' עובדיה מברטנורא למשנה

יהושע מונדשיין תעלומת מערת הפלאות השכוחה, אתר שטורעם.
רבי עובדיה מברטנורא אתר הר הזיתים
פירוש הרע"ב למשנה טקסט מלא באתר Sefaria
כרטיס קבר באתר הר הזיתים

הערות שוליים[edit | edit source]

^ צונץ במאמרו של משה דוד קאסוטו – מכתבי רבי עבדיה מברטנורו, הצופה לחכמת ישראל (כרך י' עמ' 300 הערה 3).
^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד
^ קאסוטו, שם, בהערה.
^ ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ג'.
^ ב"אוצר ישראל" (כרך ז' עמ' 296), נטען כי לאחר מכן שימש כרב העיר ברטנורו, אחרים טוענים כי רבי עובדיה המשיך להשתלם אצל רבו בעת שהעביר את ישיבתו למנטובה בשנת ה'ר"ל.
^ אריאל טואף, ‏ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' 30 ושם, בהערה 21).
^ קאסוטו, שם, עמ' 296 ואילך.
^ טואף, שם, עמ' 28.
^ טואף, שם, עמ' 26.
^ "אגרות ארץ ישראל" (עמ' 103–104) - אברהם יערי, רמת גן 1971.
^ ראו מרדכי נאור, "ספר העליות", עמ' 14, מסדה, ההוצאה לאור-משרד הביטחון, 1990
^ אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, ירושלים תש"י, עמוד 103.
^ "אוצר ישראל" שם.
^ שו"ת מהרי"ק שורש ע' ושו"ת מהרי"ק החדשות (בהוצאת מכון ירושלים סימן כ"ג.
^ דיני חליצה ויבום, סימן ב'.
^ אליאב שוחטמן, ‏ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' עמוד 5.
^ יעוין ב"אוצר ישראל" שם, עמ' 297.
^ דוגמת התוספות ושאר מפרשי התלמוד שאחרי רש"י.
^ באתר היברובוקס: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20677&st=&pgnum=103&hilite=
^ מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, מ"איטליה לירושלים" עמ' 5.
^ קברי צדיקים בהר הזיתים
^ סימן קכ"ח אות ל"ז
^ הסבר מפורט באריכות, במאמרו של מונדשיין שם.
^ אריה קינג "הילולת הברטנורא אינה רק יום זיכרון", באתר הר הזיתים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3107 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים

[1] צונץ במאמרו של משה דוד קאסוטו – מכתבי רבי עבדיה מברטנורו, הצופה לחכמת ישראל (כרך י' עמ' 300 הערה 3).

[2] ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד

[3] קאסוטו, שם, בהערה.

[4] ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ג'.

[5] ב"אוצר ישראל" (כרך ז' עמ' 296), נטען כי לאחר מכן שימש כרב העיר ברטנורו, אחרים טוענים כי רבי עובדיה המשיך להשתלם אצל רבו בעת שהעביר את ישיבתו למנטובה בשנת ה'ר"ל.

[6] אריאל טואף, ‏ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' 30 ושם, בהערה 21).

[7] קאסוטו, שם, עמ' 296 ואילך.

[8] טואף, שם, עמ' 28.

[9] טואף, שם, עמ' 26.

[10] "אגרות ארץ ישראל" (עמ' 103–104) - אברהם יערי, רמת גן 1971.

[11] ראו מרדכי נאור, "ספר העליות", עמ' 14, מסדה, ההוצאה לאור-משרד הביטחון, 1990

[12] אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, ירושלים תש"י, עמוד 103.

[13] "אוצר ישראל" שם.

[14] שו"ת מהרי"ק שורש ע' ושו"ת מהרי"ק החדשות (בהוצאת מכון ירושלים סימן כ"ג.

[15] דיני חליצה ויבום, סימן ב'.

[16] אליאב שוחטמן, ‏ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' עמוד 5.

[17] יעוין ב"אוצר ישראל" שם, עמ' 297.

[18] דוגמת התוספות ושאר מפרשי התלמוד שאחרי רש"י.

[19] באתר היברובוקס: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20677&st=&pgnum=103&hilite=

[20] מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, מ"איטליה לירושלים" עמ' 5.

[21] קברי צדיקים בהר הזיתים

[22] סימן קכ"ח אות ל"ז

[23] הסבר מפורט באריכות, במאמרו של מונדשיין שם.

[24] אריה קינג "הילולת הברטנורא אינה רק יום זיכרון", באתר הר הזיתים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

פרשני המשנה
פרשנות ימי הביניים	המאסף • פירוש ריבמ"ץ לסדר זרעים • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש ר"ש
פרשנות העת החדשה	פירוש רע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי
פרשנות מודרנית	פינחס קהתי