ספר הישר (מקרא)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

ספר הישר הוא ספר קדום המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה עם עשרים וארבעה ספרי הקודש, ולא שרד ממנו אלא קטע קצר.

אזכורים במקרא[edit | edit source]

איזכור של ספר הישר השתמר בקריאת "שמש בגבעון דום" של יהושע:

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'."[1]

וכן בקינת דוד על מות שאול ויהונתן בספר שמואל ב':

"וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר: לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'."[2]

אזכור שלישי אפשרי מופיע בתרגום השבעים לתפילת שלמה בחנוכת המקדש בספר מלכים א' פרק ח', ושם נאמר כי התפילה כתובה בספר השיר (ἐν βιβλίῳ τῆς ᾠδῆς) ויש ששיערו שבמקור העברי שעמד לפני השבעים התחלף "ישר" ב"שיר", אך הדברים אינם מוסכמים.[3]

זיהויו[edit | edit source]

במדרש זוטא על שיר השירים, פרשה ה', מופיע משפט המתייחס לספר הישר כאל חיבור אבוד: "באותה שעה הוא [=אליהו הנביא, באחרית הימים] מוציא את ספר הישר, שכל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו". כך גם מבין החוקרים מקובל כי הוא ספר שירה עברי קדום, שאבד, כפי הנראה, בגלות בבל[דרוש מקור].

אולם לפי רש"י ורד"ק[4] המתבססים על דברי הגמרא במסכת עבודה זרה[5], ספר הישר אינו ספר שאבד, אלא כינוי לספר בראשית. והגמרא שם מציגה פירושים נוספים אפשריים לכינוי "ספר הישר" - ספר בראשית, הקרוי כך כיוון שהוא מספר על האבות שנקראו ישרים; ספר דברים, שנאמר בו (דברים ו', י"ח) "ועשית הישר והטוב בעיני ה' "; או ספר שופטים, הפותח בתיאור "איש הישר בעיניו יעשה". הגמרא מוסיפה ומבארת כיצד רמוזים לשיטתה בכל אחד מספרים אלו קריאת יהושע אל השמש ומומחיות בני יהודה באומנות הקשת. הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר" על התורה, בהקדמתו לספר בראשית, מסביר בהרחבה מדוע (לשיטתו) נקרא ספר בראשית "ספר הישר".

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • יהושע ענבל, שחזור קטע מספר הישר, בתוך: "פשטות המתחדשים", כתב עת למקרא, גיליון רביעי, חורף תשע"ט, ירושלים.

ראו גם[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י', פסוקים י"ב-י"ג
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק א', פסוקים י"ז-י"ח
  3. ^ משה ויינפלד, המפנה בתפיסת האלהות והפולחן בספר דברים.
  4. ^ בפירוש רש"י לפסוק בספר יהושע ובפירוש רש"י ורד"ק לפסוק בספר שמואל
  5. ^ עמוד כ"ה, א.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +164 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png