ספרי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי". מילולית, פירוש השם הוא "ספרים" (זאת לעומת השם של המדרש על ויקרא, ששמו הוא ספרא, דהיינו "ספר" או "הספר"). אפשר ששם זה הוא קיצור מ"שאר ספרי דבי רב"[1], דהיינו "שאר הספרים של 'בית רב'", לעומת "ספרא דבי רב" - "(ה)ספר של 'בית רב'". מכל מקום אין הסכמה במחקר באשר למשמעות המדויקת של שמות אלה.

ספרי במדבר הוא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, וספרי דברים הוא מבית מדרשו של רבי עקיבא. ככל מדרשי ההלכה הקלסיים, הם נערכו כנראה באמצע המאה השלישית לספירה.

הספרי בתלמוד[edit | edit source]

בתלמוד הבבלי מובאת אמרה של רבי יוחנן: "סתם ספרי - רבי שמעון".[2] לא ברור לאיזה מדרש בדיוק התכוון רבי יוחנן בדבריו אלה, שפשטם הוא שאמירה סתמית באותו מדרש היא לשיטתו של רבי שמעון בן יוחאי. רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי שמעון, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי שמעון.[3]

לדעת רבי דוד צבי הופמן, "ספרי" הנזכר בתלמוד כלל מדרשי הלכה לספרי שמות, במדבר ודברים, ואינו זהה לספרי המצוי בידינו כיום.[4]

שני חלקי הספרי[edit | edit source]

איחוד מדרשי ההלכה על במדבר ודברים לספר אחד (על אף שכאמור הם באו מבתי מדרש שונים) נעשה עוד בתקופה קדומה, שכן ראשונים קדומים כרש"י ובעל "הערוך" כבר מתייחסים אליו כקובץ אחד, ואף כתב היד הטוב ביותר שלהם מכיל את שניהם כרצף.

פרשני הספרי[edit | edit source]

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

  • ויקיטקסט ספרי, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[edit | edit source]

    1. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ד, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ד, עמוד ב'.
    2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'.
    3. ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
    4. ^ רבי דוד צבי הופמן, Zur Einleitung in die halachischen Midraschim,‏ Beilage zum Jahresbericht des Rabbiner-Seminars zu Berlin, ברלין: M. Driesner, ה'תרמ"ז (1886-87), עמ' 46 (בגרמנית).
    5. ^ החיד"א מצטט אותו כפירוש הראב"ד, אולם מקובל במחקר שאין זה פירוש הראב"ד עצמו בעיקר מפני שהוא מצטט מהראב"ד. ראה כאן דיון בנושא ואת דעתו של פרופ' מנחם כהנא, ודעתו של המו"ל


    Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

    ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
    הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +183 תווים

    לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

    NivdakVeushar.png