ספרות האגדה היהודית

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

ביהדות קיימים ספרי אגדה רבים הכוללים בתוכם תוכני מוסר, סיפור ושאר תכנים שאינם הלכתיים. כמו כן ישנם ספרים שהם ליקוטי אגדות מתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. חז"ל מייחסים חשיבות רבה לאגדה ובמשך ההיסטוריה היהודית חוברו מאות ספרים שנועדו לפרש ולבאר את אגדות חז"ל, חלקם באופן פשטני וחלקם באופן עמוק יותר. דוגמה לכך היא חיבורו של המהרש"א "חידושי אגדות" שהוא חיבור מקיף על כל מסכתות הש"ס ונותן הסברים פשוטים ולרוב גם עמקניים לאגדות שבתלמוד בבלי.

ספרי אגדה עיקריים[edit | edit source]

עם ספרי האגדה של חז"ל נמנים ספרי המדרש הידועים, וכן חיבורים ידועים נוספים שתוכנם "אגדי".

  • מדרש רבה (בפירוש רש"י לפרשת ויגש, הוא מכונה "אגדת ארץ ישראל") – מדרש על התורה ועל חמש מגילות. הראשונים ייחסו את המדרש לרבי הושעיא רבה ויש שייחסוהו לאמורא רבה בר נחמני. כיום סבורים החוקרים כי קובצי המדרש חוברו בזמנים שונים, שההפרש ביניהם עשוי להגיע למאות שנים. המדרשים מסודרים לפי פרשיות (על התורה) ולפי פרשיות וסימנים (על התורה ועל חמש המגילות).

בנוסף על חיבורי האגדה האמורים לעיל, קיימים חיבורים המתמקדים בענייני מוסר, כגון: מסכת אבות, אבות דרבי נתן, מסכת דרך ארץ (דרך ארץ רבה ודרך ארץ זוטא), תנא דבי אליהו.

לצד החיבורים המקוריים, קיימים אוספים מודרניים רבים של קובצי אגדה שנתחברו בעת החדשה במטרה לאסוף את אגדות חז"ל לפי סדר מסוים (לפי נושאים, סדר אלפביתי וכדומה). הבולט והידוע שבהם הוא "ספר האגדה", פרי עבודתם של ביאליק ורבניצקי.

אף שספרות המדרש נכתבה בעיקרה בימי הביניים, נכתבים גם במאה ה-21 פירושים על התורה בסגנון מדרשי, כדוגמת קובץ מדרשים שכתבו נשים בשם "דרשוני"[1] ו"צוהר תעשה לתיבה" של רונן אחיטוב[2].

חשיבות ספרי האגדה[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משמעותן של האגדות ביהדות

חשיבותן הרבה של ספרי האגדה השונים נובעת מעצם חשיבותה של האגדה ביהדות. מאז ומעולם ייחסו גדולי היהודים חשיבות רבה מאוד לאגדות חז"ל. כמו כן האגדות היוו לרוב השראה להרבה תחומי עניין ועיסוק של גדולי הדורות. על אף שהאגדות נלמדו באופן פשטני והוסברו כך על ידי הפרשנים, ישנה התייחסות נרחבת לרבדים העמוקים יותר המסתתרים מאחורי התוכן הגולמי של האגדות. במקרים רבים נמצא שהתוכן הפשטני של האגדות מוסבר כמשל וכמטאפורה לתוכן עמוק שחז"ל נשמרו מלכתוב אותו בגלוי מפני החשש שלא יובן נכון לפשוטי העם. אגדות חז"ל היוו גם במשך הדורות כר נרחב ללעג על דברי חז"ל ליהודים וגויים שלעגו ליהדות.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ דרשוני - מדרשי נשים, עורכות נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה. תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, והסוכנות היהודית, המחלקה לחינוך יהודי ציוני - קול קורא, 2009 (סדרת "יהדות כאן ועכשיו")
  2. ^ רונן אחיטוב, צוהר תעשה לתיבה : מדרש חדש לפרשת השבוע, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2011


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8077 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png