סעודת משיח

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

סעודת משיחיידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי מסורת חסידות חב"ד, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח[1].

מנהגי הסעודה[edit | edit source]

למנהג חב"ד שותים בסעודה זו ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[2]. ע"פ תקנת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון משנת תרס"ו. לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון[3] בעת שתיית הכוסות יש לכוון כי שתייתם קשורה עם הגאולה העתידה. חסידי חב"ד נוהגים ללכת בשביעי של פסח (בחוץ לארץ: באחרון של פסח) לבתי כנסיות שונים על מנת לערוך את הסעודה ביחד עם מתפללי בית הכנסת.

סעודות באותו זמן בחוגים אחרים[edit | edit source]

בחלק מהחוגים מתקיימת באותו זמן סעודה בשמות אחרים. חלק מהאדמו"רים מקיימים לאחר תפילת מנחה את טיש נעילת החג (או לווית החג)[4]. בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים[דרוש מקור].

יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[5]. בחסידויות ברסלב, וילדניק ועוד סיפרו בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[6].

הגאון מווילנה נהג לקיים סעודה באותו זמן, כמובא בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב (1832): "וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית, אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט, מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו"[7][8]. הדברים מבוססים על שיטתו שישנה מצווה (למרות שאינה חובה) לאכול מצה בכל ימי הפסח, כעין מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי חג הסוכות.

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • מנהג ישראל תורה, עמ' שלד
  • נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג', עמ' קכז

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב, לפי ספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז; גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז; 'סעודת משיח' באחרון של פסח, אתר צעירי חב"ד.
  2. ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ס' כו אוצר מנהגי חב"ד
  3. ^ ראה מאמר דיבור המתחיל והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
  4. ^ מנהג זה נהוג אצל קהילות אלה גם בשאר החגים, בסוף חג השבועות, ובסוף חג שמחת תורה שהוא החג האחרון של סוכות.
  5. ^ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
  6. ^ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: רבי שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
  7. ^ יששכר בער ב"ר תנחום, ‏מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר HebrewBooks
  8. ^ יששכר בער ב"ר תנחום, ‏מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר HebrewBooks



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -9 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png