סעודת משיח
סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי מסורת חסידות חב"ד, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.
רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח[1].
מנהגי הסעודה[edit | edit source]
למנהג חב"ד שותים בסעודה זו ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[2]. ע"פ תקנת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון משנת תרס"ו. לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון[3] בעת שתיית הכוסות יש לכוון כי שתייתם קשורה עם הגאולה העתידה. חסידי חב"ד נוהגים ללכת בשביעי של פסח (בחוץ לארץ: באחרון של פסח) לבתי כנסיות שונים על מנת לערוך את הסעודה ביחד עם מתפללי בית הכנסת.
סעודות באותו זמן בחוגים אחרים[edit | edit source]
בחלק מהחוגים מתקיימת באותו זמן סעודה בשמות אחרים. חלק מהאדמו"רים מקיימים לאחר תפילת מנחה את טיש נעילת החג (או לווית החג)[4]. בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים[דרוש מקור].
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[5]. בחסידויות ברסלב, וילדניק ועוד סיפרו בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[6].
הגאון מווילנה נהג לקיים סעודה באותו זמן, כמובא בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב (1832): "וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית, אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט, מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו"[7][8]. הדברים מבוססים על שיטתו שישנה מצווה (למרות שאינה חובה) לאכול מצה בכל ימי הפסח, כעין מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי חג הסוכות.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- מנהג ישראל תורה, עמ' שלד
- נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג', עמ' קכז
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- כך החלה "סעודת משיח" סקירה על היסטורית המנהג בחב"ד, שבועון בית משיח גיליון 550
- מהי סעודת משיח? באתר בית חב"ד
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב, לפי ספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז; גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז; 'סעודת משיח' באחרון של פסח, אתר צעירי חב"ד.
- ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ס' כו אוצר מנהגי חב"ד
- ^ ראה מאמר דיבור המתחיל והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
- ^ מנהג זה נהוג אצל קהילות אלה גם בשאר החגים, בסוף חג השבועות, ובסוף חג שמחת תורה שהוא החג האחרון של סוכות.
- ^ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
- ^ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: רבי שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
- ^ יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר HebrewBooks
- ^ יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר HebrewBooks
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| ערב פסח | קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ | 
|
| סיפור החג | עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים | |
| ליל הסדר | קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • ארבע כוסות • הסבה • אפיקומן | |
| הגדה של פסח | סימני הסדר • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מא כ'בר • ביד חזקה ובזרוע נטויה | |
| מצוות החג | קורבן פסח • איסור חמץ • סיפור יציאת מצרים • מצוות אכילת מצה • מצוות אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר | |
| מהלך החג | ערב פסח • ליל הסדר • הלכות ליל הסדר • חול המועד • שביעי של פסח • פסח שני | |
| מנהגים | תענית בכורות • סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה | |
| תפילות ופיוטים | תפילת טל • והיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבח • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא | |
| שונות | מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח • | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -9 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
