סיפור יציאת מצרים
הרחבות או שכתובים לערך זה התבצעו בעבר באתרים שונים. סקירת השינויים.
ערך זה עוסק במצווה לספר ביציאת מצרים. אם התכוונתם לתיאור המקראי של האירוע, ראו ,_f.6v_-_BL_Add_MS_18724.jpg)
סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה. מצווה זו היא הבסיס והמניע המרכזי לכלל מנהגי ליל הסדר ובראשם לאמירת ההגדה של פסח.
המצווה[edit | edit source]
המצווה מתבססת על הפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות, י"ג, ח'). המשנה[1] קובעת על סמך פסוק זה
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.. לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה
מצווה זו, שהופיעה במקרא, במשנה ובתלמוד, נפסקה אף על ידי מוני המצוות: הרמב"ם במצוות עשה קנז, וספר החינוך במצווה כא.
זמנה[edit | edit source]
בניגוד למצוות זכירת יציאת מצרים, למצוות הסיפור יש תאריך ספציפי. כך המכילתא דרבי ישמעאל (פרשה יז) קובעת שמצוות הסיפור וההגדה לבן צריכה להיות כאשר 'מצה ומרור' מונחים על השולחן, כלומר בליל הסדר. על פי קביעה זו הלכו אף שאר הפוסקים, והדגישו שמתחלת הלילה ישנה מצווה לספר*[2].
מהות המצווה[edit | edit source]
המצווה מתייחסת הן לתוכן והן לסגנון הסיפור. במישור התוכני, הסיפור צריך לכלול את השתעבדות בני ישראל במצרים, את נקמת האל במצרים ואת הישועה שנעשתה לישראל. לגבי הסגנון הספרותי, ככל שרמתו גבוהה יותר כך המצווה משובחת יותר. כך קיימת עדיפות לרמה אמנותית, לריבוי בפרטי המקרה, באריכות זמן הסיפור ובריבוי השומעים את הסיפור; כשהניסוח בחז"ל הנו "כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
דיני המצווה[edit | edit source]
יש שהותירו את אפשרויות הסיפור בידי האדם (רמב"ם, חמץ ומצה ז,ב ובספר המצוות עשה קנז), ויש שכללו במצוות הסיפור מגוון אמירות, כך ספר החינוך (כא) קובע שיש שהנהגות ליל הסדר והגדה של פסח כלולות בדיני המצווה.
זכירת יציאת מצרים[edit | edit source]
מצוות סיפור יציאת מצרים, שונה באופן מהותי ממצוות זכירת יציאת מצרים. אמנם היו ששילבו בין שתי המצוות. אך רוב הפוסקים הגדירו שמצוות זכירת יציאת מצרים נוהגת בכל יום, ולחלק מההגדרות תוקפה מדברי סופרים; לעומת מצוות סיפור יציאת מצרים הנוהגת פעם אחת בשנה, בליל הסדר, ותוקפה לכל הדעות הוא מהתורה.
ראו גם[edit | edit source]
- ליל הסדר
- הלכות ליל הסדר
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- הרב ישראל דנדרוביץ, חובת סיפור יציאת מצרים לפי פשוטו של מקרא, בתוך: קובץ קול התורה, גיליון סה, ניסן תשס"ח, עמודים: צה-ק.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- ערכים הקשורים ביציאת מצרים באתר מט"ח
- הרב אליעזר מלמד, המצווה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר, באתר פניני הלכה
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה ה'.
- ^ על תחילת הזמן בו יש לספר ביציאת מצרים, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, מאימתי מספרים ביציאת מצרים, בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, גליון קיח, ניסן תשס"ה, עמ' מט-נד.
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| ערב פסח | קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ | 
|
| סיפור החג | עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים | |
| ליל הסדר | קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • ארבע כוסות • הסבה • אפיקומן | |
| הגדה של פסח | סימני הסדר • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מא כ'בר • ביד חזקה ובזרוע נטויה | |
| מצוות החג | קורבן פסח • איסור חמץ • סיפור יציאת מצרים • מצוות אכילת מצה • מצוות אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר | |
| מהלך החג | ערב פסח • ליל הסדר • הלכות ליל הסדר • חול המועד • שביעי של פסח • פסח שני | |
| מנהגים | תענית בכורות • סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה | |
| תפילות ופיוטים | תפילת טל • והיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבח • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא | |
| שונות | מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח • | |
הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד לעיון והעשרת ידע כללית, ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +7437 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
