סוגריים

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
סוגריים
סוגריים
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה .
פסיק ,
נקודה ופסיק ;
סוגריים ( ) [ ] { }
נקודתיים :
מקף ־
שלוש נקודות
קו מפריד
סימן שאלה ?
סימן קריאה !
אפוסטרוף
גרש ׳
גרשיים ״
מירכאות “ ” ‘ ’
לוכסן /
סימן תמיהה ?!

אמפרסנד (סימן "וגם") &
כוכבית *
כרוכית @
לוכסן שמאלי \
צלבון (פגיון) † ‡
מעלה °
סולמית #
טילדה ~
קו תחתון _
קו ניצב | ¦
פילקרו
גג ˆ ^
תבליט רשימה
סימן נומרו
סימן הסעיף §
אחוז %
פרומיל
רבבית
סימן מטבע ¤
דולר $
סמל סימן מסחרי
סמל סימן מסחרי רשום ®
סמל זכויות יוצרים ©

סימן קריאה הפוך ¡
סימן שאלה הפוך ¿
סימן אירוניה ؟

הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב. ישנם שלושה סוגי סוגריים: רגילים (עגולים) – ( ), מרובעים – [ ], מסולסלים – { }, ויש גם המוסיפים עליהם את המְזֻוִּים – < >.

הסוגריים כשינויי נוסח

הסוגריים התפתחו מסימנים שהיו נהוגים בקרב סופרי העת העתיקה. ביוון היה זה הסיגמא (Σ) וה"אנטי־סיגמא" (סיגמא הפוכה) שסומנו בתחילת ובסוף טקסט כשרצו לציין שיש להשמיטו. סימן זה אף היה נהוג בקרב הסופרים העבריים של אותה תקופה, והוא נמצא מספר פעמים במגילות ים המלח שמקומראן.

הסימון העברי מופיע אף תשע פעמים בנוסח המסורה של התנ"ך; למשמעותו קיימים מספר הסברים, בהם הסבר שהוא לציון פסוקים שאינם מנבואת משה רבנו, ולכן הם "ממוסגרים"[1]. סימון זה ידוע בשם "נו"ן הפוכה".

בספרות חז"ל ובספרות ההלכה והאגדה המשתלשלות ממנה, מקובל לציין בסוגריים שינויי נוסחאות באופן הבא:

  • בסוגריים עגולים מציינים נוסחאות שכנראה הן משובשות, אלא שלא רוצים להשמיטן לגמרי על מנת לא לסטות מהצורה שנלמדה במשך הדורות.
  • בסוגריים מרובעים מציינים נוסחאות נכונות שהושמטו בטעות ויש לקרוא אותן.

בספרות התורנית המאוחרת, מכונים הסוגריים בכינוי "חצאי לבנה" (לעיתים "חצאי לבינה"[2]) או "חצאי אריח". בחלק מן המקורות "חצאי לבנה" משמש ככינוי לסוגריים עגולות (ו"לבָנה" במשמעות ירח), ו"חצאי אריח" משמש ככינוי לסוגריים מרובעות[3].

הסוגריים כסימן פיסוק

כשהם באים ברצף של כתוב, הסוגריים מופיעים משני צדדיה של הערה צדדית, אשר אינה קשורה במישרין לגוף הטקסט. כמו כן, בסוגריים לרוב רושמים מקור של ציטוט לאחר שהציטוט עצמו הובא.[4]

הראשונים לבוא הם הסוגריים הרגילים, בתוכם שמים (אם צריך) סוגריים מרובעים.[5]

בסוגריים משולשים משתמשים כאשר בטקסט יש קטיעה של הרצף והטקסט מושלם על ידי העורך על סמך סברותיו או על סמך מחקרים מעמיקים יותר.

בסוגריים מרובעים משתמשים גם כאשר משלימים ציטוט, כדי לעשותו מובן יותר. לדוגמה: "[מדינת ישראל] תבטיח שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור..." (מתוך הכרזת העצמאות).[6]

הסוגריים במתמטיקה

במתמטיקה, הסוגריים באים לציין שקבוצה מסוימת של פעולות תתבצע לפני השאר, בניגוד לכללי קדימות אופרטורים. לדוגמה: בתרגיל – בעוד 1+2x5 שווה ל־11, (1+2)×5 שווה ל־15.

כאשר יש סוגריים בתוך סוגריים, יש המשתמשים בסוגים שונים של סוגריים, לשם נוחות הקריאה: נהוג כי הסוגריים החיצוניים יהיו המסולסלים, אחר כך יבואו המרובעים ולבסוף העגולים. סדר ביצוע הפעולות הוא הפוך. לעיתים משתמשים רק בסוג הרגיל של סוגריים (זה המצב בשפות תכנות) ולעיתים מציירים את הסוגרים בגדלים שונים, לפי סדר ביצוע הפעולות – מקטן לגדול.

לעיתים משמשים הסוגריים לפעולות מסוימות. למשל, בסוגריים משולשים משתמשים כדי לציין את הממוצע, התוחלת או ערך התצפית, בסוגריים מרובעים נהוג היה לציין את הערך השלם של המספר וכיוצא באלו. סוגריים מסולסלים משמשים לציון איבריה של קבוצה.

הסוגריים במחשבים

בנוסף לשימושם המתמטי, בשפות תכנות שונות פרמטרים המועברים לפונקציה נכתבים בסוגריים רגילים – הן בהגדרתה והן בעת שימוש בה. כן משתמשים בסוגריים מרובעים כדי לגשת לאיברים שונים של מערך, בסוגריים מסולסלים לציין בלוקי פקודות, בסוגריים משולשים כדי לציין תגית (למשל ב-HTML) ועוד.

בשפת LISP יש שימוש נרחב במיוחד בסוגריים רגילים וכל הפקודות נכתבות בתוך סוגריים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוגריים בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ראו רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (מיוחס), ‏גנזי מצרים : הלכות ספר תורה, אוקספורד תרנ"ז, עמ' 37, באתר אוצר החכמה, בשם "מקצת מדרשות"; ראו גם רבי מאיר שיף, מהר"ם שיף, על תלמוד בבלימסכת שבתדף קט"ו, עמוד ב': "ואפשר שכן דרך לעשותו כחצי עיגול כזה () והוא שאין זה מקומו". וראו עוד אצל הרב שמואל לויסון, קולמוס, ‏גיליון 100, ירושלים תשע"א, עמ' 24, באתר אוצר החכמה ואצל הרב צבי אברהם סלושץ, שמעתין, ‏גליון 119, בני ברק תשנ"ה, עמ' 5, באתר אוצר החכמה. ראו עוד בערך נו"ן הפוכה.
  2. ^ ראו לדוגמה: חתם סופר, שו"ת חתם סופר, חלק ב' (יורה דעה), סימן רי"ד, ד"ה הנה במרדכי; רבי עבדאללה סומך, זבחי צדק, חושן משפט, סי' א', ד"ה ובתחלה; רבי אליהו מני, שו"ת תנא דבי אליהו, סימן ל"א, וסימן מ"א; רבי אברהם בורנשטיין, שו"ת אבני נזר, חלק אורח חיים, סימן רפ"ט (וראו שם שמכנה כן סוגריים עגולות שבשולחן ערוך הרב, סי' שמ"ה, סעיף כ"ג); רבי מצליח מאזוז, שו"ת איש מצליח, חלק א', סימן ח', ד"ה בין כתיבה, וסימן ט"ו, הסעיף השלישי והסעיף הרביעי (וראו שם שמכנה כן סוגריים מרובעות); ועוד.
  3. ^ ראו רבי אברהם מדרוהיצ'ין, ‏"הקדמת המעתיק" על מהדורת חידושים שיוחסו לרשב"א על מסכת ראש השנה (קניגסברג תרי"ח), ורשה תרכ"ח, באתר אוצר החכמה; רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, ‏"מאמר על הדפסת התלמוד", בתוך: דקדוקי סופרים, כרך א', מינכן תרכ"ח, עמ' ק"ב, באתר אוצר החכמה; רבי שמואל וקסמן, ‏"הקדמת המו"ל" לבית הבחירה למאירי על מסכת אבות, ירושלים תש"ד, עמ' 12, באתר אוצר החכמה; ועוד. וראו גם רבי חיים אלעזר שפירא, חמשה מאמרות, ‏מאמר נוסח התפילה, אות י', ברגסט תרפ"ב, עמ' קל"ה, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ [1] כללי הניקוד - סוגריים: שימושים, האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ [2] כללי הניקוד - סוג הסוגריים, האקדמיה ללשון העברית
  6. ^ [3] כללי הניקוד - סוג הסוגריים, האקדמיה ללשון העברית

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -3297 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png