נחצ'יבאן
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
ערך זה עוסק ברפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | נחצ'יבאן | ||
|---|---|---|
 
| ||
| מדינה | הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן | |
| תמונת סמל | Coat of arms of Azerbaijan.svg | |
| המנון | המנון אזרבייג'ן | |
| יבשת | אסיה, אירופה (אירואסיה) | |
| שפה רשמית | אזרית | |
| משטר | רפובליקה אוטונומית | |
| אירועי הקמה | - ייסוד נחצ'יבאן אסס"ר - ייסוד הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן | |
| הקמה | 17 בנובמבר 1990 | |
| תאריכי הקמה | 9 בפברואר 1924 17 בנובמבר 1990 | |
| שמות מנהיגים | ואסיף טאליבוב | |
| ראש המדינה | יו"ר הפרלמנט | |
| העיר הגדולה ביותר | נחצ'יבאן | |
| אחוז מים | זניח | |
| מטבע | מאנאט אזרבייג'ני | |
| סימון מטבע | AZM | |
| אזור זמן | +4 | |
| סיומת אינטרנט | az | |
| קידומת טלפון | 994 | |
.svg)
הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן (באזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) או בקיצור נחצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחצ'יבאן.
משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחצ'יבאן.
היסטוריה[edit | edit source]
על פי המסורת הארמנית נוסדה נחצ'יבאן על ידי נח[1]. הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.
במאה ה-18 הוקמה בשטח נחצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחצ'יבאן הפכה לאוייזד נחצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).
לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום ובשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן או בקיצור "נחצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.
עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן. בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.
מחוזות מנהליים[edit | edit source]
| מספר במפה | שם מחוז | בירת המחוז | סוג | שטח (קמ"ר) | אוכלוסייה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | באבק | באבק | מחוז | 1,170 | 66,000 |
| 2 | ג'ולפא | ג'ולפא | מחוז | 1,000 | 38,300 |
| 3 | קאנגארלי | גיבראק | מחוז | 682 | 25,500 |
| 4 | נחצ'יבאן | עירייה, עיר | 130 | 70,000 | |
| 5 | אורדובאד | אורדובאד | מחוז | 970 | 42,700 |
| 6 | סאדאראק | היידראבאד | מחוז | 150 | 12,900 |
| 7 | שאקבוז | שאחבוז | מחוז | 920 | 21,500 |
| 8 | שארור | שארור | מחוז | 478 | 96,000 |
| בסך הכל | 5,500 | 372,900 |
מקורות[edit | edit source]
- הערך הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
- Ayvazyan, Argam. The Historical Monuments Of Nakhichevan, pp. 10-12. ISBN 0-8143-1896-7
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ Coene, Frederik (2009). The Caucasus: an introduction. Routedge. p. 35. ISBN 978-0-415-48660-6.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1384 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
