נבוכדנצר השני

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from נבוכדנאצר)
Jump to: navigation, search
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


Disambig RTL.svg המונח "נבוכדנצר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נבוכדנצר (פירושונים).
מונרך
נבוכדנצר השני
(630 לפנה״ס (לפי התארוך המחקרי) - 7 באוקטובר 562 לפנה״ס (בגיל 68 בערך; לפי התארוך המחקרי); בבל (כיום עיראק))
Nebukadnessar II.jpg
תחריט אבן הנושא את שמו של נבוכדנצר
מדינה בבל
בת-זוג

לפי המדרש: שמירעם (או שמירם או שמירמות, לפי דעות שונות במדרש)

לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה

נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי היה מלך בבל בתקופת האימפריה הבבלית החדשה. חי בתקופת סוף בית המקדש הראשון (חורבן בית המקדש הראשון היה בשנת ג'של"ח או ג'שנ"ח, לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית), ומת בשנת ג'שס"ה[1]. לפי הכרונולוגיה המחקרית הוא חי בין השנים 634–562 לפנה"ס, ועלה למלוכה בשנת 605 לפנה"ס. הוא היה המלך שהחריב את בית המקדש הראשון, בנו של המלך נבופלאסר.

תקופת חייו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השנים החסרות

מת בשנת ג'שס"ה[2], ופעולותיו בחורבן בית ראשון, על פי פרשני המקרא והכרונולוגיה המקראית והמסורתית, היו בשנת ג'שנ"ח ללוח העברי (403- לפנה"ס) (לשיטת האברבנאל והמלבי"ם) או בשנת ג'של"ח (423- לפנה"ס). ואילו על פי המחקר ההיסטורי מלך נבוכדנצר השני בין השנים 605562 לפנה"ס לערך.

משמעות שמו האכדינבו-כודורי-אוצור (Nabú-kudurri-uszur) – היא "נבו, שמור את בכורי" ("נבו" הוא אל החכמה הבבלי; כודורי משמעו 'בן בכור' [וכן 'אבן גבול', מה שגרם להבנה שגויה של השם, להלן] "אוצור", ליתר דיוק או(נ)צור, כאשר ה'נ' נשמטה, משמעו - שמור! או [כמו בעברית]: נצור!). בעבר פורש שמו כ"נבו שומר הגבול". על פי פירוש אחר, פירוש שמו הוא "נבו, נסיך אשור". הן התחילית "נבו" הן הסיומת "-אצר" מקובלות בקרב מלכים בבליים (לדוגמה נריגליסר, נבופלאסר, נבונצר ואחרים).

השם מופיע בתנ"ך במספר צורות איות שונות: נְבוּכַדְנֶצַּר (בספרים דניאל, אסתר, עזרא ונחמיה), נְבוּכַדְנֶאצַּר (בספרים מלכים, ירמיהו, דברי הימים ודניאל) ונְבוּכַדְרֶאצַּר (בספרים ירמיהו ויחזקאל).

על פי המסופר באלפא ביתא דבן סירא, נבוכדנצר השני נולד מצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא.[3].

במדרש רבה מופיע שם אשתו: שמירעם (או שמירם או שמירמות, לפי דעות שונות במדרש). המדרש מספר על כך שהשתדלה אצל נבוכדנצר שיתיר לתת ליהויכין להתייחד עם אשתו בתא כלאו, ושמכך נולד שאלתיאל בנו, שממנו המשיכה שושלת בית דוד[4].

מלחמותיו

נבוכדנצר השני עוד בהיותו יורש עצר כבש את סוריה. בקרב כרכמיש הביס את הצבא המשותף של מצרים ואשור בהנהגתם של פרעה נכו השני ואשור-אובליט השני מלך אשור. קרב זה הביא להתמוטטות האימפריה האשורית, ומצרים הפסיקה להיות גורם משמעותי באזור. קרב זה הביא לעליית האימפריה הבבלית. נבוכדנצר הביס את ממלכת יהודה, החריב את ערי הפלשתים ב־604 לפנה"ס. בשנת 601 לפנה"ס יצא למסע צבאי למצרים בתקופת מלכותו של נכו השני. במסע זה שני הצבאות סבלו מאבידות רבות, והקרב ביניהם הסתיים ללא הכרעה.[5] הוא הגלה את המלך יהויכין לבבל בשנת 597 לפנה"ס. בהמשך ערך מצור נוסף[6] על ירושלים, בשנת 586 לפנה"ס, שבסופו[7] נהרסה העיר, נחרב בית המקדש,[8] והחלה למעשה גלות בבל.

תוכנית העיר בבל בתקופת נבוכדנצר השני

הריסת צור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צור (לבנון)#היסטוריה

יחזקאל בן בוזי ניבא שהעיר צור תיחרב על ידי נבוכדנצר: "וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. ג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הֹ-וִ-ה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו. ד וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע..כִּי כֹה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הֹ-וִ-ה הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲ-דֹנָי יְ-הֹ-וִ-ה" (יחזקאל כו א). לפי פרשנות האברבנאל, לא נחרבה העיר כליל למעשה על ידי נבוכדנצר השני אלא על ידי אלכסנדר מוקדון. ואילו המלבי"ם מפרש שאכן נחרבה צור כליל על ידי נבוכדנצר ואחרי שהוחרבה נבנתה שוב שלא במקומה הראשון אלא במקום סמוך לה.

למרות שכיבושי נבוכדנצר השני הגדילו את כוחה של בבל ואת השפעתה, הממלכה קרסה פחות מרבע מאה לאחר מותו.

לנבוכדנצר מיוחסת גם בניית הגנים התלויים בבבל, שעל פי האגדה נבנו בשביל אשתו, שהתגעגעה לנוף ההרים בו גדלה.

נבוכדנצר באמנות

נבוכדנצר מופיע כדמות הראשית באופרה של ורדי, "נבוקו". באופרה זו, לאחר שנבוכדנצר כובש את ירושלים ומגלה את היהודים, הוא מתחרט, מבקש את סליחת הא-לוהים, ומאפשר ליהודים את שיבת ציון. בכך חורג הסיפור מהמציאות ההיסטורית, ומייחס לנבוכדנצר מעשים שנעשו למעשה על ידי כורש, זמן רב לאחר מותו של נבוכדנצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבוכדנצר השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פי סדר עולם.
  2. ^ על פי סדר עולם.
  3. ^ אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים, ניו יורק 1915, עמ' 46.
  4. ^ ויקרא רבה, פרשה י"ט, פסקה ו'.
  5. ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך נבוכדנאצר, כרך ה', עמ' 734.
  6. ^ ציור מצור נבוכדנצר על ירושלים, מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  7. ^ ציור כיבוש ירושלים ע"י נבוכדנצר, מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  8. ^ מפה המתארת את שריפת המקדש והרס ירושלים, מתוך ספרו של הרטמן שדל, 1493, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית


הקודם:
נבופלאסר
625–605 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופה הנאו-בבלית
562-605 לפנה"ס
הבא:
אמל-מרדוך
562–560 לפנה"ס

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -484 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png