משתמש:איש גלילי/רחב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

רָחָב, שנודעה בכינויה רחב הזונה, הייתה זונה ביריחו, שסייעה למרגלי יהושע במהלך ריגולם בעיר לקראת כניסת ישראל לארץ.

תיאורה

רחב הסתירה את המרגלים[1] ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה תקוות חוט השני בחלון ביתה אשר בחומה[2].

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים:

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: הָרִיעוּ, כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר. וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, לַ-ה'; רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.

מקצועה

רחב הייתה אשה זונה, כמפורש לכאורה בכתוב[3]: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב".

בתרגומו של יונתן בן עוזיאל לספר יהושע הוא מתרגם את מקצועה של רחב כ"פונדקאית", ובעקבותיו פירש רש"י כי היא הייתה "מוכרת מזונות". הרד"ק לעומתו, מסביר כי כוונת יונתן במילא "פונדקיתא" היא ככינוי לזנות[4]. פירוש זה גם נתמך בכך שבספרות בית שני[5] נוצרה זהות בין המונח "זונה" למונח "פונדקאית".

עם זאת, גם לדעת רש"י הייתה רחב זונה במשמעות הפשוטה של המילה, כמפורש בדבריו בהמשך הפרשה[6]. דברי רש"י בתחילת הפרשה נסובו רק על פירוש המילה "זונה" באותו פסוק. אולי העדיף רש"י לפרש את המילה "זונה" בהקשר של ביאת המרגלים באופן זה, כדי להסביר את ביאת המרגלים אליה, כי גנאי הוא למרגלים לבוא לביתה של זונה. אלא שהיא גם הייתה הפונדקאית, ובאו לצורך מזון ולינה, ולא ידעו מעניין זנותה[7].

בתלמוד

לפי התלמוד, הייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים, בת חמישים כשנכנסו לארץ וזנתה כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר (זבחים קטז:), יהושע התחתן עם רחב הזונה לאחר שנתגיירה.[8]

התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי,[9] ומתאר את ריבוי זנוניה של רחב.[10] עד כדי כך נחשבה למושא תשוקה שרק אמירת שמה יכולה הייתה להביא לידי קרי לאלה שהכירו אותה[11].

חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי חז"ל צאצאית של רחב הזונה[12]. לפי המדרש הנביא ירמיהו, נביא החורבן,[13] וגם הנביא יחזקאל[14] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים שיצאו מחלציה.[15]

על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות.[16]

לקריאה נוספת

  • לורית רמון ,בעד החלון נשקפה:השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2012. פרק שני סעיף ו' 'ותורידם בחבל בעד החלון' - רחב בחלון ביתה, יהושע ב' 24-15. עמ' 178-166.
  • אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה' תשע"א. עמ' 144-138.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איש גלילי/רחב בוויקישיתוף

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופנחס (בראשית רבה, פרשה ט"ז, פסקה א').
  2. ^ לדעת רבי יצחק אברבנאל, חוט זה הוא החבל שבאמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.
  3. ^ יהושע, ב', א'.
  4. ^ כמו הפסוק בספר מלכים (מלכים א', ג', ט"ז): "שתים נשים זונות", שתרגם יונתן: "נשים פונדקן".
  5. ^ כגון בכתבי יוסף בן מתתיהו.
  6. ^ פסוק י"א ופסוק ט"ו.
  7. ^ רבי יצחק אייזיק מזלוטשוב, ‏שפת אמת על רש"י, לבוב, תרכ"א, באתר אוצר החכמה. לעומת זאת, פירש בספר מנחה קטנה לרבי משה פרנקפורט, על פי פירוש הרד"ק, כי המרגלים באו במכוון לבית אשה זונה, כדי להעלים את מוצאם הישראלי (מקראות גדולות - קהלות משה, תנ"ך, תפ"ד, אמשטרדם, באתר אוצר החכמה).
  8. ^ מדרש רבה קהלת פרשה ח פסקה יג
  9. ^ תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (בבלי מסכת מגילה דף טו/א)
  10. ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (בבלי, זבחים, קט"ז ב). (ילקוט שמעוני שמות - פרק יח )
  11. ^ "אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב מיד ניקרי (נעשה בעל קרי)" (בבלי, זבחים קט"ז ע"א)
  12. ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה", (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב)
  13. ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
  14. ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה)
  15. ^ "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה שנא' מ"ב כב וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ')
  16. ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב



קטגוריה:יריחו קטגוריה:אישים בספר יהושע קטגוריה:כנען: אישים בתנ"ך קטגוריה:גרים בתנ"ך קטגוריה:נשים במקרא קטגוריה:זנות במקרא קטגוריה:פרשת שלח לך