משתמש:איש גלילי/ענפים מבית דז'יקוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

העתקה מדף שיחה בוויקיפדיה:

רשימה חשובה של צאצאים שכיהנו באדמו"רות וברבנות אך מדי מעמיסה על הערך.

בני רבי נפתלי חיים מירושלים

רבי אליהו מזאלין

רבי אליהו (בערך תר"כ-ו' באב תרפ"ג) שימש כרב בגאריעץ (פולנית:Grójec), משנת תרמ"ה בערך כרב בזאלין (פולנית:Żołynia). במלחמת העולם הראשונה נמלט לריישא שם נפטר.

בנו הרב מנשה מילא את מקומו בזאלין. היה נשוי לבתו של הרב יהודה אונגאר מסוקולוב (פולנית:Sokołów Małopolski) (נינו של רבי יוסף אונגאר מדומברובה אחיו של סבו רבי משה מדומברובה. אביו של הרב יהודה רבי יעקב יצחק היה חתן סבו זקנו רבי מאיר מדז'יקוב). ניצל בגפו מהשואה וכיהן כרב בית הכנסת "רעים אהובים" בבראנזוויל, ניו יורק. נפטר שמיני עצרת תשל"ג (מצבתו באתר קברים).

בנו השני הרב אברהם (תרמ"ה-תש"ב) היה חתן של רבי שמואל מדמביץ, בן דודו של סבו רבי נפתלי חיים. נסע לרוב לסבו רבי נפתלי חיים. היה תלמיד חכם גדול, היה יושב כל היום בבית המדרש ואכל רק חלבי. נרצח בשואה עם משפחתו, שתי בנותיו, חתנו הרב יצחק איטינגר ובנו הרב יהודה מאיר. חתנו הרב יואל הלפרין הרב מיאסל, ניצל והיגר לניו יורק.

בנו השלישי הרב אריה מאיר הורוביץ, רב בבלאז'וב (פולנית:Błażowa).

בנו הרביעי הרב חיים צבי הירש חתן קרובו רבי יוסף ישראל אונגאר מטארנא (חתן רבי ראובן מדמביץ).

חתנו היה רבי יואל הלפרין מברעז'אן.

רבי בצלאל מפילזנא

רבי בצלאל (תרכ"ה-תר"ס) היה חתנו של דודו זקינו רבי ראובן מדמביץ. לאחר פטירת חמיו רצה לרשת את מקומו ברבנות דמביץ אך רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא פסק לטובת גיסו רבי שמואל, אך חייב את גיסו לתת לו שלושת אלפים גילדן על מנת שיוכל לעבור לפילזנא (פולנית:Pilzno) ולכהן שם כרב. בתו נישאה להרב ברוך אברהם בלויגרונד בנו של הרב ישכר רב בקלווריה (חתנו של הרב אלעזר בינדגר חתנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא).

רבי אליעזר ניסן מצפת

רבי אליעזר ניסן (תר"ל-תרע"ו) נולד אחר שעלה אביו לארץ ישראל, בצפת. נשא את בתו של הרב יעקב כהנא (נכדו של הרב משה דוד אשכנזי הרב מטלטשוב). כאביו לא רצה לשמש ברבנות, וכשחסידי צאנז לחצו עליו שיכהן כרבם עזב את בית מדרשם ועבר להתפלל בבית הכנסת של חסידי קרלין. חתניו היו (בתו צירל-) הרב מרדכי יהודה אדלר (נכדו של רבי דוד בידרמן מלעלוב) ובזיווג שני של (בן דודו של אביה- בנו של רבי ישראל חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב) רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ, הרב אברהם משה באב"ד ורבי רפאל הורוביץ מקולומייא בורו פארק (נכדו של רבי אברהם שמחה מבארנוב, בן דודו של סבו רבי נפתלי חיים). את השידוך של רבי רפאל הורוביץ עשה רבי ישראל הגר מויז'ניץ שנשא את אשת רבי אליעזר ניסן אחר פטירתו.

גזע רבי טוביה ממידאן

בנו רבי בן ציון נולד בשנת תרכ"ה. התייתם מאמו בילדותו וגדל אצל דודו רבי יהושע מדז'יקוב. נשא את בתו של רבי פנחס רבינוביץ מקינצק (בנו של רבי צמח רבינוביץ משידלובצא, בנו של רבי נתן דוד משידלובצא, מגזע פשיסחא). היה ממארגני אסיפת הרבנים בקראקא בשנת תרס"ג. במלחמת העולם הראשונה נמלט עם אביו לוינה. אחר פטירת אביו מילא את מקומו במיידן. נרצח בשואה בריישא בשנת ת"ש. חתנו היה רבי יהודה יהושע שפירא בנו של רבי מרדכי מבערטש.

בנו של רבי בן ציון, רבי טוביה, נולד בשנת תרנ"ג במיידן. גדל אצל דודו זקנו רבי ישראל הגר מויז'ניץ, חתן רבי מאיר מדז'יקוב. במלחמת העולם הראשונה נמלט עם רבי ישראל לבודפסט ולאחר המלחמה התאחד עם אביו בוינה. נישא לבתו של רבי יהושע שפירא מריבטוטש. בשנת תר"פ חזר לגליציה. עסק בקירוב ליהדות בעיקר בקרב הנוער, בין היתר החזיר בתשובה את ד"ר נתן בירנבוים. עקב מצבו הכלכלי הקשה נאות לשמש ברבנות זלוטשוב. לאחר מכן, בשנת תרצ"ג שימש כרבה של סאנוק.

רבי טוביה היה חבר באגודת ישראל והיה לו חלק גדול בהבאת דבר התנועה לאדמו"רי גאליציה. בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוינה נבחר רבי טוביה כחבר הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וכסגן נשיא של אגודת ישראל. כשרבי חיים עוזר גרודז'ינסקי נבחר לנשיא אגודת ישראל, מינה את רבי טוביה למזכירו האישי. רבי טוביה גם נטל חלק בהקמת בית יעקב ונסע למערב אירופה ולארצות הברית לאסוף כסף לסמינר. רבי טוביה כתב מאמרים בעיתונים יידים רבים, ביניהם דער יוד, דאס יידישע טאגבלאט ויונגטבלעטער. נרצח בשואה עם אשתו בי' בשבט תש"ג.

גזע רבי יחיאל מפאקשנוויץ

רבי נפתלי (תר"ל-י' בחשוון תרצ"ב) בנו של רבי יחיאל, היה נשוי לבתו של רבי משה השיל מקופיטשניץ. חזר לפולין בשנת תרס"ט ואחרי מלחמת העולם הראשונה קיבל את רבנות פאקשווניץ. אחיו רבי אלתר מילא את מקומו אחר פטירתו. נרצח בשואה. אחיהם רבי אברהם (תר"נ-תש"ג) פתח ישיבה על שם אביהם אחר פטירת אחיו רבי נפתלי. רבי אברהם היה חתנו של רבי משה אליקים בריעה אונגר מדומברובה. חתנו היה רבי יחזקאל דוד הלברשטאם בנו של רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. כיהן כאדמו"ר מפאקשיווניץ בארצות הברית. רבי אברהם ובנו רבי אלתר נרצחו בבוכניה.

גזע רבי אהרן מבייטש

חתנו של רבי אהרן, רבי חיים סגל-ליברמן מונה לממשיכו של חמיו ברבנות ואדמו"רות אך ויתר לגיסו רבי בעריש ועבר לדוברה שם פתח ישיבה גדולה. עבר אחר כך לצאנז. במלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה ונפטר בבוכרה בכ"ה באדר תש"ב. דברי תורתו הודפסו בספר "אמרי חיים". בנו רבי יצחק כיהן כאב"ד רופשיץ ונרצח בשואה.

חתנו השני של רבי אהרן, רבי ישכר בעריש הלפרין (תרמ"ט - ה' בסיוון תשכ"ט כיהן משנת תרע"ה כרב באלפין ולאחר פטירת חמיו החל לכהן בבייטש. משנת תש"ו החל לכהן באדמו"רות בארצות הברית.

בנו הבכור של רבי אהרן, רבי אברהם צבי הירש, נולד בשנת תרמ"ז. נישא לבתו של רבי אהרן לייב רוקח מביאקווסק. התגורר מעט זמן בטרנוב ובשנת תרע"ג היגר לניו יורק שם החל לכהן כאדמו"ר מבייטש. נפטר בי"ז באדר תשכ"א ונקבר בנתניה בבית הקברות צאנז. בניו היו רבי שלום ממשיכו באדמו"רות (-כ"א באלול תשנ"ו), רבי משה (תרס"ז-תש"ב) חתנו של רבי אברהם יעקב הורוביץ רבה של פרביזנא, רבי חיים יוסף (תר"ע-תש"ב) חתן הרב אליהו ליכנטשטיין רבה של זקופנה ואהרן, שלושת בניו אלו נרצחו בשואה. כיום מכהן בארצות הברית רבי יחזקאל שרגא הורוביץ מבייטש בנו של רבי שלום.

בנו השני של רבי אהרן, רבי אלתר אליעזר, נולד בשנת תר"נ בערך. היה חתנו של רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב. מילא את מקום אביו בקאשוי. נפטר בי"ב באדר תרצ"ז. בנו רבי חיים שלמה כיהן כאדמו"ר מסטריזוב בניו יורק. מספריו "דרכי נועם" ו"חידושי סוגיות". נפטר בכ"ז בכסלו תשכ"ט ונקבר בירושלים. שלושת בנותיו של רבי אלתר אליעזר נרצחו בשואה.

בנו של רבי חיים שלמה, רבי צבי הירש, חתן רבי לייבוש מטומשוב מכהן באדמו"רות סטריזוב בבורו פארק. חתנו הוא רבי ברוך אברהם הלברשטאם מקשאנוב-ויליאמסבורג.

גזע רבי אשר ישעיהו מרימנוב

ממלא מקומו של רבי צבי חיים (בנו של רבי אשר ישעיהו) היה רבי אלתר משה אליעזר מרימנוב חתן רבי נפתלי ממעליץ. רבי אלתר משה אליעזר, אשתו, בתו, ארבעת אחיותיו, גיסו הרב יצחק וויסבורד אב"ד וודליש ובת אחותו נרצחו בשואה.

--Akkk - שיחה 10:49, 30 בנובמבר 2011 (IST)