משרד הביטחון

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

באחריותו של משרד זה נכללים בין היתר צה"ל, התעשיות הביטחוניות הממשלתיות (כגון: רפא"ל, תע"ש והתעשייה האווירית) והטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול ביותר בישראל. שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

אגפי המשרד ויחידותיו

דגלו הרשמי של שר הביטחון

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

• האגף הביטחוני-מדיני (אבט"ם)
• האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט)
• אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)
• אגף התקציבים (את"ק) - ראש את"ק הוא גם היועץ הכספי לרמטכ"ל
• אגף הכספים (אכ"ס) - ראש אכ"ס הוא גם חשב משרד הביטחון
• אגף ארגון בקרה ומינהל (אב"מ)
• אגף תקשוב וניהול מערכות מידע (מל"ן - מרכז לעיבוד נתונים)
• אגף מינהל ומשאבי אנוש (אמ"ש)
• האגף הביטחוני-חברתי (לשעבר - נוער ונח"ל)
• אגף לשיקום נכים
• אגף משפחות והנצחה
• אגף ההנדסה והבינוי
• אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י)
• מינהלת תוכנית "טנק המרכבה" (בעבר מנת"ק)
• היחידה להתיישבות ותשתית לאומית
• היחידה להנצחת החייל
• מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל
• המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)
  • מנהלת חומה
  • מת"ט
  • מנהלת תוכנית החלל "אתגר"
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש): יחידה העוסקת בתיאום נושאים אזרחיים בין ממשלת ישראל, צה"ל, ארגונים זרים והרשות הפלסטינית. בנוסף, מתאם הפעולות בשטחים אחראי בתחום האזרחי על תיאום בין משרדי הממשלה בישראל לבין המנהל האזרחי.
• משק לשעת חירום (מל"ח): גוף בין-משרדי המופקד על הכנת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים במשק לשעת חירום, על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר בעורף. כן אחראי מל"ח על הפעלת אותם גורמים בעת מלחמה או שעת חירום, על הכנת הרשויות המקומיות ועל היערכות לקליטת מפונים.
• נציב קבילות החיילים (נקח"ל): יחידה שנועדה לאפשר לחיילי צה"ל ובני משפחותיהם להגיש קבילה על כל מעשה או מחדל ולתבוע את תיקון הליקויים, וזאת שלא בצינורות הפיקוד הרגילים המקובלים בצבא, אלא ישירות לנציב קבילות החיילים.
• הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב): אגף שאחראי על אבטחת המשרד, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית ואמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי ויחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.
• מבקר מערכת הביטחון
• ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון - הארכיון המרכזי של צה"ל ומערכת הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית של מדינת ישראל.
• הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
• מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)
• מינהלת פיתוח טילים (מנפ"ט)
• האגף לאמצעים מיוחדים (אמ"ם)
  • מינהלת רמדה (מנר"ם)
• מינהל מעבר צה"ל דרומה
• מינהלת מרחב התפר
• אגף דוברות והסברה
• היועץ המשפטי למערכת הביטחון

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות.

תפקידי האגף

• רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
• ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
• ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
• פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
• ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
• מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
• מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
• ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
• מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתיים

תחת אחריות המשרד ומשרד האוצר פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך

• התעשייה האווירית לישראל - חברה ממשלתית
• רפאל - מערכות לחימה מתקדמות - חברה ממשלתית, בעבר יחידת סמך במשרד
• התעשייה הצבאית - חברה ממשלתית
• רשות המעברים היבשתיים - יחידת סמך
• הרשות לפינוי מוקשים
• "מפצח" - יחידת סמך
• האגודה למען החייל - עמותה
• קרן לב"י - עמותה

בניין

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאיכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון.

תקציב משרד הביטחון

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.

על פי נתוני משרד האוצר, נכון לשנת 2016 עמד תקציב הביטחון (הוצאה בפועל) על כ־64.3 מיליארד ש"ח (מול הכנסות של כ-7.9 מיליארד ש"ח, רובם מחו"ל). נכון ל-2012 מרכיב השכר בצה"ל עמד על 20.8 מיליארד ש"ח (מתוכם 10.2 מיליארד ש"ח תשלומי שכר למשרתי קבע ו־5.9 מיליארד ש"ח תשלומי גמלאות, שאר הסכום שולם לאזרחים עובדי צה"ל (2.3 מיליארד), חיילי מילואים (1.5 מיליארד) וחיילי חובה (1.1 מיליארד)). מרכיב השכר והגמלאות בקרב עובדי משרד הביטחון עמד על 2.6 מיליארד ש"ח, ותקציב אגף השיקום עמד על 5 מיליארד ש"ח, כמחצית ממנו תגמולים ותשלומי משפחה. תקציב הרכש עמד על 30 מיליארד ש"ח, כאשר כ־9.5 מיליארד ש"ח מתוכו הוא חלק מהסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, המיועד רק לרכישות בתוך ארצות הברית (כ־73.7% מהסכום הכולל של הסיוע). התקציב לבניית הגדר בגבול מצריים עמד על 658 מיליוני ש"ח, התקציב להקמת מתקן שהייה למסתננים עמד על 144 מיליוני ש"ח, ותקציב תחזוקת גדר ההפרדה ומרחב קו התפר עמד על 648 מיליוני ש"ח. תקציב ישיבות ההסדר עמד על 27 מיליוני ש"ח מתקציב משרד הביטחון.

שר הביטחון

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מכורח תפקידו.

שר הביטחון הנוכחי הוא אביגדור ליברמן.

שרי הביטחון

מספר	דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה	סיבת סיום כהונה	אירועים
1		דוד בן-גוריון	14 במאי 1948	26 בינואר 1954	מפא"י	הודיע על פרישה זמנית מתפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון	מלחמת העצמאות
2		פנחס לבון	26 בינואר 1954	21 בפברואר 1955	מפא"י	התפטר עקב פרשת עסק הביש
(1)		דוד בן-גוריון	21 בפברואר 1955	26 ביוני 1963	מפא"י	התפטר מתפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון	מלחמת סיני
3		לוי אשכול	26 ביוני 1963	2 ביוני 1967	מפא"י	סיים תפקידו ערב מלחמת ששת הימים עקב לחץ בקרב חלק מהשותפות הקואליציוניות	תחילת מלחמת ששת הימים
4		משה דיין	2 ביוני 1967	3 ביוני 1974	רפ"י, המערך	התפטר בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט	מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מבצע אביב נעורים חטיפת מטוס סבנה מבצע ארגז
5		שמעון פרס	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	המערך	הבחירות לכנסת התשיעית	מבצע יונתן
6		עזר ויצמן	20 ביוני 1977	26 במאי 1980	הליכוד	התפטר עקב מה שראה כסחבת ביישום הסכם השלום עם מצרים
7		מנחם בגין	28 במאי 1980	5 באוגוסט 1981	הליכוד	הבחירות לכנסת העשירית	מבצע אופרה
8		אריאל שרון	5 באוגוסט 1981	14 בפברואר 1983	הליכוד	עבר מתפקיד שר הביטחון לתפקיד שר בלי תיק בעקבות דו"ח ועדת כהן על מעורבותו בטבח סברה ושתילה	מבצע שלום הגליל
(7)		מנחם בגין	14 בפברואר 1983	23 בפברואר 1983	הליכוד	מינוי משה ארנס כשר הביטחון
9		משה ארנס	23 בפברואר 1983	13 בספטמבר 1984	הליכוד	הבחירות לכנסת האחת-עשרה
10		יצחק רבין	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990	המערך	פרישת מפלגת העבודה מממשלת האחדות, וכינון ממשלת ליכוד צרה	האינתיפאדה הראשונה מבצע הצגת תכלית
11		יצחק שמיר	15 במרץ 1990	11 ביוני 1990	הליכוד	מינוי משה ארנס כשר הביטחון
(9)		משה ארנס	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	הליכוד	הבחירות לכנסת השלוש-עשרה
(10)		יצחק רבין	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995	העבודה	נרצח	מבצע דין וחשבון
(5)		שמעון פרס	4 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העבודה	הפסדו של פרס לבנימין נתניהו בבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראשות הממשלה	מבצע ענבי זעם
12		יצחק מרדכי	18 ביוני 1996	25 בינואר 1999	הליכוד	פוטר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב מגעיו עם מפלגת המרכז	אסון המסוקים הלחימה בדרום לבנון
(9)		משה ארנס	27 בינואר 1999	6 ביולי 1999	הליכוד	הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראשות הממשלה	הלחימה בדרום לבנון
13		אהוד ברק	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ישראל אחת	הפסדו של ברק לאריאל שרון בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001	החזרת כוחות צה"ל מרצועת הביטחון
14		בנימין בן אליעזר	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	ישראל אחת, עבודה-מימד	פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה	האינתיפאדה השנייה
15		שאול מופז	4 בנובמבר 2002	4 במאי 2006	הליכוד, קדימה	הבחירות לכנסת השבע-עשרה	ביצוע תוכנית ההתנתקות
16		עמיר פרץ	4 במאי 2006	18 ביוני 2007	עבודה-מימד	הפסיד לאהוד ברק בבחירות לראשות מפלגת העבודה	מלחמת לבנון השנייה
(13)		אהוד ברק	18 ביוני 2007	18 במרץ 2013	העבודה, העצמאות	הבחירות לכנסת התשע-עשרה	תקיפת הכור הגרעיני בסוריה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן
17		משה יעלון	18 במרץ 2013	22 במאי 2016	הליכוד	התפטר מתפקידו	מבצע צוק איתן גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)
18		בנימין נתניהו	22 במאי 2016	30 במאי 2016	הליכוד	מינוי ליברמן לשר הביטחון בעקבות כניסת מפלגת "ישראל ביתנו" לקואליציה
18		אביגדור ליברמן	30 במאי 2016	מכהן	ישראל ביתנו		גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)

סגני שר הביטחון

דיוקן	סגן שר הביטחון	סיעה	תחילת כהונה	סוף כהונה
	שמעון פרס	המערך	1959	1965
	צבי דינשטיין	המערך	1966	1967
	מרדכי צפורי	הליכוד	1977	1983
	מיכאל דקל	הליכוד	1985	1988
	עובדיה עלי	הליכוד	1991	1992
	מרדכי גור	העבודה	1992	1995
	אורי אור	העבודה	1995	1996
	סילבן שלום	הליכוד	1997	1999
	אפרים סנה	ישראל אחת	1999	2001
	דליה רבין-פילוסוף	עבודה-מימד	2001	2002
	ויצמן שירי	ישראל אחת	2002	2002
	זאב בוים	הליכוד, קדימה	2003	2006
	אפרים סנה	העבודה	2006	2007
	מתן וילנאי	העבודה, מפלגת העצמאות	2007	2011
	דני דנון	הליכוד	2013	2014
	אלי בן דהן	הבית היהודי	2015	מכהן

מנכ"לי משרד הביטחון

דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
	לוי אשכול	1948
	אליעזר פרי (פרלסון)	1948	1949
קובץ:Pinchas Sapir 1955.jpg	פנחס ספיר	1949	1951
	זאב שינד	1951	1952
	שמעון פרס (ממלא מקום)	1952	1953
	שמעון פרס	1953	1959
קובץ:AsherBarNatan.jpg	אשר בן נתן (ממלא מקום)	1959	1960
קובץ:AsherBarNatan.jpg	אשר בן נתן	1960	1965
קובץ:The Sinai War Generals.jpg	משה קשתי	1965	1970
	ישעיהו לביא	1970	1972
קובץ:Radomsky defnse award 1973.jpg	יצחק עירוני	1972	1975
	פנחס זוסמן	1975	1978
קובץ:Yosef Maa'yan.JPG	יוסף מעין	1978	1982
	אהרון בית הלחמי	1982	1983
	מנחם מרון	1983	1986
	דוד עברי	1986	1996
	אילן בירן	1996	1999
קובץ:Amos Yaron.jpg	עמוס ירון	1999	2005
100px	יעקב תורן	2005	2006
	גבי אשכנזי	2006	2007
	פנחס בוכריס	2007	2010
	אודי שני	2010	2013
	דן הראל	אוגוסט 2013	מאי 2016
	אודי אדם	מאי 2016	מכהן

לקריאה נוספת

• יצחק גרינברג, חשבון ועוצמה: תקציב הביטחון ממלחמה למלחמה, 1967-1957, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ז, עמ' 237
• אריה בועז, שורשי משרד הביטחון: גיבוש המבנה ותחומי האחריות 1952-1948, הוצאת מודן, 2013.
• פרק בנושא הוצאות הביטחון של ישראל בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 17 בדצמבר 2016
• נחום גרוס, ‏הפן התקציבי של נצחון ששת הימים, קתדרה 90, דצמבר 1998, עמ' 168-167
• יצחק גרינברג, ביטחון לאומי ועוצמה צבאית – בין מדינאי למצביא, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 190-170

קישורים חיצוניים

• משרד הביטחון - האתר הרשמי
• כל השרים במשרד הביטחון, באתר הכנסת

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +22334 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים