ספריית חב"ד
 | |
| מבנה ספריית חב"ד. משמאלו, מרכז חב"ד העולמי - 770 | |
| מיקום |
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| סוג | ספריית מחקר פרטית |
| גודל האוסף | כ-250,000 ספרים |
| מנהל | הרב שלום דובער לוין |
| קואורדינטות | 40°40′8.47″N 73°56′35.09″W / 40.6690194°N 73.9430806°W |
| http://ChabadLibrary.org | |
ספריית חב"ד (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.
הספרייה מורכבת מאוספי הספרים וכתבי היד בספריות אדמור"י חב"ד לדורותיהם, והיא שוכנת כיום בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, בצמוד למרכז חב"ד העולמי - 770[1]. הספרייה הייתה שייכת לרבי הששי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון. לאחר פטירתו נקבע שהיא שייכת לאגודת חסידי חב"ד.
היסטוריה[edit | edit source]
אדמור"י חב"ד חיבבו ספרים וכתבי יד תורניים. בשל שריפות שהיו פוקדות את העיירות שבהן חיו האדמו"רים הראשונים נותרו אך שרידים מעטים מספריותיהם.
בשנת 1915 נאלץ האדמו"ר שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) לעזוב את לובביץ', עקב התקרבות הכוחות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. הוא עבר לרוסטוב, ושלח לאחסון במוסקבה את אוסף הספרים שלו, שאותו יסד רבי שניאור זלמן מלאדי, וכלל כ-15,000 ספרים. בשנת 1920 נפטר האדמו"ר. עם הרגיעה במלחמת האזרחים ברוסיה, ביקש בנו וממשיך דרכו, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, לקבל את אוסף הספרים, אך השלטון הסובייטי החדש הלאים את המחסן שבו אוחסנו הספרים, והעביר את האוסף, שנודע בשם "אוסף שניאורסון", לספרייה הממלכתית של רוסיה.
רבי יוסף יצחק שניאורסון החל לרכוש ספרים בכסף רב. הוא רכש את ספרייתו של האספן והביבליוגרף ר' שמואל וינר בחדש כסלו תרפ"ה.
לאחר יציאתו מברית המועצות הוציא עמו את ספרייתו, ובפולין אף הרחיב אותה. הוא ייסד קרן במטרה להגדיל את "ספריית ליובאוויטש". במכתביו לאספני ספרים הדגיש כי הספרייה מיועדת גם עבור חוקרים העוסקים בעבודות מחקר על היהדות. לפיכך, התקבלו בברכה גם ספרים שאינם קשורים במישרין ליהדות, ואף ספרי כפירה. במשך תקופה זו נוהלה הספרייה על ידי מזכירו ואיש ימינו של הרבי הריי"צ, הרב חיים ליברמן. לאחר שנמלט הריי"צ מאירופה הוא הצליח לאחר מאמצים רבים של שנה וחצי להביא את הספרייה לארצות הברית, במימון אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה.
חלק מהספרים שוכנו בבניין המשרדים שמצד שמאל של 770, השמאלי עד להרחבת 770 בשנת תשל"ד אז כל הספרים עברו לבניין הספרייה.
משפט הספרים[edit | edit source]
בקיץ תשמ"ה (1985) גנב נכדו של הרבי הריי"צ, בארי גוראריה כ-450 ספרים מהספרייה (ככל הידוע ייתכן ויותר), ומכר את חלקם במחירי עתק, בטענה כי הם שייכים לו, בתור יורש של סבו (הן הרב מנחם מנדל שניאורסון והן הרב שמריהו גור-ארי, אביו של בארי, היו חתניו של הריי"צ). לאחר שסירב גור אריה להתדיין בבית דין רבני - חסידות חב"ד פתחה נגדו תביעה בבית משפט פדרלי בניו יורק[2]. במשפט, שכונה "משפט הספרים", פסק השופט[3] צ´ארלס סימפטון כי הספרים הם רכוש הקהילה ולא רכוש פרטי, ולפיכך היורשים הם אגודת חסידי חב"ד[4][5].
בין הטענות המכריעות הייתה טענתה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק ואשתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, שאמרה בעדותה (במענה על השאלה למי שייכת הספרייה): "לחסידים, שכן גם אבי היה שייך לחסידים". יום הניצחון במשפט נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (מארמית: "הניצחון שלנו"), ובהוראת הרבי[6] נוהגים חסידי חב"ד לקיים פעולות לחיבוב ספרים בעיקר קניית ספרים[7] ביום הזה קרא הרבי להוצאת ספרים קה"ת לקיים הנחות על כל ספרי חב"ד.
הספרייה כיום[edit | edit source]
משנת תשל"ז (1977) מנהל הספרייה הוא הרב שלום דובער לוין. הספרן הראשי הוא הרב יצחק וילהלם.
שיטת המיון של הספרייה נבנתה באופן עצמאי על ידי הספרנים שלה. בשנים האחרונות נבנה אתר אינטרנט, המעניק גישה לקטלוג המקוון, המחולק לשפות (אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ורוסית). הספרייה משתפת פעולה עם אתר HebrewBooks, המציע מעל 50,000 ספרים אלקטרוניים תורניים סרוקים, רבים מהם מאוסף הספרייה.
הספרייה שוכנת בבניין בן שלוש קומות, שתי הקומות הראשונות בבניין משמשות לאיחסון הספרים והקומה השלישית משמשת כמשרד, חדר קריאה (בו ניתן להזמין ספרים שונים ולערוך צילומים), ואולם תצוגה בו מתקיימת תערוכה מתחלפת של פריטים מאוצרות הספרייה. בחדר נוסף עובדים צוות המהדירים העורכים את כתבי אדמו"רי חב"ד ומכינים אותם לדפוס. במאי 2014 נרכש הבניין הסמוך לספרייה כדי להרחיב את מבנה הספרייה אליו[8].
בספרייה ישנם ספרים מודפסים וספרים דיגטליים, מוזיקה, קלטות, כתבי עת, מפות, ארכיונים גנאלוגים, מדריכי עסקים, והיסטוריה מקומית שיש להם שייכות לעם היהודי וההיסטוריה שלו.
בשנת תשע"ה (2015) נרכש בית המגורים הסמוך לספרייה[9] על מנת להרחיבה, משרדו של הרב יואל כהן, בו עורך את ספר הערכים, שוכן בקומה הראשונה של בית זה.
אוסף ספרים מודפסים[edit | edit source]
בספרייה יש מעל 250,000 כותרים, חלק גדול מהם עתיקים ונדירים ביותר, דפוסי-ערש והוצאות ראשונות, ששוויים נאמד בעשרות אלפי דולרים. מתוכם, כמאתיים אלף ספרים בעברית וביידיש, וכחמישים אלף בשפות אחרות. בולט ביניהם הוא אוסף ההגדות של פסח שיש בו כאלפיים הגדות מכתבי יד ודפוסים נדירים חלקם עותק יחיד בעולם.
בין הספרים הנדירים ביותר, נמצא "סידור הבעל שם טוב" המוחזק במקום שמור, ואין לאיש גישה אליו, מלבד לספרן הראשי.
אוסף כתבי יד[edit | edit source]
בספרייה נמצאים כיום יותר משלשת אלפים כרכים כתבי-יד. עיקרו של האוסף הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד. יותר ממאה מהם כתובים בכתב יד אדמו"רי חב"ד.
ארכיון[edit | edit source]
בנוסף יש בספרייה ארכיון שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים משבעת אדמו"רי חב"ד (רובם משני האדמו"רים האחרונים וחלק מועט מהדורות הראשונים), חלקם מגניזת חרסון.
גנזך - פריטים[edit | edit source]
בגנזך הספרייה שמורים פריטי יודאיקה, כתובות, תמונות, ציורים, ועוד. כמו כן חפצים ותשמישי קדושה כמו תפילין, מגילות-אסתר וכדומה של צדיקים שונים ובעיקר של אדמו"רי חב"ד ואוסף של אלפי חפצי ערך, ציורים, פיסולים ועבודות מיוחדות ששלחו לרבי מליובאוויטש חסידיו ומעריציו, מפתחות מדליות ומגילות כבוד שנשלחו אליו על ידי אישי ציבור.
הוצאה לאור ופרסומים[edit | edit source]
מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת "קה"ת", ערכה והוציאה לאור למעלה ממאתים כרכים מספרי חסידות חב"ד על פי כתבי היד, חלקם מעותק יחיד, שבספרייה, או מהערות בכתב יד שנרשמו על ספרים שבאוסף. המכתבים והמסמכים השמורים בארכיון הספרייה היו הבסיס לסדרת הספרים "אגרות קודש" - מכתבי אדמו"רי חב"ד, וסדרת הספרים "תולדות חב"ד" - פרקים בהיסטוריה של התנועה.
במשך כעשור (תשל"ז-תשמ"ו) יצא לאור כתב העת קובץ "יגדיל תורה" בימה לפרסום אוצרות הספרייה ודיון בהם. בשנת תשס"ט התפרסם חומר נוסף בספר "מבית הגנזים".
תערוכות מתחלפות[edit | edit source]
בשנת תשנ"ד (1994) פתחה הספרייה אולם תצוגה לציבור הרחב. בתערוכה המתחלפת מדי 18 חודש מוצגים פריטים מאוצרות הספרייה בנושא מסוים. לדוגמה, ב- 2013 הנושא היה 'מפתחות ערים ותעודות כבוד' שנמסרו לרבי מליובאוויטש, ביניהם "מדליית הזהב של הקונגרס" ועוד.
מקיץ תשע"ד (2014) עד אלול תשע"ה (ספטמבר 2015) נושא התערוכה היה 'גנזי ספרים' - ספרים מערש הדפוס העברי[10], כתבי יד עתיקים בני מעל 1,000 שנה[11] דפוסים ראשונים מהתנ"ך, תלמוד, זוהר, רמב"ם ועוד. התערוכה בנויה מ-14 נושאים. הוצג בה דף מאחד הספרים הראשונים בעולם שנדפסו, והספר העברי הראשון המתוארך שנדפס - רש"י על התורה[12]. בשנת תשע"ו פרסם מנהל הספרייה הרב שלום בער לוין ספר "תערוכות הספרייה" - סקירת 14 תערוכות ספריית חב"ד[13]
אוסף שניאורסון[edit | edit source]
"אוסף שניאורסון" הוא חלק מספריית אדמור"י חב"ד הכולל יותר מ-12 אלף כותרים של ספרים וכתבי יד. האוסף הופקד על ידי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי של חב"ד בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה דאז. תקופה לא ארוכה אחר כך כאשר הקומוניסטים עלו לשלטון, הולאם האוסף על ידם. בהמשך שלח את בנו האדמו"ר השישי להוציא את הספרים, אך הרוסים מנעו זאת.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עם התפרקות ברית המועצות, המשיך הרבי מליובאוויטש את המאמצים להשבת האוסף לספריית חב"ד[14]. במשך השנים נעשו על ידי חסידיו פעולות שונות כדי שממשלת רוסיה תשיב את האוסף לחב"ד (בדרכים דיפלומטיות בתוך רוסיה, דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים), אך בפועל סירבו הספרייה במוסקבה והשלטונות להעביר את הספרים למרות פסק דין של בית משפט ברוסיה המורה כי האוסף שייך לחב"ד.
בשנת 2000 הזמינה ספריית מוסקבה את הרב לוין לזהות את הספרים מאוסף שניאורסון שברשותה ובמשך כמה שבועות זיהה בעזרת ספרני הספרייה 4,300 ספרים מהאוסף עליהם הודבק מדבקה "אוסף ליובאוויטש". לדבריו בספרייה נמצאים עוד אלפי ספרים מאוסף שניאורסון המופיעים בקטלוג המקורי שנרשם בליובאוויטש בשנת תרע"ד (1914) אך לא הרשו לו לזהות אותם[15].
בסביבות 2005 נפתח משפט בבית משפט פדרלי בארצות הברית המתנהל עד היום. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד[16]. ב-5 באוגוסט 2010 הורה בית המשפט הפדרלי בארצות הברית לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות במוסקבה לידי תנועת חב"ד. ההחלטה גרמה למתח דיפלומטי בין ארצות הברית ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לאוניה בבעלות הממשלה מלעגון בארצות הברית מחשש כי תעוקל[17]. ב-2012 הוציא בית המשפט צו בו הוא מחייב את רוסיה לשלם 50 אלף דולר על כל יום שהספרים לא הושבו.
בתחילת 2013 החליטה ממשלת רוסיה בהחלטה חד צדדית, למרות תוצאות המשפט בארצות הברית, כי היא תעביר את הספרים לידי חב"ד ברוסיה והם יופקדו במוזיאון היהודי במוסקבה שקם באותה שנה. בחודש אפריל הודיע הממשל הרוסי כי בכוונתו להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, בשלב ראשון 500 ספרים, ועד סוף 2013 כ-4500 ספרים, שכבר מזוהים כחלק מהאוסף, ולאחר מכן ימיינו ויעבירו את כל השאר.
ב-13 ביוני 2013 כינס נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מסיבת עיתונאים בה נכחו שלוחי חב"ד ברוסיה בה הודיע רשמית על העברת הספרים למוזיאון היהודי במוסקבה[18], אחריו דיבר הרב בערל לאזאר ואמר שהמטרה הסופית היא שהספרים יגיעו למקומם בספריית חב"ד בניו יורק[19]. בתגובה הודיע מנהל ספריית חב"ד בניו יורק כי הספרים חייבים לחזור למקומם האמיתי בניו יורק ולא להישאר ברוסיה[20].
בתחילת יולי העבירה רוסיה בפועל את 500 הספרים הראשונים למוזיאון. ביניהם היה כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו.
באפריל 2014 סיימה ספריית מוסקבה, להעלות לאתר האינטרנט שלה 4,300 ספרים מאוסף שניאורסון שברשותה[21]. לפני שהעבירה את כתבי היד, המסמכים והספרים למוזיאון היהודי, היא סרקה והעלתה אותם לאתר האינטרנט שלה. ספרים אלו זוהו בשנת 2000 על ידי לוין כחלק מאוסף שניאורסון. לפי שלום בער לוין מנהל הספרייה בניו יורק, לא היה ידוע כלל על קיומם של חלק מכתבי יד אלו[22].
בין הפריטים הנדירים שנסרקו והועברו למוזיאון נמצא דפוס ראשון של סידור אדמו"ר הזקן, זהו עותק יחיד בעולם שידוע מדפוס זה. כמו כן נסרקו כתבי יד שונים (כגון קטלוג בכתב יד אדמו"ר הריי"צ מספרי אביו אדמו"ר הרש"ב[22][23], מכתב של הרבי הרש"ב אל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק[24]) ועוד.
ראו גם[edit | edit source]
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- הרב שלום דובער לוין, ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, קה"ת, תשנ"ג
- הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, קה"ת והנהלת הספרייה, 12/2009
- הרב שלום דובער לוין, יומן השליחות המיוחדת, אודות המאמצים להשבת "אוסף שניאורסון".
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- אתר הספרייה
- אתר הפרויקט המשותף עם HebrewBooks
- הרב שלום דובער לוין, אלבום מבית הגנזים של הספרייה. 2010.
- הרב שלום דובער לוין, סקירת השתלשלות המאורעות תצלומי התכתבויות ודיווחים לפני, בעת ואחרי תקופת המשפט
- הרב שלום דובער לוין, תערוכות הספרייה - 14 התערוכות שהתקיימו באולם התערוכות של הספרייה בין השנים תשנ"ד-תשע"ו
- מנדי ריזל, מלחמת הספרים. ערב פסח, 2014 - אודות "אוסף שניאורסון" במוסקבה.
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ בכתובת 766 איסרטן פארקווי, הבניין נרכש בשנת תשכ"ו (1966), עד אז אוחסנו הספרים במחלקה אחרת ובהדרגה הועברו לבניין הנוכחי.
- ^ רן רגוני, חסידי לובביץ "צדים" ספרים יקרי ערך, מעריב, 24 בדצמבר 1985
- ^ ה' בטבת תשמ"ז - 6 בינואר 1987
- ^ רן דגוני, ספריו של הלובאוויץ נכסי חב"ד, מעריב, 8 בינואר 1987
- ^ לאחר המשפט עירער גוראריה על פסק הדין אך הערעור נדחה, ובתאריך ב' בכסלו תשמ"ח (23 בנובמבר 1987) חזרו רוב הספרים לספרייה.
- ^ בתאריך ה' בטבת תשמ"ח
- ^ וכן תיקון, כריכה וכדומה
- ^ שטורעם, הרכישה של הבניין החדש לספרייה, הושלם!, ו' באייר תשע"ד
- ^ בכתובת 760 איסטרן פארקווי
- ^ לוי מנדלזון, ספרים עתיקים והמון היסטוריה: בקרו בתערוכה של ספריית חב"ד בניו-יורק, מגזין אתר 'בית חב"ד' פרשת מסעי תשע"ד
- ^ תמוז תשע"ד, תערוכת גנזי ספרים שבספריית אגודת חסידי חב"ד – ליובאוויטש, הרב שלום דובער לוין
- ^ וידאו הסבר על תערוכת גנזי ספרים מאת הספרן לוין
- ^ (תשנ"ד - תשע"ו), ניו יורק תשע"ו באתר ספריית חב"ד
- ^ יומן השליחות המיוחדת, שלום דובער לוין.
- ^ שלום בער לוין, "מקווים שסוף-סוף יחזירו לנו את כל הספרים", ל' בניסן תשע"ה
- ^ טלילה נשר, המלחמה הקרה - גרסת חב"ד, 31 בדצמבר 2009, באתר גלי צה"ל און-ליין
- ^ אלי שווידלר, חב"ד גרמה למשבר ביחסי רוסיה-ארה"ב, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011; יואל ביטלמן, איך גרמו ספרי חב"ד להברחת אוניה רוסית?, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2011
- ^ "סוף סוף הספרים בידיים שלכם", אמר פוטין שטורעם.נט. ו' בתמוז תשע"ג.
קובי נחשוני, פשרה נוסח פוטין: ספרי חב"ד - למוזיאון היהודי, באתר ynet, 13 ביוני 2013 - ^ הרב לאזאר במכתב, COL
- ^ תגובתו של שלום דובער לוין מנהל הספרייה - באתר חב"ד און ליין.
- ^ חיפוש בתוך ספרי אוסף שניאורסון הסרוקים (ברוסית), כמו כן יש חיפוש בכתבי היד שהם מעלים וכן אפשרות חיפוש באנגלית
- ^ 22.0 22.1 חיים ברון, נחשף: הקטלוג שהכין אדמו"ר הריי"צ בכתי"ק לספרי אביו, א' אייר תשע"ד. COL
- ^ שטורעם, הקטלוג המיוחד שכתב הרבי הריי"צ בידי אמן לפני מאה שנה בדיוק, ל' בניסן תשע"ד
- ^ שטורעם, פרסום ראשון: מכתבו של הרבי הרש"ב אל הגר"ח מבריסק, ל' בניסן תשע"ד (בקישור זה יש כמו וכמה מסמכים משם)
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +7586 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
