רבי משה ריבלין
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| תאריך לידה | אלול ה'תק"ם |
|---|---|
| מקום לידה | שקלוב |
| תאריך פטירה | כ"ח באלול ה'תר"ו (בגיל 66) |
| תאריך לידה לועזי | 1780 |
| תאריך פטירה לועזי | 19 בספטמבר 1846 |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תחומי עיסוק | מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים |
הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).
קורותיו[edit | edit source]
נולד בשנת 1782 בעיירה שקלוב ליד מוהילב שעל הדנייפר, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לציפורה ולרב הלל בן ר' בנימין ריבלין, שהיה מראשי עליית תלמידי הגר"א וממנהיגי ציבור הפרושים בארץ ישראל.
למד בישיבת שקלוב שייסד סבו מצד אביו, כיהן בשקלוב כמגיד מישרים. היה פעיל למען יישוב ארץ ישראל והתפרסם בכינוי "המגיד דורש ציון".
לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תקצ"ח (1838) החליט לעלות לארץ ישראל, ובאותו זמן גם נשלח על ידי רוזני וילנה לכהן כמנהיג עדת הפרושים, בשל סכסוכים שנתגלעו אז, ובשל המצב הכלכלי הדחוק. הרב ריבלין קיבל מכתבי מינוי מרבני כל העדה האשכנזית בירושלים שהייתה מפולגת לשניים. להזמנה זו הצטרפו גם מנהיגי ישראל ורבנים מליטא ומרייסין.
הרב ריבלין יצא לדרכו בשנת ת"ר (1840). בדרכו לארץ-ישראל עבר בין קהילות שונות, כווילנה, מינסק וקרלין, ודרש למען ציון וירושלים. כן אסף כסף לטובת היישוב וחיזק את מנגנון התרומות לטובת ישוב הארץ. בערב סוכות ה'תר"א (1841) הגיע לקושטא, ושם נתעכב כמה חודשים בשל המלחמה בין הטורקים למוחמד עלי. בזמן שהותו בקושטא נפגש עם משה מונטיפיורי ודן עמו על דרכים לתיקון מצבו של היישוב היהודי בארץ ישראל. הרב ריבלין הגיע ליפו באדר ה'תר"א (1841). בדרכו נלווה אליו רבי שמואל סלנט שהיה לימים רבה של ירושלים (כעבור עשרות שנים נשא הרב סלנט בנישואים שלישיים את נכדתו של הרב רבלין).
הרב ריבלין הצליח להשכין שלום בתוך העדה, וכן עם העדה הספרדית, והסדיר את מצבה הכללי של הקהילה. רכש חלק מאדמות כפר השילוח לנטיעה וזריעה. נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תר"ו (1846).
תורתו[edit | edit source]
חלק מדרשותיו נדפסו בידי נכדו, זלמן ריבלין, בספר "חזון ציון".
מצאצאיו[edit | edit source]
- בתו ציפורה ציפה - אשת הרב ישעיהו אורנשטיין
- בתו מינה לאה - נישאה בזיווג שני לרבי נחום לעווי משאדיק
- בתו ראשע דרייזע - נישאה לרב שלמה זלמן לעווי, בנו של הרב יעקב לייב לעווי, אחיו של הרב נחום. אחד מצאצאיהם הוא הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- ש"ז ריבלין (עורך), המגיד דורש ציון: תולדותיו ופעולותיו של הרב הגאון המקובל ר' משה המגיד ריבלין משקלוב, ירושלים תש"ך, באתר אוצר החכמה
- דוד תדהר (עורך), "רבי משה ריבלין", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 757
- הרב משה ריבלין, אתר משפחת ריבלין
- אלי אשד, מנהיג בעת משבר: משה ריבלין המגיד דורש ציון, בבלוג "היקום של אלי אשד"
- ספרו
- בית מדרש, וילנא: ר' יוסף ראובן בר' מנחם מן ראם, תרכ"א, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של הרב רבי משה ריבלין על ציר הזמן |
|---|
 |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1432 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
