משה בן רפאל אטיאס

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
משה בן רפאל אטיאס
משה בן רפאל אטיאס בראשית המאה ה-20
לידה 1845
סרייבו, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
פטירה 2 ביולי 1916 (בגיל 71 בערך)
סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה בית הקברות היהודי הישן בסרייבו
מקום מגורים סרייבו
כינויים נוספים זקי אפנדי (Zeki Effendi)
משה רפאילוביץ' (Moše Rafajlović)
מקצוע חוקר אסלאם, היסטוריון, משורר

משה בן רפאל אטיאסבוסנית: Moše Ben Rafaél Attias, מוכר גם בכינויים: זקי אפנדי, Zeki Effendi, ומשה רפאילוביץ', Moše Rafajlović;‏ 1845, סרייבו, האימפריה העות'מאנית - 2 ביולי 1916, סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה חוקר אסלאם, היסטוריון ומשורר יהודי בן יהדות סרייבו.

קורות חייו

משה בן רפאל אטיאס נולד למשפחת נכבדים יהודית ספרדית מקרב קהילת סרייבו. הוא רכש השכלה יסודית במלדארי ובהמשך רכש השכלה תיכונית בבית הספר הממשלתי העות'מאני שבעירו. בהמשך, עבר לקונסטנטינופול ובה רכש השכלה תאולוגית גבוהה בלימודי אסלאם סופי והתמחה בכתביו של המשורר והפרוזאי הפרסי בן ימי הביניים סעאדי שיראזי(אנ'). לאחר לימודיו זכה לתואר אפנדי ונודע בכינויו זקי אפנדי.

לאחר תום לימודיו שב לסרייבו והועסק במנגנון גביית המיסים העות'מאני בעיר. ב-1878, לאחר כניסת האוסטרו-הונגרים לעיר, הועסק לתקופה מסוימת גם במנגנון הממשל האוסטרו-הונגרי. בהמשך, כיהן כגזבר אגודת "לה בֶּנְווֹלֶנְצִיָיה" (La Benvolencia) אשר פעלה למתן תמיכה לבני הקהילה שנקלטו במערכת החינוך של סרייבו ובהמשך גם לסטודנטים מקרב הקהילה שנקלטו במוסדות להשכלה גבוהה. הוא פרסם שירים בעיתונות היהודית שנכתבו בספרדית קסטליאנית ולא בלאדינו תחת שם העט "El Amante de la Luz" (מספרדית: "אוהב האור").

ב-1901 פרסם את ספרו: "La historia de los judiós de Bosna", ההיסטוריה של יהודי בוסניה. בהמשך, פרסם ביוגרפיה אודות הרב משה דאנון אשר כיהן כרב הראשי של יהודי סרייבו בשנים 1815 - 1830, נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בסטולאץ.[1] בהקשר לרב משה דאנון, פרסם אטיאס את סיפור הצלתם של הרב דאנון ונכבדי הקהילה היהודי על ידי הקהילה המוסלמית בסרייבו, אשר התקוממה נגד הוואלי מהמט רושדי פאשא (Mehmed Rušdi Pasha), משום שכלא את הרב דאנון והנכבדים ודרש תמורתם כופר נפש בסכום גבוה. נכבדי הקהילה המוסלמית אף עתרו לסולטאן מהמוט השני בבקשה שיחליף את הוואלי.[2]

ב-1908 הוקלט אטיאס כאשר הוא מקריא משיריו וההקלטה נשמרה בהמשך בארכיון הפונוגרמי בווינה.[3] ב-1911 יצא לסיור בבוסניה, ממלכת סרביה וקוסובו ביחד עם המלחין והמוזיקולוג מנואל מנריקה דה לארה (ספ') ותיעד טקסטים, שירים ורומנסות שהיו שגורים בקרב הקהילות היהודיות. משה בן רפאל אטיאס הלך לעולמו בסרייבו ב-1916 ונקבר בבבית הקברות הספרדי הישן. הכיתוב על מצבת קברו הוא בלטינית, בעברית ובערבית.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -30 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png