משהד
|
מַשְׁהַד (בפרסית: مشهد, מילולית: מקום הקרבה, קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח'וראסאן רזאווי. היא מונה מעל שני מיליון וחצי תושבים וקרובה לגבול עם טורקמניסטן ועם אפגניסטן.
העיר קדושה לשיעים בשל מקדש האימאם א-רידא בו נמצא קברו של האימאם השמיני עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעיתים קרובות אֵמאם רֵזה). מיליוני מאמינים שיעים פוקדים את הקבר מדי שנה. העיר ידועה גם כעירו של פירדוסי, המשורר האיראני שכתב את שאהנאמה, שנחשב לאפוס הלאומי של איראן, וקברו נמצא בקרבת העיר.
תולדות משהד[edit | edit source]
משהד הייתה בדרך המשי שהובילה מהמזרח הרחוק לאירופה. החל מהמאה ה-15 משהד הייתה אחת הערים החשובות בפרס. במאה ה-18 השאה נאדיר שמלך בשנים 1736–1747 קבע אותה לבירתו. בשנת 1935 קבוצה של מורדים איסלאמיסטים התבצרו במקדש האימאם א-רידא במחאה נגד מדיניותו החילונית של השאה דאז רזא ח'אן. המנהיג העליון של איראן האייתולה עלי ח'אמנאי נולד במשהד. בעיר משהד צמחה הקהילה היהודית "אנוסי משהד", שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה אך המשיכו לשמור על יהדותם בסתר.
כלכלת העיר[edit | edit source]
משהד משמשת כמרכז חקלאות, מסחר ותחבורה. מצויה בה תעשיית ייצור הרכב השנייה בגודלה באיראן. ענפים חשובים בכלכלתה הם: פירות יבשים, אגוזים, זעפרן, ממתקים, אבנים יקרות כמו טורקיז, תכשיטי כסף וזהב, בשמים, מזכרות דתיות, מעילים ושטיחים .
נמל התעופה הבינלאומי של משהד משרת את תושבי העיר והמבקרים בה. הוא נמל התעופה השני בגודלו באיראן אחרי נמל התעופה בטהראן.
דמוגרפיה[edit | edit source]
רוב מכריע של תושבי משהד הם פרסים. קבוצות אתניות אחרות הם כורדים וטורקמנים שהגרו רובם לעיר מהמחוז הסמוך של צפון ח'וראסאן. יש גם קהילה משמעותית של תושבי העיר ממוצא ערבי שנטמעו בתרבות הפרסית וכבר לא מדברים ערבית, אם כי שמרו על ממדים מסוימיים של תרבות ערבית ייחודית באוכל ומנהגים דתיים. בעיר ישנם גם מהגרים לאיראן שהגיעו מאפגניסטן, עיראק ופקיסטן.
תמונות מהעיר[edit | edit source]


אתרי עלייה לרגל באסלאם | ||
---|---|---|
|
ראו גם[edit | edit source]
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
![]() |
פורטל איראן |
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2125 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.