מרד קרונשטט
מרד קרונשטט היה התקוממות של המלחים והקצינים מבסיס הצי הבלטי (הצי הרוסי הקיסרי) אשר בקרונשטט, לקראת סוף מלחמת האזרחים ברוסיה, נגד השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות.
הרקע[edit | edit source]
ההתקוממות התרחשה בתחילת חודש מרץ 1921 בבסיס הימי המבוצר של קרונשטט. המרד פרץ בתקופה בה ברית המועצות הייתה במצב כלכלי וחברתי קשה במיוחד לאחר מהפכת אוקטובר, המגפות וההוצאות להורג ולבסוף הבצורות של השנים 1920-1921 ובעקבותיהן הרעב הגדול. כ-20 מיליון מבני הארץ נפלו קורבן לפגעים אלה ועוד מיליון גלה מארצו ובין המהגרים היו אינטלקטואלים ובעלי מקצוע רבים שחסרו מאוד למשק ההרוס. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה פעל השלטון באמצעות הקומוניזם המלחמתי, כדי לספק מזון לתושבי הערים ולצבא האדום. הלאמת אמצעי הייצור והמסחר הביאו למצב שבו המשק הלאומי הצטמק ולא היה מסוגל לספק את צורכי האוכלוסייה. האיכרים נמנעו מעיבוד הקרקע והיבולים ירדו ל-37% מהיקפן הקודם. במקומות רבים פרצו מרידות של חקלאים, כדוגמת מרד אנטונובצ'ינה ובבתי החרושת פרצו שביתות ומעשי אלימות ובסוף פברואר סנקט פטרבורג שותקה על ידי שביתה כללית.
דרישות המורדים[edit | edit source]
בעקבות המצב הכללי התכנסו צוותי ספינות הקרב פטרופאבלובסק Petropavlovsk וסבסטופול Sevastopol לישיבת חירום. בישיבה החליטו הצוותים להוציא משלחת אל השובתים כדי לחקור את המצב ולהגיש דו"ח. המשלחת שבה כעבור יומיים ודיווחיה יצרו אהדה כלפי השובתים והסתייגות מאמצעי הדיכוי שהופעלו נגדם. המלחים שהתכנסו על הספינה פטרופאבלובסק אישרו פה אחד עתירה בת 15 סעיפים:
- יש לארגן ללא דיחוי בחירות חדשות לסובייטים. הסובייטים הנוכחיים לא מבטאים את רצון הפועלים והאיכרים. בבחירות החדשות צריך לשמור על חשאיות ולהקדים להן תקופה של תעמולה חופשית.
- יש להבטיח את חופש הדיבור וחופש העיתונות עבור איכרים, פועלים, אנרכיסטים ועבור מפלגות השמאל הסוציאליסטי.
- צריך לערוב לזכות ההתכנסות, חופש לאיגודי העובדים ולארגוני האיכרים.
- צריך לארגן, עד 10 במרץ לכל המאוחר, הרצאה לפועלים לא מפלגתיים, חיילים ומלחים בקרונשטדט ובמחוז הצבאי של פטרוגרד.
- צריך לוודא את שחרורם המיידי של השבויים הפוליטיים חברי המפלגות הסוציאליסטיות, של כל הפועלים, האיכרים, החיילים והמלחים הכלואים, של כל המשתייכים למעמד הפועלים וארגוני האיכרים.
- צריך לבחור ועדה שתבדוק את תיקי החבושים בבתי הכלא ובמחנות.
- צריך לפרק את כל המחלקות הפוליטיות במסגרות הצבאיות; אף מפלגה לא צריכה לקבל העדפה בהפצת רעיונותיה הפוליטיים או לקבל סובסידיה למטרה זו. במקום המחלקות הפוליטיות צריך להקים קבוצות תרבות מתוקצבות על ידי המדינה.
- נדרש הפירוק המיידי של גדודי המיליציה החונים בין ערים ובין כפרים.
- יש להבטיח את שוויון ההקצבות עבור כל הפועלים, חוץ מהמגויסים לעבודות מסוכנות או המסכנות את בריאותם.
- יש לאסור ללא דיחוי את כל גדודי המאבק של המפלגה ביחידות הצבאיות, כמו את משמרות המפלגה במפעלים. אם בכל זאת נדרשים משמרות, הם צריכים להיות מורכבים מפועלים שצריכים להבטיח את הפיקוח עליהם.
- צריך להבטיח חופש מוחלט לאיכרים בפעולתם על הקרקע שלהם, כולל הזכות להחזיק בהמות בתנאי שרכישתן מבוססת על עבודה עצמית, ללא שכירים.
- כל יחידות הצבא ואיגודי הקצינים נדרשים להצטרף להחלטה זו.
- העיתונות נדרשת להקציב מקום לפרסום החלטה זו.
- נדרשת הקמת קבוצות פועלים לפיקוח נייד.
- נדרש מתן רישיון ייצור לבעלי מלאכה, בתנאי שאינם משתמשים בעבודה שכירה.
לנין הוקיע את המרד ואמר שזו מזימה של הצבא הלבן ותומכיו באירופה. ליאון טרוצקי הוציא ב-6 במרץ 1921 אולטימטום למורדים: "אני מצווה לכל אלה שהרימו יד על המולדת הסוציאליסטית, להניח את נשקם. יש לשחרר מיד את כל הקומיסרים ונציגי הממשלה." אלה שייכנעו ללא תנאים יזכו לחנינה מהרפובליקה הסובייטית. כשלא נתקבלה תשובה הורה טרוצקי לצבא האדום בפיקודו של מיכאיל טוכאצ'בסקי להתחיל בהתקפה.
דיכוי המרד[edit | edit source]
טוכאצ'בסקי גייס 60.000 חיילים להתקפה ומיהר לפני שהקרח בים יימס ואז יצטרך לבצע את ההתקפה על ידי נחיתה מהים. ההתקפה החלה ב-7 במרץ 1921. הקרב נמשך עד 17 במרץ 1921 שבו השתלט הצבא האדום על קרונשטט. אין הסכמה מלאה על כמות הנפגעים משני הצדדים.
כ-8000 מלחים ואזרחים הצליחו לברוח לפינלנד ויצרו שם בעיית פליטים במדינה שאך עתה נוצרה. מאוחר יותר הם זכו לחנינה.
לצבא האדום היו 527 הרוגים ו-3200 פצועים. למורדים היו 1000 הרוגים ו-2000 פצועים. 1200-2168 הוצאו להורג בימים לאחר דיכוי המרד.
לנין התרשם מהמרד שיש חוסר שביעות של האנשים מהמצב ולכן במקום לחתור למהפכות של קומוניזם עולמי יש להתרכז בתוכנית כלכלית חדשה לברית המועצות (תוכנית הנא"פ).
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מרד קרונשטט, באתר spartacus
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -7940 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
