רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר
מרדכי יוסף אלעזר ליינר.png
לידה פברואר 1865
כ"ז בשבט תרכ"ה
פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאיתאיזביצה , לובליןפולין הקונגרסאית
פטירה 6 בפברואר 1929 (בגיל 64)
כ"ו בשבט תרפ"ט
פוליןפוליןורשה , פולין
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה
מדינה האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה
מקום מגורים האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסיתרדזין פודלסקי , לובליןהאימפריה הרוסית פוליןפוליןורשה , פולין
מקום פעילות פולין הקונגרסאית
תקופת פעילות סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק אדמו"רות
רבותיו אביו
תלמידיו בנו, רבי משה אליהו הלפרין, שלמה זלמן שרגאי
בני דורו רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי יצחק זליג מורגנשטרן
חיבוריו תפארת יוסף
אב רבי גרשון חנוך הניך ליינר
צאצאים רבי שמואל שלמה ליינר, רבי אברהם ישכר אנגלרד
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־השלישי
18901929
(כ־39 שנים)

רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (כ"ז בשבט ה'תרכ"ה[1], פברואר 1865 - כ"ו בשבט ה'תרפ"ט, פברואר 1929) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ראדזין. כאביו וכסבו נודע במאמרי החסידות שהשמיע. היה ממנהיגי יהדות פולין בתקופתו, מראשי תנועת אגודת ישראל בפולין – בה כיהן כסגן נשיא התנועה, וממתווי דרכה. במלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לוורשה.

רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בעיירה איזביצה בשנת תרכ"ה[1] או תרכ"ז, לאדמו"ר מראדזין רבי גרשון חנוך הניך ליינר ולבתו של רבי יוסף אלעזר גילרנטר. בזיווג ראשון נשא את בתו של ר' משולם מרגליות מפינטשוב, ובזיווג שני נשא את בתו של ר' שלמה כהן מקראשניק.

לאחר פטירת אביו, בד' בטבת תרנ"א הוכתר רבי מרדכי יוסף אלעזר כאדמו"ר בראדזין. בעת מגוריו בראדזין היה מוסר שיעור שבועי בימי שישי בתלמוד בבלי עם ביאורים על פי תורת החסידות[1]. בבעלותו הייתה ספרייה תורנית גדולה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, שם קבע את מגוריו ברחוב טוורדה 10[2].

בשבט תרפ"ט חזר לביתו ממסע ארוך לרדזין – שם פקד את קבר אביו ביום פטירתו שחל בד' בטבת, ובסביבתה שם ביקר את חסידיו. ביום ראשון כ"א בשבט חלה בדלקת ריאות, וביום שלישי בלילה אור לכ"ו בשבט תרפ"ט בשעה 2 לאחר חצות נפטר לאחר שקרא קריאת שמע. לפי פסק רבנים, התאחרה הלווייתו לצורך הגעת החסידים, והיא התקיימה בכ"ז בשבט בקור של כ-30 מעלות מינוס, בהשתתפות אלפים. נקבר באוהל בבית הקברות היהודי בוורשה.

האוהל שופץ בשנת תשמ"ט על ידי חתנו רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין, ונכדו הרב מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד.

בנו רבי שמואל שלמה ליינר מילא את מקומו באדמו"רות. את חסידות ראדזין בישראל הקים מחדש חתנו רבי אברהם ישכר אנגלרד.

מחסידיו הבולטים היו רבי משה אליהו הלפרין ושלמה זלמן שרגאי.

פעילות ועשייה ציבורית[edit | edit source]

אחד ממעשיו הראשונים היה הפצת רעיון חידוש מצוות התכלת של אביו. לצורך כך פנה במכתבים שונים לרבני דורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת. גם בהקדמתו לספרו של אביו, "עין התכלת", שהדפיס בשנת ה'תרנ"ב לאחר פטירת אביו, כתב: "הנני בזה להודיע שכל מי שירצה להשיב ולשאול בדברי אבא מארי זללה"ה, יבוא במכתב אלינו וישיג תשובה ברורה על נכון בעזהשי"ת, כי הגם שאבא מארי מאור הגולה נסתלק מאתנו ועלה מעלה, רוח קדושת תורתו מופיע בבית מדרשו, ונתן מהודו עלינו". הוא המשיך בעשיית התכלת ופיקח באופן אישי על תהליך הצביעה. מטבעו היה איש שלום, ודמותו התקבלה בציבור היהודי הרחב בפולין; בניגוד לימי אביו – שהיה בעל מזג סוער, ולא נרתע מהבעת עמדות בלתי מקובלות – בימיו שככו המחלוקות הרבות בין חסידי ראדזין לאחרים.

רבי מרדכי יוסף נטל חלק אקטיבי בהנהגה הציבורית בפולין; בשנת תר"ע נבחר לנסוע לפטרבורג, כדי להשתתף בוועידת פטרבורג, כנציגם של היהדות החרדית בפולין. היה מהמנהיגים היחידים בפולין שהתנגד לשיתוף פעולה עם שלטון הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה, מפני שראה את הגרמנים כאומה מזרע עמלק[3]. עם ייסוד תנועת אגודת ישראל בפולין, הקימו חסידיו ארגון מתחרה בשם "בנין הנהרסות" תחת נשיאותו. לבסוף, התאחדו שני הארגונים והוא שימש כסגן נשיא אגודת ישראל יחד עם ידידו רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. כאשר נוסד בית הספר התיכוני לבנות - "חבצלת" בידי אישים מאגודת ישראל בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התנגד רבי מרדכי יוסף בתחילה לשנות את שפת ההוראה מיידיש לעברית או לפולנית, אך לבסוף הסכים לאחר פגישה עם רבי משה אוירבך מנהל בית הספר[4]. הוא גם עמד בתוקף על הדרישה שלא להכניס למועצת גדולי התורה חברים שאינם תלמידי חכמים או מנהיגים רוחניים מובהקים.

בוועידת רבנים בפולין בשנת תרפ"ה, בה עמדו הרבנים להתפשר בשאלת ניתוחי מתים, לאחר איום מצד גורמים פולניים לפיו סטודנטים יהודים לא יהיו רשאים לנתח מתים פולנים אם לא ינותחו גם יהודים, התנגד לכל פשרה בנושא[5].

נחשב לחכם ופיקח, ובמקורות הגיוגרפיים מסופר כי נפגש עם יוזף פילסודסקי שליט פולין, והאחרון שיבח את תבונתו המדינית[6].

כאשר נפטר רבי חיים מבריסק היה חבר בית הדין שהכריע לקברו בוורשה[7].

משפחתו[edit | edit source]

כל ילדיו וצאצאיו נרצחו בשואה מלבד נכדה אחת, חיה דבורה גולדשמיד, אשת הרב נחום גולדשמיד.

ספריו[edit | edit source]

  • "תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על פרשיות השבוע, המועדים וש"ס. בעריכת הרב יעקב קארנבליט מראשי ישיבת ראדזין בעיר חלם נדפס בוורשה תרצ"ה.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ספרו

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שלמה זלמן שרגאי, "חסידות הבעל שם טוב בתפיסת איזבצא-ראדזין", בתוך ספר הבעש"ט, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"כ, עמ' קע"ו–קע"ז.
  2. ^ קואורדינטות: 52°14′06″N 21°00′03″E / 52.2349215°N 21.0009109°E / 52.2349215; 21.0009109.
  3. ^ יוסף גורקה, ‏"צמחי תפארת", בתוך: ההווה בצל העבר, ירושלים תשמ"ב, עמ' 165, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ נ. זוהר, ‏"'אגודת ישראל' בוארשה", בתוך: אנציקלופדיה של גלויות: כרך ששי – וארשה, תל אביב תשי"ט, עמ' 236, באתר אוצר החכמה. אמנם, אצל משה אויערבך, ‏מהלברשטט עד פתח תקוה, ירושלים תשמ"ז, עמ' 65, באתר אוצר החכמה נאמר שהיה זה הרבי מרוז'ין, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב.
  5. ^ אהרן סורסקי, דמויות הוד, סדרה שנייה, כרך ב', ירושלים תשל"ח, עמ' קע"ד.
  6. ^ ישאל אידלמן, ‏טומשוב לוב. - ספר זכרון, תל אביב תשל"ב, עמ' 64, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק, כרך א', הוצאת פלדהיים, ירושלים תשס"ד, עמ' 140.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -9096 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png