רבי מרדכי בן הלל

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from מרדכי בן הלל)
Jump to: navigation, search
רבי מרדכי בן הלל
אין תמונה חופשית
כינוי המרדכי
תאריך לידה ה'י'
תאריך פטירה ה'נ"ח (בגיל 48 בערך)
תאריך לידה לועזי 1250
השתייכות רבני אשכנז, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו רב משה הכהן ממגנצא, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו פרץ
חיבוריו "המרדכי" על הש"ס (פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס)

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. נרצח במהלך פרעות רינדפלייש.

ביוגרפיה

המרדכי היה מחכמי אוסטריה מצאצאי הראב"ן[1]. סבו מצד אביו של המרדכי היה בן בתו של הראבי"ה[2]. הרב מרדכי היה חתנו של ר' יחיאל מפריז וגיסו של ר' יצחק מקורביל, בעל הסמ"ק. כמו כן היה גם גיסו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (מחבר הספר הגהות מימוניות).

המרדכי היה תלמיד מובהק של המהר"ם מרוטנברג, ממנו קיבל את רוב תורתו. בנוסף היה תלמידו של רבינו פרץ מקורביל[2]. מעט מאוד ידוע על חייו של הרב מרדכי. החל מ-1291 היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בה. הרב מרדכי מת על קידוש השם עם אשתו וחמשת ילדיו, ב-כ"ב באב ה'נ"ח בפרעות רינדפלייש.

אגדה ירושלמית מהמאה ה-17, המובאת בידי דוד קונפורטי ומשה בן חביב, מספרת כי הרב מרדכי נקבר במערה בשולי בית הקברות בהר הזיתים, במערת רבי עובדיה מברטנורא.

המרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה. ספרו "המרדכי" על הש"ס - פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, מתמקד בליקוט תשובות הלכתיות מחכמי אשכנז, החל מתשובות קדומות, לעיתים אף מרבנו גרשום, רבי קלונימוס ממגנצא, ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, הראבי"ה והאור זרוע, ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, המהר"ם מרוטנבורג. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.

ספר ה'מרדכי'

הספר 'מרדכי' קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו.

נראה שבגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו.

בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה-15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א כתב הגהות לספרו, והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד, ומשערים שבהיותו תלמיד רבינו פרץ מקורביל ערך גם הוא קובצי תוספות לפניו, והוא שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.


תקופת חייו של הרב רבי מרדכי בן הלל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ "מרדכי בן הלל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 291, באתר HebrewBooks
  2. ^ 2.0 2.1 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מרדכי בן הלל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1067-1065, באתר HebrewBooks





P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2146 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png