מעיין
ערך זה עוסק במקור מים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה. לרוב מדובר במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע עד לשכבת קרקע אטומה (שכבת האקוויקלוד) המונעת את המשך החלחול. מים אלה זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח.
סוגי מעיינות[1][edit | edit source]
מעיינות מתחלקים לסוגים הבאים לפי מנגנון נביעתם:
- מעיין שכבה - שבו האקווה והאקוויקלוד שמתחתיה נחשפים על פני השטח, למשל בצלע הר, ומי האקווה פורצים החוצה. מעיין עין גדי הוא מהסוג הזה.
- מעיין קארסטי - נובע מתוך מחילות קרסטיות תת-קרקעיות המתפתחות בסלעי גיר ודולומיט. מעיין קארסטי מתאפיין בדרך כלל בשפיעת מים גדולה היכולה ליצור נחל איתן. נחלי הבניאס, הדן והחצבני נובעים ממעינות קארסטים. לעיתים המעיין הקרסטי הוא מעיין פועם, שלו צורת אגירת מים כמו סיפון של כיור. כמות המים במעיינות כאלה תלויה בכמות הגשמים העונתית. הם מכילים אחוז גבוה מאד של סידן, ומלחים שונים. מעיינות מהסוג הזה הם מעיין הגיחון שנקרא על שם שהוא מגיח, ועין פואר בוואדי קלט (בעברית: עין מבוע בנחל פרת).
- מעיין העתק - נובע לאורך העתק (סדק בסלע) שדרכו עולים המים מהאקווה אל פני השטח. מעיינות הגלבוע הם מעיינות מהסוג הזה.
בישראל ישנו שילוב בין מעיינות קארסטיים ומעיינות העתק, דבר המתבטא במעיין חרוד ובמעיינות עמק בית שאן.[2]
- מעיין ארטזי - הפורץ בשל לחץ מים שנוצר בשכבות התת-קרקעיות.
חלוקה נוספת של המעיינות היא לפי סוג הזרימה שלהם:
- מעיין איתן - הזורם כל ימות השנה, לדוגמה: מעיינות הירקון.
- מעיין אכזב - הזורם באופן בלתי רציף, לדוגמה: גיחון.
- מעיין מלאכותי. בחלק מהמעיינות ישנה התערבות מעשי ידי אדם, בחציבת ניקבה מלאכותית לתוך המעיין, על מנת להגדיל את שטח הספיקה שלו ולהגביר את זרימתו. מעיינות כאלו מצויים בסטף וליפתא בקרבת ירושלים.
- מעיין חתום (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ב) בו ישנה סתימה של המעיין החיצוני, שנמצא לרוב מחוץ לעיר בוואדי, וחציבת נקבה פנימית שמטה את זרימת המים ומוליכה אותם לתחומי החומות של העיר כמו בגיחון. בשיטה זו מי המעיין אינם יכולים להישלט בידי אויב הצר על העיר.
בזמן הקדום חלק מהחקלאות בארץ ישראל התבססה על מעיינות. בריכת אגירה הייתה אוספת את המים שנבעו מהמעיין, ומשם היו תעלות השקיה שהזרימו את המים לשטח החקלאי באמצעות כוח הכבידה כאשר פתחו את הסכר של בריכת האגירה. שיטה זו מכונה בתנ"ך מעיין גנים (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט"ו).
מי המעיינות נחשבים למים איכותיים וצלולים ונוהגים להפיק מחלקם מים מינרלים בבקבוקים. בספרות המעיין מסמל מקור נקי וטהור שלא מתלכלך ולא מתרפש.
מעיין מים מתוקים בים מלוח[edit | edit source]
מעיין מיוחד במינו בחוף הים התיכון מצוי בחוף דור. המים המתוקים נובעים מהים. המעיין נמצא במרחק מן החוף. עליו נבנה מבנה קדום, המונע את ערבוב מימיו עם מי הים.[3]
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מעיינות הארץ- ב"ארץ המעיינות" פורטל המעיינות ובריכות המים של ישראל.
- אתר מעיינות וטיולים בישראל
- משה גלעד, עולה על גדותיו: פיתוח המעיינות מסכן את המערכת האקולוגית בישראל, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, עמ' 491-492.
- ^ אלישע אפרת, חיים מסינג, "מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ", הוצאת "מסדה", תשכ"א, עמוד 176
- ^ מקור: עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 .
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • מדעי הים • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | 
|
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית - מונחים | ||
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2007 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
