מסעי הצלב
| ערכים בנצרות | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נצרות | |||||||||||||||||||||
Error: Must specify an image in the first line. | |||||||||||||||||||||
| פורטל נצרות | |||||||||||||||||||||
| מושגים בנצרות | |||||||||||||||||||||
| השילוש הקדוש: האב • הבן • רוח הקודש | |||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
מסעי הצלב הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13. הם החלו בניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי, אך הפכו למלחמות טריטוריאליות גם על מקומות אחרים. כלל המשתתפים הנוצריים במסעות הכיבוש הללו קרויים צלבנים.
במובן רחב יותר "מסע צלב" הוא כינוי למלחמה מסיבות דתיות, כגון הרקונקיסטה, שבה כבשו הנוצרים בחזרה את ספרד מידי המוסלמים, מסעות צלב נגד האומות הלא-נוצריות בצפון אירופה, כגון הליטאים, ומסעות נגד כופרים, כגון המלחמה בבוהמיה בין 1418–1487. כיום משמש הביטוי "מסע צלב" ככינוי לכל מסע תעמולתי או מלחמתי מסיבות דתיות או אידאולוגיות, המשתמש בלהט האמונה ככלי לקידום מטרותיו.
מסעי הצלב לכיבוש ארץ ישראל[edit | edit source]
ערך מורחב – מסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל
- מסע הצלב הראשון התארגן ב-1096 אחרי שהסלג'וקים כבשו את כנסיית הקבר והקבר הקדוש שבתוכה. מסע זה הסתיים בהצלחה וירושלים נכבשה בידי כוחות הצלבנים.
- מסע הצלב השלישי בפיקודם של ריצ'רד לב הארי ופרידריך ברברוסה אורגן בשנת 1190 אחרי שסלאח א-דין כבש את ירושלים והסתיים בהצלחה חלקית.
- את מסע הצלב השישי יזם פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1228, במטרה לכבוש חזרה את ירושלים. בסופו חזרה ירושלים לידי הצלבנים ל-16 שנים תחת פיקוח נוצרי אירופאי.
ההשפעה על אירופה[edit | edit source]
מסעי הצלב היו בעלי השפעה עצומה על האירופים בימי הביניים. לעיתים הייתה אירופה מאוחדת תחת שליטתה של אפיפיוריות חזקה, אך במאה ה-14 נסדק הרעיון של "ארצות הנוצרים" והתפתחו מוסדות נפרדים שהובילו ליצירת מדינת הלאום המודרנית בצרפת, אנגליה, בורגונדי, פורטוגל, אראגון וקסטיליה.
למרות שאירופה הייתה חשופה לתרבות המוסלמית במשך מאות שנים, דרך נקודות החיכוך בספרד ובסיציליה, הרבה מן המחשבה האיסלמית במדע, ברפואה ובאדריכלות פעפעה אל המערב דרך מסעי הצלב. לדוגמה, הטירות האירופיות הפכו למבני אבן מסיביים, כפי שראו הצלבנים במזרח, ולא נותרו מבני העץ הקטנים יותר שהיו בעבר. הצלבנים סייעו גם לתחילת הרנסאנס באיטליה, כאשר ערי מדינה באיטליה היו בעלות תפקיד חשוב ורווחי של מסחר עם מדינות הצלבנים, הן בארץ הקודש, הן בטריטוריות הביזנטיות שנכבשו.
בעקבות מסעות הצלב קמו מספר מסדרים צבאיים של אבירים-נזירים, ששמו לעצמם מטרה להגן על הצלבנים בארץ הקודש ועל העולים לרגל למקומות הקדושים. אבירי המסדרים היו לוחמים אמיצים וממושמעים, ובארגונם דמו לצבא מודרני. ברם, אחרי כשלונם של מסעי הצלב ונפילת הממלכות הצלבניות במזרח התיכון התרחקו חלק מהמסדרים, דוגמת מסדר אבירי היכל שלמה (הטמפלרים), מהעיסוק הצבאי והתמקדו יותר במסחר ובבנקאות מאשר במלחמה והצליחו לצבור ממון רב (דבר שהקנה להם אויבים רבים בקרב הכנסייה והממלכות של אירופה). מסדרים מפורסמים נוספים היו מסדר האבירים הטבטוני, ההוספיטלרים, אבירי מלטה ועוד.
מסעי צלב שלא כוונו לארץ ישראל[edit | edit source]
- מסע הצלב השני - הוכרז ב-1145, נועד לשחרור רוזנות אדסה
- מסע הצלב הרביעי - תוכנן ב-1202 על מנת לכבוש את ירושלים במעבר דרך מצרים, הגיע לקונסטנטינופול ב-1204, וכבש אותה
- מסע הצלב החמישי - הוכרז בוועידה הלטראנית הרביעית, עיקר מרצו הופנה למצרים אולם נעשו כמה פעולות צבאיות בארץ ישראל
מסעי צלב בים הבלטי ובמזרח אירופה[edit | edit source]
- ערך מורחב – מסעי הצלב הצפוניים
מסעות הצלב בים הבלטי ובמזרח אירופה היו מאמצים (במיוחד על ידי הגרמנים) להכניע ולנצר את העמים בארצות אלו. מסעות צלב אלו החלו במאה ה-12, במקביל למסע הצלב השני, והמשיכו לסירוגין עד המאה ה-16.
מסע הצלב האלביגנזי[edit | edit source]
- ערך מורחב – מסע הצלב האלביגנזי
מסע צלב זה יצא לדרך בשנת 1209 על מנת להשמיד את הכופרים בדרום צרפת. היה זה חלק ממאמץ בן עשורים אחדים, שהתייחס פחות לנצרות ויותר לניסיון השליטים בצפון צרפת להרחיב שליטתם אל הדרום. בסופו של דבר הושמדו הן הכופרים והן המדינות העצמאיות בדרום צרפת.
הדימוי של מסעי הצלב[edit | edit source]
בדמיון העממי של המזרח והמערב התגבש הדימוי של מסעי הצלב כסדרה של תמונות סמליות קפואות. לאמיתו של דבר קשה לעמוד עתה על המוטיבציה של האנשים בתקופת מסעי הצלב, ולעיתים על הרלוונטיות שיש למוטיבציה זו באשר למהלך האירועים. למרות זאת, ההיסטוריה הפופולרית ברורה למדי ונותנת דימויים מרשימים הנוטים להיות קשורים אף למאורעות בני ימינו.
במערב אירופה נראו מסעי הצלב בדמיון העממי כהרפתקאות הרואיות, למרות שעיקר ההתלהבות העממית נוצלה במהלך מסע הצלב הראשון. דימויו של היריב ה"סרציני" גובש בדמותו של צלאח א-דין, יריבו ריצ'רד הראשון מאנגליה הוא סמל לעולם דובר האנגלית, אב טיפוס של המלך הצלבני, כאשר פרידריך ברברוסה ממלא את אותה נישה סמלית בתרבות גרמניה. עד זמננו הצלבנים ומנהיגיהם עוברים רומנטיזציה בתרבות הפופולרית, החל מתקופת מסעי הצלב עצמה, דרך התקופה הרומנטית וספריו של וולטר סקוט, וכלה בדימויים צלבניים במהלך מלחמת קרים, ומלחמת העולם הראשונה ובמיוחד כיבושה של ירושלים על ידי הגנרל אדמונד אלנבי.
בעולם המוסלמי המשיכו מסעי הצלב להיראות כמסעי טבח אכזריים וברבריים על ידי "הפרנקים" כנגד האסלאם המתורבת, וכך למשל, הרטוריקה של הפונדמנטליסטים האיסלמים מתייחסת לפעולות המערב כנגדם כ"מסעי צלב" בהקשר רגשי על מנת להראות כי מסע זה נדון לכישלון כנגד הפאן-ערביות המנצחת. כך התייחסו גורמים באמריקה ל"מלחמה כנגד הטרור" בראשית המאה ה-21 כ"מסע צלב" עד שהדו-ערכיות של המונח התבררה להם.
בספרד, הועם זהרם של מסעי הצלב על ידי אירועי ה"רקונקיסטה" שבהם מרכזית היא דמותו של אל סיד.
כמו המוסלמים אנשי הכנסיות הנוצריות המזרחיות רואים את מסעי הצלב כהתקפות על ידי המערב הברברי, ומתרכזים במצור על קונסטנטינופול ב-1204. חפצי קודש רבים שנלקחו אז מקונסטנטינופול נמצאים עדיין בידיים קתוליות, בוותיקן ובמקומות אחרים. הטורקים המודרניים סוברים שהסוסים החרוטים בטיילת סן-מרקו בוונציה צריכים להיות מוחזרים לאיסטנבול. ארצות מזרח אירופה, אפילו הקתוליות שבהן, לא התלהבו ממסעי הצלב. פולין והונגריה היו כפופות בעצמן לכיבוש הצלבנים (מהמסדר הטבטוני).
השפעה על הקהילה היהודית[edit | edit source]
- ערך מורחב – גזירות תתנ"ו
עבור היהודים היה במסעי הצלב משום אסון. דרכם של הצלבנים אל ארץ הקודש הייתה זרועה בדם יהודי, הן על ידי הצלבנים עצמם, אבל יותר מכך על ידי קבוצות עממיות שצעדו בעקבות הצלבנים. כך בקיץ ד'תתנ"ו (1096) חרבו הקהילות המרכזיות של גרמניה כאשר ערי הרינוס: שפייר, וורמס ומיינץ (או שפירא, ורמיזא ומגנצא - כפי שנקראו בידי היהודים), מותקפות בידי המון מוסת. הניסיונות להציל את היהודים כשלו ואלפים רבים (כל יהודי הקהילות) מסרו את נפשם על קידוש השם אם על ידי כך שנרצחו ואם על ידי כך שהתאבדו ובלבד שלא יעברו על דתם. בקהילות שונות הוכרחו היהודים לקבל את הנצרות ועשו זאת בדרך כלל למראית עין עד יעבור זעם. קהילות נוספות על אלה מאזור הרינוס, בגרמניה ובארצות אחרות כמו צרפת ואיטליה חרבו. באנגליה בשנת 1099 יצאו צלבנים יחד עם המון משולהב וצרו על בתי היהודים, אשר ברחו למצודת יורק והתבצרו בה, וכשהבינו שגורלם נחרץ העדיפו לבצע התאבדות קולקטיבית מאשר ליפול בידי האספסוף. כמו כן נטבחו יהודים על ידי הצלבנים בארץ ישראל ובסוריה.
מעשי הזוועה של הצלבנים החריפו את מצבם של היהודים שהיה גרוע ממילא. מצבם החברתי החמיר וההגבלות החוקיות עליהם הפכו לחמורות יותר ותכופות יותר בכל רחבי העולם הנוצרי. מסעי הצלב הכינו את הרקע לחקיקה האנטי יהודית של האפיפיור אינוצנטיוס השלישי, שהייתה נקודת תפנית בהיסטוריה היהודית בימי הביניים.
בספרות האשכנזית אודות אירועי תתנ"ו, ובעיקר בפיוט ובתפילה, הושם הדגש על קידוש השם - יהודים אשר העדיפו למות ולעיתים אף להרוג את בני ביתם, מאשר להמיר דתם לנצרות. מקדשי השם אלו זכו להערכה מרובה ביהדות.
המונח "מסע צלב"[edit | edit source]
"מסעי הצלב" מעולם לא נקראו בשם זה על ידי משתתפיהם. הצלבנים התייחסו לעצמם בשמות שונים - "נאמני פטרוס הקדוש", "אבירי ישו". הם ראו עצמם כצליינים, על אף שבדרך כלל נאסר על הצליינים לשאת נשק. כצליינים נדרו הצלבנים נדר, שהיה עליהם להגשימו משהגיעו לירושלים, וניתן להם צלב שתפרו ללבושם. לקיחת הצלב לירושלים הייתה מטרת המסע. המונח "מסע צלב" התפתח מנוהג זה. מאז המאה ה-17 ניתנה למונח זה משמעות של "מסע צודק" על מנת "לשרש את הרוע", או להלחם למען מטרה צודקת. בעולם הערבי המונח המקביל הוא ג'יהאד, כאשר "מסע צלב" הוא מונח המשמש לתיאור פלישה עוינת של כופרים המחללים את קדשי האסלאם.
מסעי הצלב בתרבות המודרנית[edit | edit source]
מסעי הצלב היוו השראה לסופרים ומשוררים רבים. ספרו של עמוס עוז - עד מוות, עוסק בפרעות ביהודים שנלוו למסעי הצלב.
גם בקולנוע מסעי הצלב משמשים רקע או עלילה לסרטים רבים, כגון בסרטו של רידלי סקוט "ממלכת גן עדן" וסרטו של סטיבן ספילברג אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון.
ב-1965, פרק בסדרת המדע בדיוני, דוקטור הו, עסק בנושא מסעי הצלב של המאה ה-12.
ראו גם[edit | edit source]
|
ספר: מסעי הצלב |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
- ממלכת ירושלים
- אתרים צלבניים בארץ ישראל
- מסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל (כולל גם מסעי צלב נוספים שלא הגיעו בסופו של דבר לארץ ישראל דוגמת מסע הצלב הרביעי).
- מסע הצלב הנורווגי
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- רוברט לופז, לידתה של אירופה, תל אביב: הוצאת דביר, תש"ן-1990.
- ישראל רול, אורן טל ומיכאל וינטר (עורכים), מפגש הצלבנים והמוסלמים בארץ-ישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
- יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1963.
- יהושע פראוור, הצלבנים: דיוקנה של חברה קולוניאלית, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1976.
- בנימין זאב קדר (עורך), הצלבנים בממלכתם : מחקרים בתולדות ארץ-ישראל 1291-1099, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז
- איריס שגריר, מסעי הצלב, היסטוריה והיסטוריוגרפיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2014.
- Amnon Linder, Raising Arms: Liturgy in the Struggle to Liberate Jerusalem in the Late. Middle Ages, Turnhout: Brepols, 2003.[1]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- אלי אשד, הישראלים והצלבנים: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, באתר האייל הקורא
- יורם מלצר, משא הצלבנים - העקבות שהותירו מסעות הצלב בקרב ערבים וישראלים בני ימינו(הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2016), מגזין "ארץ אחרת"
- סילביה שיין, ארץ-ישראל במדיניות הים-תיכונית של מעצמות אירופה, 1314-1291, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 36-21
- סילביה שיין, הממלכה אשר לא קמה – התוכנית לכינון ממלכה צלבנית חדשה בארץ-ישראל במאה הי"ד, קתדרה 34 ינואר 1985,עמ' 36-27
- אריה גראבויס ואיבון פרידמן, דיון: בין זיקה לזרות: יחסם של הצליינים לארץ-ישראל בתקופת מסעי-הצלב, קתדרה 41, אוקטובר 1986, עמ' 64-37
- איוון פרידמן, מסעי הצלב והממלכה הצלבנית – סימני דרך וכיווני מחקר, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 263-260
יובל מלחי, פרק 4: מסעות הצלב, באתר "קטעים בהיסטוריה", 16 באוקטובר 2008- יובל מלחי, פרק 123: זה הקיץ האחרון שלי אתכם – מלחמת החיפאים בצלבנים – חלק א׳, באתר "קטעים בהיסטוריה", 11 בינואר 2015
- יובל מלחי, פרק 124: זה הקיץ האחרון שלי אתכם – מלחמת החיפאים בצלבנים – חלק ב׳ ואחרון, באתר "קטעים בהיסטוריה", 18 בינואר 2015
- ברק רובינשטיין היכן 'הסהר' במפגש 'הצלב והסהר'? האסלאם בהיסטוריוגרפיה המערבית של מסעות הצלב 2007-1950, ג'מאעה 2009
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ ביקורת: בת-שבע אלברט, תפילות נוצריות למען שחרור ירושלים: 1500-1187 לערך, קתדרה 117, אוקטובר 2005, עמ' 168-164.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +864 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
