מסכת סוטה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
אין תמונה חופשית

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שוטה)[1] היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים. במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 48 דפים. קיים מנהג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום[2].

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סוטה (הלכה)

עיקר המסכת עוסקת בדיני סוטה. סוטה היא אישה שבעלה חושד בה כי בגדה בו עם גבר מסוים, וזאת לאחר קינוי וסתירה. ה"קינוי" הוא התראה שהתרה בה בעלה לבל תיסתר עם גבר זה, ותנאי ה"סתירה" מתקיים על סמך עדות או טענה שנסתרה עם אותו הגבר למשך זמן מסוים, אך לא ידוע כי בגדה בפועל. דיני הסוטה הבסיסיים מפורטים בתורה, בספר במדבר פרק ה'. עיקר הדין הוא כזה: כיוון שאין שני עדים הדרושים להוכחת הבגידה, עורכים לה בדיקה מיוחדת. משקים אותה "מים מרים מאררים", שהם "מים קדושים", קומץ עפר מהמקדש ודיו. אם האישה בגדה, ירכה נופלת ובטנה מתנפחת, ואם לא בגדה, תקבל שכר ותהרה. על פי הדין אין חובה על האישה לשתות את המים, אך אם היא מסרבת, היא מגורשת מבעלה מבלי שתקבל את הכסף הנקוב בכתובה שלה. לפני שבעלה מוכיח שהיא סוטה, הוא צריך להיות נקי מכל עוון.

מיקומה של המסכת בסדר נשים

הגמרא[3] מציינת כי מיקומה של המסכת אחרי מסכת נזיר הוא על פי ברייתא בה אומר רבי: "למה נסמכה פרשת נזיר שבתורה לפרשת סוטה?[4] לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה ידיר עצמו מן היין"[5]. על קביעה זו מקשה הגמרא שבתורה ממוקמת פרשת סוטה לפני פרשת נזיר, וכי למה לא הוקדמה המסכת לפני מסכת נזיר? ועונה שמכיוון שבמסכת כתובות בפרק המדיר, נשנו הלכות נדרים, עבר עורך המשנה להלכות נדרים במסכת נדרים, ומהם להלכות נזירות שדומים לנדרים במהותם.

הרמב"ם לעומת זאת, מבאר בהקדמתו למשנה כי על המסכת היה להימצא אחרי מסכת גיטין "שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין".

פרקי המסכת

  1. המקנא לאשתו - דיני קינוי וסתירה, העלאת הסוטה לבית המקדש, אגדות בדבר "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו".
  2. היה מביא - דיני מנחת הסוטה, כתיבת המגילה, שבועת הסוטה.
  3. היה נוטל - הקרבת מנחת הסוטה, השקאת הסוטה, מחיית המגילה ובדיקת המים את הסוטה. במשנה ו' חוזרת המסכת למנחת הסוטה ועוסקת בין השאר בהבדלים בין כהן לכהנת ומתוך דיון זה מפרטת הבדלים שבין איש לאישה בכלל.
  4. ארוסה ושומרת יבם - דיני הסוטה בארוסה ושומרת יבם ונשים שאינן שותות או נוטלות את כתובתן, אשת כהן וקינוי בית דין.
  5. כשם שהמים בודקין אותה - בדיקת המים את האיש, משניות המתחילות בביטוי "בו ביום"[6].
  6. מי שקינא לאשתו - חזרה לדיני עדות בסוטה.
  7. אלו נאמרין בכל לשון - החל מפרק זה ועד סוף המסכת עוסקות המשניות בדברים הטעונים אמירה שיש מהן שנאמרים בכל לשון ויש שנאמרים אלא בלשון הקודש (דוגמת דברי כהן משוח מלחמה שמפורט בפרק ח' ופרשת עגלה ערופה שמפורטת בפרק ט'). עניינים אלו הובאו במסכתנו על מנת ללמד שפרשת סוטה נאמרת בכל לשון.
  8. משוח מלחמה - דברי כהן משוח מלחמה ודיני מלחמה שונים.
  9. עגלה ערופה - ביאור פרטי הדינים של פרשת עגלה ערופה.

תוכן המסכת

במשנה

ששת הפרקים הראשונים עוסקים בדיני סוטה (כלומר אישה הנחשדת בזנות תחת בעלה). הפרק השביעי דן בהלכות בהם יש לומר נוסח מסוים (כמו פרשת סוטה), ובשאלה האם הנוסח צריך להיאמר דווקא בלשון הקודש או מותר לאומרו בכל לשון. הפרק השמיני דן בהלכות מלחמה והתשיעי בהלכות עגלה ערופה.

בתלמוד הבבלי

  • הפרק הראשון דן בגדרים הבסיסיים של סוטה ובסופו דיון על שמשון ופירוש על חלקים מסיפור יציאת מצרים.
  • הפרק השני והשלישי דנים בהלכות סוטה וכיצד דין סוטה מתבצע בפועל
  • הפרק הרביעי דן במצבים מיוחדים בדיני סוטה
  • הפרק החמישי דן ביסודות הלכות טומאה וטהרה ובסופו דיון על תחום שבת, שירת הים ואיוב.
  • הפרק השישי (הפרק הקצר ביותר בתלמוד הבבלי) - מדבר על דיני עדות בסוטה.
  • הפרק השביעי דן בהלכות לשון הקודש ומעט הלכות תפילה
  • הפרק השמיני דן בהלכות מלחמה (מלחמת רשות ומלחמת מצווה)
  • הפרק התשיעי דן בהלכות עגלה ערופה ובסופו דן בעקבתא דמשיחא.

מפרשים על המסכת

לקריאה נוספת

  • ישי רוזן-צבי, הטקס שלא היה - מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה, הוצאת מאגנס, 2008.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט משנה, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט
  • טקסט מלא

    מאמרים

    הערות שוליים

    1. ^ בנוסח המשנה שבפירוש המשנה לרמב"ם לפי כתב היד המקורי.
    2. ^ ספר היום יום פתגם לז' אייר
    3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
    4. ^ פרשת סוטה מופיעה בספר במדבר, פרק ה', פסוק י"א ועד סוף הפרק ופרשת נזיר מיד אחריה.
    5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'.
    6. ^ כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה, שכל זמן שהיה רבן גמליאל נשיא, היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.


    ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
    הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +687 תווים

    לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

    NivdakVeushar.png