מסכת מכשירין
מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה ששה פרקים. המסכת עוסקת בעיקר בדינים הנוגעים להכשרת מאכלים לקבל טומאה, כלומר תנאים שבהם מאכלים שבדרך כלל אינם יכולים להיטמא, יוכלו להיטמא באמצעות נוזלים הנשפכים עליהם. המילה "הכשרה" בהקשר זה אינה מתייחסת לכשרות המאכל, אלא ליצירת אפשרות חדשה באמצעות שינוי מצב המאכל.
על המסכת אין תלמוד בבלי או ירושלמי.
רקע[edit | edit source]
בספר ויקרא[1] מובאים דיני טומאת שרץ. השרצים המטמאים מוגדרים, ומוסבר אופי פעולתם על כלים, מזון ומשקה. כך לדוגמה, שרץ שנופל לתוך כלי חרס מטמא אותו ומחייב את שבירתו. בהמשך הפרשייה התורה מבחינה בין פעולת השרץ על אוכלים יבשים ורטובים:
מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם – יִטְמָא; וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי – יִטְמָא.
וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו – יִטְמָא; תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ – טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם.
אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם – יִטְמָא.
וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ – טָהוֹר הוּא.
וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו – טָמֵא הוּא לָכֶם.
כלומר מאכל מסוגל להיטמא על ידי נבלת השרץ רק כאשר הוא מורטב במים, אך מאכל שלא הורטב מעולם לאחר שנקטף מן השדה - לא נטמא ממגעו בשרץ, או מכל טומאה אחרת. תכונה זו מכונה "קבלת טומאה" - ולפי התורה כאשר נותנים מים על המאכל מכשירים אותו לקבל טומאה מכאן ולהבא, אפילו לאחר שיבשו המים.
חכמי המשנה הפשיטו את הכלל הזה והגדירו את שבעת המשקים - יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם ומים, שמסוגלים למלא את תפקיד המים בהכשרת המאכל לקבל טומאה. בנוסף, על ידי דיוק בלשון הפסוק "כי יֻתן" הם דרשו שנתינת המים על המאכל צריכה להיות ברצון. כלומר, כדי שמאכל יוכשר לקבלת טומאה, יש צורך בגילוי דעת - ישיר או עקיף, על הסכמה שהמאכל יירטב. הסכמה זו נקראת "רצון". הרמב"ם[2] סובר שרק רצון בעליו של הפירות בכוחו להכשיר, ותוספות[3] סובר שרצון כל אדם מכשיר.
בפרק האחרון מופיעה הדרכה לאדם ההולך לשוק, איזה מן המאכלים הורטב במהלך הטיפול בו, כגון קמח וסולת, ואיזה לא, כגון ביצים ופירות יבשים. אלו שכבר הורטבו, והוכשרו לקבל טומאה - מוחזקים כטמאים בפועל, בגלל מגעם של לקוחות שאינם מקפידים על טהרתם.
מיקומה של המסכת בסדר טהרות[edit | edit source]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, נכון היה שלאחר מסכת נידה תופיע מסכת זבים (שכן נידה היא מקרה כללי של זוב). אך מכיוון שהקדים הכתוב בפרשת "ויהי ביום השמיני"[4] את דיני המסכת על פי דיני זוב המופיעים בפרשת "זאת תהיה תורת המצורע"[5], הוקדמה אף המסכת.
פרקי המסכת[edit | edit source]
- כל משקה שתחילתו לרצון (שש משניות [6]) - "מה נחשב רצון" לעניין רצון הבעלים להכשרה לטומאה באוכלין.
- זיעת בתים (אחת עשר משניות) - הכשרה לטומאה של בריכה אליה נופלת זיעת הבעלים, דיני עיר שגרים בה ישראלים וגויים וכן דיני רוב ומיעוט באופן כללי.
- שק שהוא מלא פירות (שמונה משניות) - מפרק זה ועד לפרק ו' משנה ד' חוזרת המסכת לדיון שהחל בפרק א' בעניין הכשרת אוכלין לטומאה.
- השוחה לשתות (עשר משניות).
- מי שטבל בנהר (אחת עשר משניות).
- המעלה פירותיו לגג (שמונה משניות) - משנה ד' בפרק מפרטת את שבעת סוגי המשקים המכשירים מאכל לקבל טומאה (טל, מים, יין, שמן, דם, חלב ודבש דבורים). בהמשך מפרטת המסכת "תולדות" למשקים שנמנו, משקאות שהם טמאים ומכשירין ומשקאות שאינם מטמאים ולא מכשירין.
בסך הכל יש במסכת 54 משניות.
מלבד הפרטים האלו, כל שאר הפרקים מגדירים מה נחשב "רצון" לעניין הכשרה לטומאה.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- "כללי מכשירין" - כללים הקדמות וידיעות נחוצות למסכת, בתוך: משניות מסכת מכשירין עם פירוש סייעתא דשמיא, ניו יורק תשע"ד, בסוף הספר עמ' א'-י"ט.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
משנה, מסכת מכשירין, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת מכשירין מאתר "סנונית"
הערות שוליים[edit | edit source]
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות • פאה • דמאי • כלאיים • שביעית • תרומות • מעשרות • מעשר שני • חלה • ערלה • ביכורים |  |
| סדר מועד | שבת • עירובין • פסחים • שקלים • יומא • סוכה • ביצה • ראש השנה • תענית • מגילה • מועד קטן • חגיגה | |
| סדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
| סדר נזיקין | בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות • שבועות • עדיות • עבודה זרה • אבות • הוריות | |
| סדר קדשים | זבחים • מנחות • חולין • בכורות • ערכין • תמורה • כריתות • מעילה • תמיד • מידות • קינים | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
| טומאה וטהרה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דרגות הטומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאה • שלישי ורביעי לטומאה | 
|
| דרכי היטמאות | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה | |
| דברים המטמאים מהתורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • נידה • זבה • יולדת • זב • מצורע • צרעת הבתים • שכבת זרע | |
| דברים המטמאים מדברי חכמים | ארץ העמים • טומאת ידיים • טומאת כתבי הקודש • בית הפרס • טומאת גויים • טומאת בנות כותים • טומאת עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
| דברים הנטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ וכלי חרס) • אוכלים • משקין | |
| נידה | הפסק טהרה • דם בתולים • חומרא דרבי זירא • כתם • עקרות הלכתית • פרישה סמוך לווסת • שבעה נקיים | |
| אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
| היטהרות | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים | |
| מסכתות בסדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -361 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
