מסכת מכות

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט

מַסֶּכֶת מַכּוֹת (או מַסֶּכֶת מַלְקוֹת) היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

במשנה כוללת המסכת 3 פרקים ובתוספתא יש בה 4 פרקים. על כל שלושת פרקי המסכת מצוי תלמוד בבלי ואורכו בש"ס וילנא - 23 דפים. בתלמוד הירושלמי יש גמרא רק על שני הפרקים הראשונים של המסכת.

על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו בהקדמת הרמב"ם למשנה), והופרדה ממנה מאוחר יותר.

שם המסכת

המסכת נקראת "מכות" על-שם עונש המלקות שבו עוסק פרקה האחרון של המסכת. השם "מכות" הוא לשון המקרא, כפי שמכונים אלו בתורה ("וְהִכָּהוּ לְפָנָיו... אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה..."[1]), בעוד שהלשון "מלקות" הוא לשון חז"לארמית גלילית). יש שציינו ביאורים על פי תורת הרמז להעדפת השם "מכות" על פני "מלקות"[2]. עם זאת היו שקראו למסכת בשם "מסכת מלקות"[3].

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר"[4].

פרקי המסכת

  • כיצד העדים נעשים זוממין (עשר משניות[5])[6] הפרק עוסק בהלכות עדים זוממים וענשם, כיצד נעשים עדים זוממים, וכן מצבים בהם לא ניתן לקיים בהם את העונש שזממו לעשות.
  • אלו הן הגולין (שמונה משניות)[7] הפרק דן בעונש הגלות לרוצח בשגגה, ורוצח בשגגה שאין בו גלות, בהלכות עיר מקלט, ומתי יוצא הגולה משם.
  • ואלו הן הלוקין (שש עשרה משניות)[8] הפרק עוסק בעונש המלקות - על מה לוקים, כמה לוקים מהות המלקות וכיצד.

בסך הכול, יש במסכת 34 משניות.

פרשני המסכת

  • רש"י - למסכת זו בתלמוד הבבלי ישנם שלושה מפרשים הנמצאים במקום פירוש רש"י: עד דף י"ט, עמוד ב' מובא פירוש רש"י המוכר[9], מדף י"ט עד דף כ"ד מובא פירוש ריב"ן[10], ובדף האחרון מובא פירוש רבנו גרשום.
  • תוספות - התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של רבנו פרץ, ושלא כתוספתות אחרות נערך פירוש התוספות עוד בחייו של רבנו פרץ. ישנן פעמים שפרושו של רבנו פרץ בתוספות מכונה בשם משי"ח (ראשי תבות:מורי שיחיה)[11].

סגולות

החיד"א כותב בשם מקובל ישיש כי לימוד במסכת מכות מסוגל לבטל הרהורים רעים. הוא מציין בשמו כי המילה "מכות" שווה לערך הגימטרי של "הרהורים" (466)[12]. דברים זהים לכך מופיעים בספר "מפתח הים", שם מספר המחבר כי קיבל את סגולה זו מאחד מגדולי פראג שקיבל את הסגולה משמים אחר שהתענה על כך 40 יום. המחבר מעיד כי סגולה זו פעלה אצל כמה וכמה אנשים להם מסר את הסגולה[13]. קיימים גם מספר הסברים המקשרים את תוכן המסכת עם סגולתה לבטל הרהורים[14].

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט משנה, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים ב'-ג'.
    2. ^ ראו: הרב שמואל דוד פרידמן, שדה צופים, ‏מסכת מכות, פתיחה: 'טעם שנקראת "מכות" ולא "מלקות"', ניו יורק תש"ע, עמ' ג', באתר אוצר החכמה.
    3. ^ ראו לדוגמה: רבי ברוך תאומים-פרנקל, ברוך טעם, שער ב' (דין עשה דוחה לא תעשה), דין ב' (אי בעינן שבאותו הדבר שעובר על הלאו יקיים העשה), פרק ד', ד"ה אקדים. וראו גם לדוגמה רבי ישראל אריה זלמנוביץ, חיי נפש, ‏דרוש והלכה, חלק ג', סיום מסכת עירובין, ירושלים תשמ"ד, עמ' קפ"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
    4. ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב'
    5. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    6. ^ משנהמסכת מכות, ‏פרק א'
    7. ^ משנהמסכת מכות, ‏פרק ב'
    8. ^ משנהמסכת מכות, ‏פרק ג'
    9. ^ רש"י נפטר לפני שסיים לפרש מסכת זו.
    10. ^ חתנו של רש"י
    11. ^ א"א אורבךבעלי התוספות, תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 575
    12. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, דבש לפי, מערכת ה'.
    13. ^ רבי יעקב מאיר קובלנץ, מפתח הים, שער השבע חכמות, ד"ה פעם אחד, אופנבך ה'תקמ"ח, דף ל"ג, עמ' ב'.
    14. ^ הרב שמואל דוד פרידמן, שדה צופים, ‏מסכת מכות, פתיחה, ניו יורק תש"ע, עמ' א', באתר אוצר החכמה.



    ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
    הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2414 תווים

    לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

    NivdakVeushar.png