מנשה שקמוני

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מנשה שקמוני מצביע על אחד מדגמיו
מנשה שקמוני מצביע על אחד מדגמיו
לידה 1896
תרנ"ז
פטירה 21 באוגוסט 1976 (בגיל 80 בערך)
כ"ה באב תשל"ו
השתייכות משטרת ישראל
המחלקה לזיהוי פלילי
דרגה רב פקד  רב פקד
אחד מדגמי מנשה שקמוני מאוסף בית מורשת משטרת ישראל

מנשה שקמוני (נולד ב-1896[1] נפטר ב-21 באוגוסט 1976[2]) היה חוקר זיהוי פלילי במשטרת ישראל בין השנים 1950–1968.

ביוגרפיה

קודם גיוסו למשטרה היה שקמוני מעצב תפאורות תיאטרון. למשטרה התגייס בגיל מאוחר יחסית ותפקידו היה לשרטט מפות ולצייר תרשימים של זירות עבירה, אלא שבשונה מתרשימים בצבע אחד, שהיו מקובלים טרם כניסתו לתפקידו, שקמוני צבע את תרשימיו בצבעים שתרמו להבהרתם. הוא פיתח שיטה ייחודית, שלא הייתה מקובלת קודם, של הוספת ממד הזמן לתרשימים, על ידי כך שצייר חצים שסימנו את תנועות האנשים או הגופים שנעו במרחב הזירה. את החצים צבע בצבעים שסימלו את הזמן היחסי בו אירעו, ובכך תרמו להבנת ההתרחשויות.

בהמשך החל שקמוני לבנות דגמים תלת ממדיים מוקטנים ומדויקים של זירות עבירה[3], שמהם ניתן היה ללמוד, בעיקר בשלב הדיון בבית המשפט, בין השאר על אמיתות טענות של עדים, באשר ליכולתם לראות פרטים מסוימים מהמקומות בהם נמצאו. הדגמים גם איפשרו לעדים, ובפרט לאלה שיכולת ההסבר המילולית שלהם הייתה נמוכה, לבצע על גבי הדגמים שחזור האירועים תוך כדי ומול עיני הצדדים לדיון המשפטי, ולהצביע על מקומות וכיוונים בדגמים, כדי להסביר את עדויותיהם[4].

עבודותיו של שקמוני, שנגעו לאירועים פליליים חדשותיים "מסעירים", התפרסמו, מטבע הדברים, בכלי התקשורת בישראל. עם זאת עם הזמן החלו העבודות לתפוס תשומת לב גם בפרסומים ובספרות משטרתית מחוץ לישראל, זכו להתעניינות של קציני משטרה מארצות אחרות שביקרו במשטרת ישראל, ושיטותיו של שקמוני החלו להילמד על ידי משטרות זרות בעולם, כגון אוסטרליה, צ'ילה, קולומביה ומשטרות מקומיות בארצות הברית[5].

אחרי פרישתו לגמלאות פרסם שקמוני את ספרו "הוכחה חותכת לפשע"[6], אשר בו הוא מספר על עבודתו, באופן ששימש הן לקריאה כסיפורים, והן להדרכת אנשי זיהוי פלילי.

לאחר פטירתו הובא מנשה שקמוני למנוחות בבית העלמין הדרום בבת ים.

תיקים מפורסמים

במהלך שירותו במשטרת ישראל עסק שקמוני בחקירת תיקי עבירות חמורות רבים, לגביהם גם העיד בבתי המשפט, ובעקבות זאת אוזכר פעמים רבות בעיתוני התקופה, בין השאר באירועים הבאים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי תמונת המצבה כאן
  2. ^ מנשה שקמוני ז"ל הובא למנוחות, מעריב, 24 באוגוסט 1976
  3. ^ פרנסס גלסנר לי פיתחה את השימוש בדגמים מוקטנים לחקירת סיבות מוות (Nutshell Studies of Unexplained Death), אך לצורך חקר ולא לשם הצגתם כמוצגים בבתי המשפט
  4. ^ ניצב אריה שור, ראש אגף החקירות, במבוא לספר "הוכחה חותכת לפשע"
  5. ^ דנקה הרניש, יצא ספרו של פקד שקמוני, דבר, 7 בדצמבר 1969
  6. ^ הוצאת ספרית מעריב, 1969. פרטי הספר בקטלוג הספרייה הלאומית
  7. ^ משפט שילנסקי הועבר לביה"ד המחוזי, הצופה, 21 באוקטובר 1952
  8. ^ מנשה שקמוני, תעלומת שבעת הכדורים, מעריב, 14 בנובמבר 1969 (המשך הכתבה, מעריב, 14 בנובמבר 1969)
  9. ^ דורית זלצמן, מעבדת שחזור או איך מגלים רצח בע"מ, על המשמר, 25 במרץ 1968 (המשך הכתבה, על המשמר, 25 במרץ 1968)
  10. ^ גבריאל שטרסמן, מה סיפר הנאשם מסי 1 ר/סרן מלינקי לקצין החוקר, מעריב, 27 במרץ 1957
  11. ^ משפט רצח קסטנר מתחדש הבוקר, הצופה, 22 באוקטובר 1957
  12. ^ חודש משפטו של עותמאן - ממארגני מרד שאטה, על המשמר, 18 בספטמבר 1959

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +17 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png