מניין

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
מניין
(מקורות עיקריים)
[[File:{{{תמונה}}}|220px|{{{כיתוב}}}]]
{{{כיתוב}}}
מקרא ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'
מניין תפילת מעריב בחנות בשוק הפשפשים ביפו

בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה[1] יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים (ביהדות האורתודוקסית) – החל מגיל שלוש עשרה.

מקור המניין

הצורך במניין הוא נלמד מדרשת הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[2], והמקור לכך שמניין הוא דווקא עשרה הוא הדרשה המופיעה במסכת ברכות: "כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא "תוך" "תוך". כתיב הכא (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק כ"א) "הבדלו מתוך העדה הזאת", מה להלן עשרה, אף כאן עשרה"[3], המילים "העדה הזאת" מתייחסות לעשרת המרגלים (שנים עשר מרגלים פחות יהושע בן נון וכלב בן יפונה), והגמרא דורשת שכשם ששם "תוך העדה" הוא עשרה, כאן "תוך בני ישראל" הוא עשרה[4].

משמעותה המקורית של המילה "מניין" הוא ספירה, והיא משמשת גם למנייתן של קבוצות אנשים אחרות בהלכה. כך למשל נאמר בברייתא בגמרא ביחס לעלייה לתורה בשבתות: "הכל עולים למניין שבעה".[5]

מצוות המצריכות מניין


ביהדות, כל אמירת דבר שבקדושה בציבור חייבת להתקיים עם מניין. דברים שבקדושה אלו מתייחסים לדברים ספציפיים המצריכים מניין, וכדלהלן.

קדיש

ברכת כהנים

ברכו

קדושה

קריאה בתורה

חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה

שבע ברכות

מצוות שיש בהן הידור למניין


ישנן מצוות בהן המניין נדרש לכתחילה כהידור, או שיש תוספת מיוחדת במצווה כשהיא נעשית במניין, אולם בדיעבד המצוות תתקיימנה גם אם אין מניין, וכדלהלן.

זימון

אם קיים מניין בארוחה, מוסיפים את שם ה' לנוסח הזימון.

ברית מילה

קידושין

קריאת המגילה בפורים

הלווית המת

דרישות המניין

על פי ההלכה לא יכולה אישה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים:

  • מטעמי צניעות.
  • משום כבוד הציבור[6].

נשים לא מצטרפות לזימון עם אנשים, בין לשלשה בין לעשרה, מטעמי צניעות, וכנ"ל.[7] לדעת השולחן ערוך,[8] נשים מזמנו לעצמן רשות, כלומר ששלוש נשים יכולות (אבל לא חייבות) לעשות זימון, ואם עשר נשים יכולות לזמן בשם תלוי במחלוקת הפוסקים.

אין מצרפים למניין מנודים או מומרים.[9]

תפילה בציבור

אחת המצוות בהן קיום המניין הוא מהותי, היא תפילה, שההבדלים בין תפילה ביחיד לתפילה בציבור הם משמעותיים ביותר. התפילה בציבור מרכיבה חלקים רבים שאינם קיימים בתפילה ביחיד, בהם: קדיש, ברכו, חזרת הש"ץ, קדושה, ברכת כהנים, קריאה בתורה, ועוד.

מלבד זאת קיימת חובה על היחיד להשתדל ולהתפלל במניין.

הפטורים מתפילה בציבור


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


מי שבמניין שבמקומו נמצאים אנשים השנואים עליו, הרדב"ז מצדד כי עדיף שיתפלל ביחידות מאשר עמהם[10], והובאו דבריו אצל פוסקים רבים[11], ויש שכתבו שהוא דווקא באופן עראי, אך לא באופן קבע שיתרגל לכך[12]. ויש מי שכתב שעדיף להתפלל במניין שיש בו כאלו השנואים עליו מאשר להתפלל ביחידות[13].

בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית

בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית (או לפחות חלקים ממנה), בהן מתקיים מניין שוויוני, יש אפשרות לנשים להשתתף במניין ולהיכלל בעשרה מתפללים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מניין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אצל קהילת ביתא ישראל באתיופיה מניין מנה תריסר איש, כמספר שבטי ישראל.
  2. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'
  4. ^ על צורת הלימוד הזו, ראו גזרה שווה.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד א'
  6. ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, אורח חיים, סימן נ"ה.
  7. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ט, סעיף ו'.
  8. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ט, סעיף ז'.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו.
  10. ^ רדב"ז, שו"ת רדב"ז, חלק ג', סימן תע"ב (תתק"י), ד"ה תשובה.
  11. ^ רבי אברהם פיוטרקובסקי, פסקי תשובה, סימן קס"ז; רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שו"ת דברי יציב', ליקוטים והשמטות, סימן ט"ו, אות ב'; רבי מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, חלק י"ח, סימן פ"ג, ד"ה ועיין, וחלק י"ט סימן קט"ז, ד"ה ושבח.
  12. ^ רבי בן-ציון אבא-שאול, שו"ת אור לציון, חלק ב' פרק ז' (הלכות תפילה), הערה כ'; הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, תפילה א', סימן צ', סעיף ט' (דין תפלה בצבור), אות ח'.
  13. ^ רבי דוד צבי זהמן מדוקלה (רבו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ה"שפע חיים"), קב זהב, סימן א' (וראו שם בדבריו שאפילו מעלת "ברוב עם" עדיפה, ולכן עדיף "ברוב עם" עם שנואים ממניין אחר קטן יותר בלא שנואים), והובא אצל הרב יעקב יצחק פוקס, התפילה בציבור, ‏פרק ג', הע' ל"ג, ירושלים תשל"ח, עמ' ק"י, באתר אוצר החכמה.


הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד לעיון והעשרת ידע כללית, ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1073 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png