רבי מנחם מנדל מקוצק

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
האדמו"ר מקוצק
תאריך לידה ה'תקמ"ז
מקום לידה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי גוריי
תאריך פטירה כ"ב בשבט תרי"ט
מקום פטירה רוסיה רומנוברוסיה רומנוב קוצק
מקום קבורה פוליןפולין קוצק
חסידות קוצק
מקום מגורים טומשוב, קוצק
מקום פעילות פולין
מספר בשושלת 1
הבא בנו רבי דוד מורגנשטרן
רבותיו רבי יעקב יצחק מפשיסחה
רבי שמחה בונים מפשיסחה
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן
אם אסתר (עטיא)
בת זוג גליקל לבית ניי
ילדים רבי דוד מורגנשטרן מקוצק
רבי בנימין מורגנשטרן
רבי משה ירוחם מורגנשטרן
מרת שרה צינא בורנשטיין
מרת ברכה רפופורט

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק (ה'תקמ"ז, 1787 - כ"ב בשבט ה'תרי"ט, 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות. התפרסם בחריפותו, בחדות אמרותיו, ובהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן.

קורות חייו[edit | edit source]

מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן (הימני בתמונה) בבית הקברות היהודי בקוצק. 2016

נולד בגוריי שבמחוז לובלין שבפולין לרבי יהודה לייבוש, שהיה מתנגד ולאסתר עטיא. סבו של רבי לייבוש מאמו היה רבי דוד היילפרין מברוד, תלמידו של הבעש"ט. בצעירותו נשלח לזמושץ', לישיבתו של הרב יוסף הוכגלרנטר. בגיל עשרים (תקס"ז) התחתן עם גליקל, בת אייזיק ניי[1], מנכבדי טומשוב. חותנו הבטיח למנחם מנדל מזונות לכל ימי חייו, והוא עבר להתגורר בטומשוב.

לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית מדרשו של החוזה מלובלין. בהמשך התקשר לתלמידו של החוזה, רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), מייסד חסידות פשיסחה. לאחר פטירת היהודי הקדוש היה לתלמיד בולט של ממלא-מקומו, רבי שמחה בונים מפשיסחה.

ב-1827 נפטר רבי שמחה בונים ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם. תחילה התיישבו רבי מנחם מנדל וחסידיו בעיירה טומשוב, אולם בהמשך, בעקבות חילוקי דעות ומנהגים עם תושבי העיירה, עברו לקוצק.

ב-1830 תמך במרד הפולני יחד עם רבי יצחק מאיר אלתר. עקב כך נאלץ לברוח לברודי שהייתה תחת שלטון אוסטריה. בהמשך הצליח לחזור לקוצק.

בליל שבת פרשת תולדות תקצ"ט (1838) התעלף רבי מנחם מנדל במשך ה"טיש", ומאז היה חולה במשך תשעה חדשים. בסוכות ת"ר כבר החלים וחזר לערוך טישים[2].

אחר סוכות ה'ת"ר (1839), אחר תקופת מתיחות קצרה, עזב תלמידו הבולט, רבי מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר מאיזביצה) את החצר עם רבים מן החסידים והפך להיות אדמו"ר עצמאי. קיימות מספר השערות לסיבת עזיבתו את חצר קוצק. לפי גרסה אחת הדבר נובע ממחלוקת על אודות היחס הראוי כלפי המוני החסידים שהחלו לגדוש את קוצק ומרביתם הסתופפו גם בצילו של רבי מרדכי יוסף. האחרון סבר כי יש לקרבם ולא לנהוג בתובענות מקצינה שתותיר רק את יחידי הסגולה. עם הזמן התפתחה 'אדמו"רות' סביבו, למורת רוחו של הרבי מקוצק[3]. לאחר שנים נפוצה שמועה שהרבי מקוצק התפרץ באחד מלילי השבת, אמר דברי כפירה או חילל את השבת[4]. ככל הנראה שמועות מאוחרות אלה אינן מבוססות[5].

תלמידו ומקורבו רבי יצחק מאיר אלתר כתב לידיד בתקופה זו:

בכ"ז אדר ראשון ת"ר הייתי בקאצק וב"ה הכל טוב. ג' שבתים היה יושב עם העולם, הקולות בודאי יצאו מזדים ארורים אשר כקוץ מכאיב בעיניהם מה שיש בעולם הרוצים ללכת בתורת ה', ובעיר בארזין נגיד אחד דיבר סרה, ועשו החסידים בפומבי כמשפט הראוי לו, ונתחייבו לשלם אלף זהובים, וב"ה פה לא נשמע עוד"

מאיר עיני הגולה, פיוטרקוב: אברהם ישכר אלטר, תרפ"ח

בעקבות עזיבת הרבי מאיזביצה הפסיק הרבי מקוצק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בחדרו במשך 20 שנה עד לפטירתו. בשנים אלה כמעט שלא יצא מביתו ורק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אל חדרו. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק. בספרי ההגיוגרפיה של חסידות גור בדור האחרון נטען כי רובם המוחלט של סיפורי ההסגר הינם השמצות שמקורן מההתנגגדות לדרכה של קוצק[6].

רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859) ונטמן בקוצק. לפני מותו אמר: "כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם, ילך לנוקבא דתהומא רבא"[7]. בהלווייתו הספידו אותו תלמידו הקרוב רבי יצחק מאיר אלתר בשבע מילות הפסוק "הצדיק אבד ואין איש שם על לב" (ישעיהו נ"ז, א). אחר פטירתו קיבלו רוב החסידים ובהם בניו וחתנו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר, ומיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד.

תורתו[edit | edit source]

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים, מלבד מכתב אחד קצר לרבי יצחק מאיר אלתר משנת תקפ"ח (1828)[8]. על פי המקובל, לפני מותו ציווה לשרוף את כל כתביו. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים[9]. ש"י עגנון כתב[10]: "סיפר לי הרב ר' חנוך בורנשטיין, רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו".

למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי שמואל בורנשטיין, נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "שפת אמת" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת 1909. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת 1940 (ה'ת"ש) על ידי רבי ישראל ארטן, בברכתו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת". בשנת תשס"ה יצאה לאור מהדורה חדשה עם מקורות וביאורים בשם "צמח אמת". בשנת ה'תשפ"א יצא הספר לאור במהדורה מחודשת על ידי שמחה מורגנשטרן מצאצאי האדמו"ר מקוצק, בתוספת ביאורים והוספות מממשיכי דרכו – תלמידיו ונכדיו, ופרקי ביוגרפיה. את תורתו ליקטו גם הספרים "עמוד האמת" ו"אמת מקאצק תצמח".

הגותו[edit | edit source]

החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.

תפיסתו של ר' מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות", ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. אימרה נוספת המשקפת גישה זו; "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים".

גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שהאדמו"ר ר' מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרות בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק; כך, למשל, מי שלא העלה סברא במשך שלושה ימים הוצא מבית המדרש. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה נסים וכו'). אימרתו הידועה בנושא, "אותות ומופתים - באדמת בני חם" (כלומר לא בבית מדרשינו). וכן כשבאו לספר לו על אדמו"ר מפורסם שמרעיש במופתיו אמר נראה אותו הופך יהודי פחות טוב ליותר טוב. כצפוי, גישתו עוררה כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים, שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, לאפיקורס חדש). בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים.

תלמידיו[edit | edit source]

לרבי מקוצק היו תלמידים רבים. לפי רבי אהרן וַלדן (וואלדען), היו לו אלפי חסידים ובתוכם רבים מרבני פולין[11]. יהודה ליב לוין מונה בספרו מאה ועשרים תלמידים עיקריים[12]. עם תלמידיו החשובים נמנים:

משפחתו[edit | edit source]

הקבר הגדול של: רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל), שנים מבניו - רבי דוד (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו רבי יעקב יושע (מצבה ראשונה משמאל) וחתנו רבי דוב זאב (מצבה ראשונה מימין) בבית הקברות היהודי בקוצק

בנו מאשתו הראשונה גליקל ניי:

  • רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק

בניו מאשתו השנייה חיה, בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (חותנו של החידושי הרי"ם):

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק, מהדורה מורחבת, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"נ.
  • משה בצלאל אלטר, עמוד האמת, תל אביב תש"ס.
  • משה שנפלד, אמת מקאצק תצמח, בני ברק תשכ"א.
  • פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, פיטרקוב תרח"צ (ביידיש).
  • אוהל תורה, ליקוט מאמרותיו, לובלין תרס"ט.
  • ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - דברי תורה, ירושלים ת"ש. עריכה מחודשת על ידי שמחה מורגנשטרן, עם ביאורים ממשיכי דרכו, מקורות, פרקי תולדותיו והרחבות נוספות, תשפ"א.
  • שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור - אמרות הרבי מקוצק, תל אביב.
  • להבות קודש - על התורה, נ"ך, מועדים, ליקוטים וחידושים על הש"ס, מוסד הרי"מ לוין, ירושלים תש"ם.
  • מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק - נתיב חייו של רבי מנחם מנדל, ירושלים תש"מ.
  • שמחה רז, כוכב השחר - אמרות רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשמ"ח.
  • יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו, עמ' 109–135).
  • הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם (עמ' 413–431).
  • ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז.
  • אברהם יהושע השל, קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט, תל אביב תשל"ג.
  • אברהם יהושע השל, קאצק (ביידיש). תרגום עברי לחלק מפרקי הספר: קוצק - במאבק למען חיי אמת, הוצאת מגיד.
  • אליהו כי טוב, חסידים ואנשי מעשה, פרק 'כחודו של מחט' (ניתן לרכישה כספר נפרד).

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

מידע ביוגרפי ומאמרים:

אמרותיו:

קישורים נוספים:

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ לפי גליקסמן בספרו "דער קאצקער רבי", עמ' 149, היה שמו יצחק אייזייק רייז.
  2. ^ יהודה ליב לוין, בית קוצק ירושלים, תש"מ
  3. ^ ראה "בית קוצק", ניו יורק - ירושלים, תש"ע, פרק יא עמוד עה ואילך; "הרבי מקוצק", תל אביב, תשי"ט, עמוד סב.
  4. ^ ראה 'קוצק', תל אביב - תרצ"ו
  5. ^ Moris Faierstein, The Friday night incident in Kotsk, History of a legend, Journal of Jewish Studies, 34, 1983, pp. 179-190
    ראו גרסת חסידי קוצק, בהם רבי אלעזר מפולטוסק שהיה בחדרו של הרבי בליל שבת בעת שהתעלף וטיפל בו: אמת ואמונה - קאצק, בני ברק תשפ"א, עמודים ת'-ת"ב.
  6. ^ ראו אמת ואמונה - קאצק, בני ברק תשפ"א, פרק "כצאת השמש בגבורתו", עמוד תק"ן ואילך.
  7. ^ כך על פי נכדו, רבי שמואל בורנשטיין, "שם משמואל", תרומה תרע"ב, עמ' עו.
  8. ^ צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש", באתר HebrewBooks.
  9. ^ הקדמה לספר "אהבת דוד".
  10. ^ ספר, סופר וסיפור, 1978
  11. ^ רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש.
  12. ^ יהודה ליב לוין, בית קוצק (שני חלקים)


תקופת חייו של הרב רבי מנחם מנדל מקוצק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3559 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png