מלחמה
ערך זה עוסק במאבק מזוין. אם התכוונתם למשחק קלפים, ראו 
מלחמה[1] היא מאבק בין גופים שונים מזוינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, על מנת להכניע אויב או אויבים כלשהם, ולגרום לו לקבל את דרישות המנצח, לדוגמה, שליטה בטריטוריה מסוימת או על אוכלוסייה מסוימת. הגדרה אחרת אומרת שמלחמה היא ניסיון לשינוי זמן היסטורי באמצעים אלימים.
לרוב מלחמה מתרחשת לאחר שטכניקות דיפלומטיה אחרות לא הצליחו לפתור סכסוך. על כך נאמר "המלחמה היא המשך המדיניות בצורה אחרת" (קרל פון קלאוזביץ). המלחמה היא אסון מעשה ידי אדם: אנשים רבים נהרגים בה, נפצעים והופכים לנכים ונגרם נזק רב לרכוש ולסביבה. מלחמה שונה מקרב בודד בכך שהיא רחבת היקף הרבה יותר מקרב (על פי רוב), הן מבחינת זמן והן מבחינת מקום, ובהתאם מלחמה כוללת מספר קרבות.
המלחמה היא אחת התופעות העתיקות ביותר בהיסטוריה של האנושות והתנהלה מרגע שבני האדם החלו להתארגן בקבוצות. המלחמה נגרמת בגלל אלמנטים כגון: דת, תרבות, משאבים מוגבלים, מסורת, מנהגי טקס ופולחן. מלחמה מתנהלת בעזרת: תכנון, אסטרטגיה, ניהול משאבים, מדע, פיקוד, אומץ לב, גבורה, מוות ועוד. כתוצאה מהאינטנסיביות הרבה והמימד הדרמטי העז שבמלחמה, היא נהפכה למוקד השראה עיקרי לרבות מיצירות האמנות והתרבות בתולדות האנושות: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. למרות כל אלה, המלחמה גורמת להרס רב. עד היום היא כילתה מאות מיליוני בני אדם וגרמה לבזבוז משאבים רב, לעוני, למחסור (אחרי ביזה), לרעב (כחלק מטקטיקת אדמה חרוכה), למגיפות (כמו השפעת הספרדית) ולזיהום הסביבה. הפציפיסטים מתנגדים למלחמה, בעוד המיליטריסטים רואים במלחמה דבר חיובי.
גורמים אפשריים למלחמה[edit | edit source]
ישנם מספר גורמים אפשריים למלחמה ולפעמים הסיבה לפרוץ המלחמה היא שילוב של כמה גורמים:
- רצון להתרחבות טריטוריאלית
- רצון להשתחרר מעול כובשים
- אידאולוגיה מיליטריסטית
- דת ואמונה (כגון הג'האד אצל המוסלמים, מסעות הצלב אצל הנוצרים, וכו')
- נקמה וכבוד
- השגת משאבים
- שינוי שלטוני פנימי
- מימוש ברית צבאית
- אינטרסים כלכליים
- מלחמת מנע או הגנה כנגד תוקפנות (למשל מלחמת ששת הימים)
- מלחמה בטרור כאשר ארגון טרור מחזיק בסיסים בשטח ריבוני שלא בגבולות המדינה הסובלת מטרור, המדינה המתגוננת מהטרור לעיתים קרובות נאלצת לתקוף את המדינה בה נמצאים הבסיסים על מנת להילחם באיומים מולה. דוגמה למלחמה כזו היא מלחמת לבנון הראשונה.
- לאומיות ולאומים
- חרדה לטריטוריה ומשאבים
- השגת מטרות מדיניות
אופן ניהול המלחמה[edit | edit source]
את המלחמה מנהלים בדרך כלל באמצעות צבאות - אלו הם ארגונים חמושים סדירים, שהוקמו על ידי המדינה וכפופים לה, תכליתם העיקרית היא הבטחת ביטחון המדינה והכרעת מלחמות בה היא מעורבת לזכותה. לעיתים קרובות, מעורבים בלחימה גם ארגונים חמושים לא סדירים, כגון מיליציות, ארגוני טרור ומחתרות, במה שמכונה עימות מוגבל.
המלחמה כוללת מספר מישורים:
- בלימת צבא האויב - נטרול כוחו הצבאי של האויב על מנת שלא יהווה איום, זה נעשה בדרך כלל על ידי פגיעה פיזית בצבא האויב: הריגת חייליו והשמדת ציודו
- פגיעה בתשתיות צבאיות בעורף שטח האויב
- תקיפת שטח האויב וכיבוש שטחים
- פגיעה בתשתיות עורפיות (לרבות תשתיות אזרחיות)
- לוחמה פסיכולוגית - מאמץ להשגת הכרעה על ידי שבירת רוחו של האויב
ההיבטים המשפטיים של המלחמה[edit | edit source]
"מלחמה" היא גם מושג משפטי, שמוגדר באופן פורמלי בחוקי המשפט הבינלאומי, וחלים לגביה תקנות שונות. כך מדינות יכולות להכריז מלחמה זו על זו, ולהימצא במצב משפטי של מלחמה, גם אם בפועל לא מתנהלים קרבות בין הצדדים.
כמעט כל מדינות העולם חתומות על אמנת ז'נבה, שמהוות בסיס לחוק הבינלאומי לעניינים הומניטריים בזמן מלחמה. מאז חתימת האמנה התברר שרוב המדינות זונחות את כללי האמנה בזמן מלחמה. כניסתם של ארגונים חמושים שאינם מדינות הפכה את האמנה ללא רלוונטית בעימותים איתם - הארגונים אינם מקפידים על האמנה, והמדינות שלוחמות נגדם מסתפקות במראית עין, אך בפועל פועלות גם נגד אוכלוסיות שמספקות מסתור ללוחמים, דוגמה למלחמה כזו היא מלחמת וייטנאם.
במהלך המלחמה מסכימים הצדדים לעיתים על הפוגה זמנית בלחימה. סיום יציב יותר של הלחימה נוצר באמצעות כניעת הצד המובס, שמוכן לקבל את כל תנאי הצד המנצח, או באמצעות הפסקת אש, וסיום חוזי שלה נעשה בהסכם שביתת נשק, שבעקבותיו בא לעיתים הסכם שלום.
מלחמות כמעט שלא נערכות בין שתי דמוקרטיות, אך במאה ה-21 אירעו גם מלחמות כאלה באפריקה ובאסיה, האחרונה שבהן (2008) בין גאורגיה לרוסיה.
ההיבטים החיוביים של המלחמה[edit | edit source]
לעיתים, המלחמה תורמת רבות להתפתחות המדע (עקב מרוצי חימוש), כלי נשק שפותחו למען מלחמה עברו הסבה בסופה והפכו לכמה מהכלים היומיומיים ביותר בחיינו כדוגמת המחשב, המכונית, המטוס, האינטרנט וכו'. מלחמת העולם השנייה תרמה להתפתחות האנרגיה הגרעינית, הוציאה את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי הגדול שהייתה נתונה בו, גרמה מעשית לשיקום כלכלי של אירופה במאה ה-20, ובסופו של דבר (אחרי המלחמה הקרה) גם לאיחודה.
הרבה מלחמות גם חילצו עמים ממצבים קשים כדוגמת העם היהודי אחרי השואה, העם הכורדי אחרי מלחמת עיראק, העבדים השחורים בארצות הברית אחרי מלחמת האזרחים האמריקאית ועוד.
היינריך פון טרייצ'קה הכיר ביתרונות המלחמה באומרו "המלחמה אינה רק צורך מעשי, היא גם צורך עיוני, כורח של לוגיקה. במושג המדינה מובלע מושג המלחמה, כי מהות המדינה היא עוצמה. המדינה היא העם המאורגן בעוצמה ריבונית".
ראו גם[edit | edit source]
|
סוגי מלחמות: | הוגים ותאורטיקנים צבאיים: |
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- ג'ון קיגן, תולדות המלחמה, תל אביב: דביר, 1996
- יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות, 1990, ISBN 9650504761
- גד ברזילי, דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל, ת"א: ספרית פועלים, 1992
- צ'ארלס טאונסנד (עורך), היסטוריה של המלחמה המודרנית, רסלינג, 2016[2]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- יובל נח הררי, לאן נעלמו המלחמות?, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- שאול שי, הטרילוגיה של המערכות העוקבות, מערכות 405, פברואר 2006
- דני רשף, האסטרטגיה של הכוח המזערי, מערכות 406, אפריל 2006 (תגובה)
ד"ר דני קורן, רופאים במלחמה - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 19/01/2009
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ הגדרת מלחמה לפי מילון מונחים צבאיים (צה"ל 1980): מצב אשר בו מפעילים צדדים יריבים את כוחותיהם ומשאביהם כדי לכפות רצונם זה על זה, או כדי למנוע כפיה כזו.
- ^ דן תמיר, המדריך השלם למלחמה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3129 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
