מיקולינצה
|
מיקולינצה (באוקראינית: Микулинці; בפולנית: Mikulińce; ביידיש: מיקולינץ, מיקולינצי, מיקלניץ, מיקוליניץ) הוא כפר בראיון טרבובליה (אנ') שבמחוז טרנופול במערב אוקראינה. העיירה שוכנת על גדות הנהר סרט (אנ'), יובל של הדניסטר, ובמרחק של כ-18.4 ק"מ מטרנופול. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היה בכפר ריכוז יהודי בולט, שהיה מעל מחצית מתושביו.
היסטוריה[edit | edit source]
יישוב בשם מיקולין (אוקראינית: Микулин) מוזכר לראשונה בסוף המאה ה-11 ב"הנחיות" (אוק') של ולדימיר השני, נסיך קייב בתקופת רוס של קייב, במיקום הזהה למיקום הנוכחי של העיירה. בשנת 1387 נקרא אז היישוב בשמו הנוכחי, והיה בשטחי גליציה. בשנת 1595 קיבלה מיקולינצה מעמד עיר כחלק מזכויות מגדבורג; אלו בוטלו לאחר מכן במהלך מלחמת פולין-טורקיה (אנ'), וחודשו על ידי אוגוסט השלישי, מלך פולין ב-16 בדצמבר 1758. בשנת 1840 הקים בה הרוזן מיצ'יסלב ריי (פול') מבשלה. בסוף המאה ה-19 התגוררו במיקולינצה כ-4,000 תושבים, שחציים היו יהודים, והשאר פולנים ואוקראינים. בחלוקה לפי דת: 946 קתולים-יוונים, 626 קתולים-רומיים, ו-1,770 יהודים. בשנת 1939 קיבל היישוב מעמד של יישוב עירוני. זכויותיה העירוניות נשללו ממנה שוב עם כיבושה על ידי רוסיה הסובייטית בסוף מלחמת העולם השנייה.
מבנים[edit | edit source]
בעיירה יש חורבות של טירה ישנה, המתוארכת לשנת 1610. הטירה נבנתה מחדש במאה ה-18, אך בראשית המאה ה-20 היא עמדה בלא כל שימוש, ועל כן לא השתמרה. במיקולינצה יש גם את כנסיית השילוש הבנויה בסגנון הבארוק, שתוכננה על ידי האדריכל הפולני אוגוסט מוסז'ינסקי. הכנסייה נבנתה בין השנים 1761–1779. בעיירה נמצא גם מיקולינצקי ברובר (אנ'), אחת המבשלות הוותיקות במדינה.
יהודי מיקולינצה[edit | edit source]
בסוף המאה ה-19, ובחצי הראשון של המאה ה-20 היו יהודי העיר כחצי מאוכלוסייתה. הרב מרדכי שרגא פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין החל את אדמו"רותו במיקולינצה, במשך כשלוש שנים, עד שעבר לסטז'יז'וב. בעיר היה בית כנסת מפואר, שהיה מעוטר בציורי קיר (שצוירו על ידי שבתאי זך, מהאומנים הבולטים שבגליציה), בית מדרש, וכן קלויז של חסידי הוסיאטין. בעיר היו גם עוד חסידים נוספים, כמו סטרטין, רוז'ין ועוד. כמה מבני משפחת באב"ד כיהנו בעיר כאב"ד: הרב אברהם אריה באב"ד, שהיה דודו של הרב יוסף באב"ד (בעל ה"מנחת חינוך"), הרב יהושע השיל (אחיו של הרב יוסף באב"ד), ובנו הרב יוסף בן-ציון.
ב-1942 גורשו יהודי המקום למחנות השמדה.
גלריה[edit | edit source]
ארמון פוטוצקי במיקולינצי. נבנה בשנות ה-60 של המאה ה-19.
אנשים ממיקולינצי[edit | edit source]
- יאנוש מורגנשטרן (1922–2011), במאי ומפיק קולנוע פולני.
ערים תאומות[edit | edit source]
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- חיים פרשל (עורך), מיקולינצה : ספר יזכור, ארגון יוצאי מיקולינצה בישראל ובארצות הברית, תל אביב - יפו, תשמ"ה (1985)
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- אהובה שוחט, עיירתי מיקולינץ, בתוך: העבר, כ', תל אביב תשל"ג, עמ' 245–259, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
- אנדרטת זיכרון ליהודי העיר, בבית הקברות בחולון
- מיקולינצה, באתר השטעטל הווירטואלי
- ארגון יוצאי מיקולינצה, בישראל וארצות הברית
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -93 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.