מימן

מימן

הליום - מימן -
H Li הטבלה המחזורית
כללי
מספר אטומי	1
סמל כימי	H
סדרה כימית	אל-מתכות
צפיפות	0.00009 kg/m3
מראה
חסר צבע
תכונות אטומיות
משקל אטומי	1.00794 u
רדיוס ואן דר ואלס	120 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	1
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר	גז
טמפרטורת עיבוי	20.268K (-252.87°C)
טמפרטורת קיפאון	14.025K (-259.14°C)
לחץ אדים	209Pa ב-23K
מהירות הקול	1270 מטר לשנייה ב-298.15K
שונות
אלקטרושליליות	2.2
קיבול חום סגולי	14304 J/(kg·K)
מוליכות חום	0.1815 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	1312 kJ/mol

מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ = מים, γίγνομαι = יוצר) הוא יסוד כימי גזי שסמלו הכימי H ומספרו האטומי 1. מולקולת המימן מורכבת משני אטומי מימן הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (H-H) ומסומלת כ-H₂.

תכונות

בטמפרטורת החדר ובלחץ של 1 אטמוספירה המימן הוא גז חסר צבע, אל-מתכתי ודליק מאוד. המימן יכול להגיב כמעט עם כל היסודות. מימן הוא היסוד הקל ביותר. בתנאי טמפרטורה ולחץ רגילים למימן טמפרטורת היתוך של 259.2°C- וטמפרטורת רתיחה של 252.77°C-. בלחץ כבד ביותר, כמו הלחץ המצוי בענק גז, מולקולת המימן מאבדת את זהותה והמימן הופך למתכת נוזלית.

המימן הוא גז דליק ביותר. המימן מגיב באלימות עם כלור ועם פלואור.

שימושים

• גז המימן משמש כדלק לתחבורה, למשל להנעת טילים לחלל. מימן נוזלי משמש כדלק קריוגני. נאס"א עושה שימוש בדלק זה במנועים מטיפוס RL-10 בתוכנית קונסטליישן. חוזים שאם יפותחו בעתיד תהליכי הפקה זולים שלו, הוא יהווה תחליף נקי לנפט ומוצריו כדלק לכלי רכב.

• בעבר השתמשו במימן למילוי ספינות אוויר ובלונים כיוון שהוא קל מהאוויר. בשנת 1937 ניצת המימן שבספינת האוויר הינדנבורג, ובשריפה נהרגו 36 בני אדם. בעקבות זאת הופסק השימוש במימן ובמקומו נעשה שימוש בהליום. אסון זה הביא לקיצן של הטיסות המסחריות בספינות אוויר.

• גז המימן משמש לייצור מוצרי תעשייה שונים, כמו אמוניה, כוהל וחומצת מלח.
• דאוטריום משמש בשימושים גרעיניים להאטת נייטרונים. בדאוטריום משתמשים בכימיה ובביולוגיה בניסויים על השפעות איזוטופים.
• טריטיום מיוצר בכורים גרעיניים ובעזרתו בונים פצצות מימן.

מבנה

מבנה אטומי

אטום המימן שונה משאר האטומים בטבלה המחזורית בכך שבאיזוטופ הנפוץ שלו הגרעין שלו אינו מכיל נייטרון, אלא פרוטון בלבד. אטום מימן נייטרלי (שאינו מיונן) מכיל, על כן, פרוטון ואלקטרון - ותו לא.

נוסף ל־¹H, קיימים שני איזוטופים נפוצים פחות של מימן: דאוטריום (מסומן ²H, או D) וטריטיום (מסומן ³H, או T), בעלי נייטרון אחד ושני נייטרונים בהתאמה.

איזוטופים של מימן

סמל	(p)‏Z	(n)‏N	מסה איזוטופית (u)	זמן מחצית חיים	ספין גרעיני	שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד)	טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד)
	התרגשות אנרגטית
	הערות
1H (פרוטיום)	‏1	0	1.00782503207(10)	יציב [>a‏ 1023‏×2.8]	1/2+	0.999885(70)	0.999816-0.999974
2H		1	2.0141017778(4)	יציב	1+	0.000115(70)	0.000026-0.000184
3H		2	3.0160492777(25)	a‏ (2)12.32	1/2+
		דועך ל-3H באמצעות קרינת בטא.
4H		3	4.02781(11)	[MeV‏ (9)4.6] s‏ 10-22‏×(10)1.39	2-
		מאוד לא יציב, דועך באמצעות פליטת נייטרון.
5H		4	5.03531(11)	? s‏ 10-22‏×9.1<	(1/2+)
		מאוד לא יציב, דועך באמצעות פליטת נייטרון.
6H		5	6.04494(28)	[MeV‏ (4)1.6] s‏ 10-22‏×(70)2.90	2-#
		דועך באמצעות פליטת נייטרון משולשת.
7H		6	7.05275(108)#	[MeV‏ #(5)20] s‏ 10-23#‏×(6)2.3	1/2+#

מבנה מולקולרי

מולקולת המימן מורכבת באופן רגיל משני אטומי מימן הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (H-H) ומסומלת כ-H₂. בלחץ נמוך ביותר, כמו הלחץ הנמצא בחלל, המימן נוטה להתקיים כמולקולה בעלת אטום בודד.

המימן הוא מרכיב במולקולת המים ובכל תרכובת אורגנית.

יון מימן חיובי (הידרון) הוא בדרך כלל פרוטון בודד, למעט יונים של איזוטופים נדירים יותר של מימן. נוכחות של יוני מימן בתמיסה מימית נקראת חומציות; חומצה היא חומר הנוטה לתרום יוני מימן לחומרים אחרים. יון שלילי של מימן קרוי הידריד, והוא בסיס רב עוצמה.

היסטוריה

המימן זוהה במאה ה-16 על ידי רוברט בויל. הנרי קוונדיש זיהה אותו שוב ב-1766 וחקר את תכונותיו. את שמו המדעי "הידרוגניום" נתן לו לבואזיה ב-1783. פירוש השם הוא יוצר-מים ומכאן גם נגזר שמו העברי.

צורה בטבע

מימן הוא היסוד הנפוץ ביותר ביקום. מרבית החומר הקיים ביקום הוא מימן הנמצא במגוון כוכבים, בענקי גז ובריכוזים גדולים של גז בין כוכבי שמהווים את השלב הראשון בהתפתחות כוכבים. רוב המימן בגז הבין כוכבי הוא מולקולרי. מולקולות המימן נוצרות על גרגירי אבק בין-כוכבי.

באטמוספירת כדור הארץ נמצא מימן בריכוזים זעירים (חלקיק אחד מתוך מיליון). המקור הנפוץ ביותר למימן בכדור הארץ הוא מים (H₂O). מקורות אחרים הם חומרים אורגניים כמו פחם, גז טבעי ודלקי מאובנים אחרים. מתאן (CH₄) הוא מקור חשוב למימן.

תרכובות שכיחות של מימן הן:

• מים - H₂O
• מי חמצן - H₂O₂
• מי סודה - H₂CO₃
• חומצה גופרתית - H₂SO₄

מימן מגיב עם חמצן לקבלת מים בתגובה הבאה:

$\ 2H_{2(g)}+O_{2(g)}\rightarrow 2H_{2}O_{(l)}$

הפקת מימן

ישנן מספר דרכים להפקת מימן, בהן פירוק פחמימות בעזרת חום, אלקטרוליזה של מים, תגובה בין בסיס חזק בתמיסה מימית לבין אלומיניום ועוד.

ניתן להפיק מימן בצורה מסחרית ממתאן וקיטור בטמפרטורות גבוהות (700-1100 מעלות צלזיוס) כך:

$\ CH_{4(g)}+H_{2}O_{(g)}\rightarrow CO_{(g)}+3H_{2(g)}$

ניתן להפיק מימן נוסף בעזרת הפחמן החד-חמצני שנוצר בעזרת קיטור כך:

$\ CO_{(g)}+H_{2}O_{(g)}\rightarrow CO_{2(g)}+H_{2(g)}$

מימן נוצר בתגובה של תמיסה חומצית עם מתכת, ולדוגמה, בתגובה בין תמיסה חומצית לבין מגנזיום:

$\ 2H_{3}O_{(aq)}^{+}+Mg_{(s)}\rightarrow Mg_{(aq)}^{+2}+2H_{2}O_{(l)}+H_{2(g)}$

מימן נוצר גם בתגובה בין מתכת אלקלית לבין מים (או כוהל), ולדוגמה, בתגובה בין נתרן למים:

$\ 2Na_{(s)}+2H_{2}O_{(l)}\rightarrow 2Na_{(aq)}^{+}+2OH_{(aq)}^{-}+H_{2}(g)$

ראו גם

• אטום המימן
• הטבלה המחזורית
• גז הסינתיזה
• תהליך כלור-אלקלי

קישורים חיצוניים

• מידע כללי על מימן -באתר המחלקת להוראת המדעים במכון ויצמן
• דלק מימן, באתר "הידען"
• המוציא דלק מן המים, 1 בדצמבר 1995, מכון ויצמן
• שימושי המימן - באתר "סנונית"
• מגוון נושאים על מימן - בספרייה הווירטואלית של מט"ח
• אינדקס תכונות המימן - ב-Webelements (באנגלית)
• דלק חלופי מבוסס חנקן לאחסון כימי בר-קיימא של מימן, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3411 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים