מחנה הריכוז ריימסדורף
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| סוג | מחנה עבודה |
|---|---|
| מדינה | גרמניה |
| מחוז | סקסוניה-אנהלט |
| תאריך סגירה | אפריל 1945 |
| השתייכות האסירים | יהודים |
| שימור היסטורי | חלקי |
| קואורדינטות | 51°3′30″N 12°12′56″E / 51.05833°N 12.21556°E |
מחנה הריכוז ריימסדורף הוקם בסמוך אל הכפר ריימסדורף, הממוקם בדרום-מערב שפלת לייפציג, במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.
היסטוריה[edit | edit source]
במחנה עבדו כ-4,000 אסירים יהודים, רובם מהונגריה. האסירים עבדו במפעל ליצור בנזין סינתטי.
תפקיד עובדי הכפייה במחנה היה לעשות את כל העבודות הקשות במפעל: חפירות, מילוי חצץ במכונות לערבוב בטון והובלת שקי מלט. העבודה נמשכה 12 שעות בלי ימי מנוחה. כמות האוכל ליום הייתה בערך 500 קלוריות, כאשר עובד עבודות קשות צריך כ-2000 קלוריות ביום. במקום הנפטרים הגיעו עובדי כפייה חדשים.
המפעל הופצץ על ידי חיל האוויר האמריקאי והאנגלי ארבע פעמים, בהפצצות אלו נהרגו גם אסירים.
בחודש אפריל 1945 התחילו לפנות את האסירים לכיוון של מחנה הריכוז טרזינשטאט. יצאו 2,200 אסירים לדרך והגיעו 900. הנאצים ירו באסירים שלא יכלו ללכת וכך הם מתו.
האסירים הגיעו ביום השחרור של המחנה, ב-8 במאי 1945, שהוא גם יום סיום הרשמי של מלחמת העולם השנייה באירופה.
לאחר המלחמה הוקם מוזיאון בכפר ריימסדורף על יד מחנה העבודה לשעבר. מנהל המוזיאון הוא ההיסטוריון לותר שוסק.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- ישראל לזר, מחנה ריימסדורף-טרגליץ עמ' 123-111
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +57 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
