מחנה הפליטים ג'באליה

מחנה פליטים ג'באליה (מחנה פליטים) مخيّم جباليا
מדינה / טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
חבל ארץ	רצועת עזה
אוכלוסייה ‑ במחנה פליטים	93,455‏ (נכון ל-2006)
אזור זמן	UTC +2
(למפת מערב הנגב מוגדלת) מחנה פליטים ג'באליה (למפת מערב הנגב רגילה) מחנה פליטים ג'באליה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון הים האדום מחנה פליטים ג'באליה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון הים האדום מחנה פליטים ג'באליה

מחנה הפליטים ג'באליה (בערבית: مخيّم جباليا) הוא מחנה פליטים פלסטיני הממוקם בצפון רצועת עזה כ-3 קילומטרים מצפון לעיר ג'באליה. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית המחנה ב-2006, 93,455 נפש. על פי אתר אונר"א מונה האוכלוסייה במחנה 110,000 נפש.^[1] שטח המחנה הוא 1.4 קילומטר רבוע, עובדה העושה אותו אחד ממקומות היישוב הצפופים ביותר בעולם.

בשלהי מלחמת העצמאות הוקם מצפון לכפר ג'באליה מחנה פליטים אליו הגיעו כ-35,000 פליטים שברחו מהערים והכפרים בשפלת יהודה. בתחילה, סיפקה להם אונר"א אוהלים ולאחר מכן הוקמו במחנה בתים מבלוקים המחופים בגגות אזבסט. גודלו הרגיל של בית משפחתי הוא כ-40 מטר רבוע והסמטאות במחנה צרות מאוד, לעיתים, ברוחב הקטן ממטר.

במשך כל שנות השלטון הישראלי היה מחנה הפליטים ג'בליה מוקד לאי שקט ולהתנגדות לשלטון הישראלי. ב-9 בדצמבר 1987 החלה במחנה הפליטים האינתיפאדה הראשונה לאחר שלווית ארבעה פועלים פלסטינים, שנהרגו כתוצאה מפגיעת משאית ישראלית ברכבם, הפכה להפגנת זעם כלפי השלטון הישראלי. משם התפשטו המהומות לשאר רצועת עזה וליהודה ושומרון. בהמשך, היה מחנה הפליטים ג'בליה מוקד פעילות של תנועת החמאס. המחנה נחשב כמעוז התנועה ורבים ממנהיגי החמאס הגיעו ממנו.

כלכלה ותשתיות[edit | edit source]

עד פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, עת ישראל הפחיתה מאוד את מעבר העובדים הפלסטיניים לשטחה, נסמכה רוב פרנסתם של תושבי המחנה על העבודה בשטחי ישראל. כמו כן, התפרנס חלק מתושביה מעבודה בחקלאות באזור צפון רצועת עזה. כיום, חלק מהתושבים עובד בחנויות מקומיות ובבתי מלאכה.

התשתיות מוסדרות בחלקן והמים למחנה מגיעים מאונר"א, מהעירייה ומבארות פרטיות. במחנה קיימים 25 בתי ספר, 18 בתי ספר יסודיים ו-7 תיכוניים. במערכת החינוך היו רשומים ב-2004/2005 29,231 תלמידים. בכל בתי הספר לומדים בשתי משמרות. במחנה קיים מרכז בריאותי המשרת את האוכלוסייה המקומית הנעזרת גם בשירותי המרכז הבריאותי של בית חאנון הנמצאת ממזרח למחנה.