מחזור תפילה
מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים. השם "מחזור" התייחס בראשיתו לספר שבו היו רשומות התפילות של כל מחזור השנה, ימי החול, השבת, ראש חודש, תעניות והחגים השונים. רק מאוחר יותר החלו (בתחילה בקהילות אשכנז) להפריד בין סידור התפילה, לבין ה"מחזור"[1].
לכבוד מועדי השנה יש תפילות רבות המיוחדות למועד, קריאות מיוחדות בתורה לכבוד החג ופיוטים שנתכנו לכבוד החג או נאמרים בתפילות החג. המחזור מקבץ את כל הנצרך למתפלל במועד יחד, לנוחות המתפלל.
המחזור נועד בתחילה, בעיקר לחזנים והוא היה מאויר בפאר ובאמנות. "מחזור לייפציג" מתקופה זו - מן היפים שבמחזורים הקדומים, עשיר באיורים ובציורים. כשהחלו להדפיסו, הפך המחזור לנחלת הכלל ולספר אישי לכל מתפלל. המחזור הראשון שנדפס המכיל את תפילות כל השנה הוא "מחזור בני רומא" משנת ה'רמ"ו (1486). לקהילות אשכנז היו שלושה נוסחים - מחזור אשכנז, מחזור כמנהג פולין ופיהם (בוהמיה), ומחזור שלישי - מחזור צרפת, שמעולם לא נדפס, כי מנהגו חדל להתקיים לאחר גירוש יהודי צרפת.
השוני בין נוסחי התפילה של הסידור קיים גם במחזור אלא שבניגוד לתפילות הקבע שבסידור בהן קיימת חפיפה רבה בין הנוסחים השונים, בתפילות שבמחזור ובפרט בפיוטים הכלולים בו קיים שוני רב בין נוסחי התפילה השונים. לעיתים אפילו בין המתפללים אותו נוסח בימי השנה הרגילים קיימים מספר מנהגים שונים ביחס למחזור. ישנם למשל מחזורים כפי מנהג קהילות מסוימות כגון: מחזור "תפילה למשה" כמנהג קהילות גאורגיה. ובצפון אפריקה כמו מחזור שפתי רננות של יהודי ג'רבה או מחזור אוראן-תלמסאן, קהילות אשר במהלך השנה עושות שימוש בנוסח הספרדים ורק בימים הנוראים מתפללות במחזור משלהן השונה מן המחזור הספרדי הסטנדרטי. דוגמה נוספת היא החלוקה למנהג המערבי והמזרחי בנוסח אשכנז אשר ברובה קיימת רק במחזור ולא במהלך השנה, למעט מקרים בודדים.
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מחזור ורמייזא במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מחזור ליום הכיפורים, מהדורת רדלהיים
- מחזור לחג באתר האקדמיה ללשון העברית, ספטמבר 2012
- חן מלול, סיפורו של מחזור קטלוניה, באתר הספרייה הלאומית, מרץ 2017
- אלחנן ריינר, קורותיו של מחזור תפילה ארץ ישראלי, באתר הספרייה הלאומית, ספטמבר 2017
- יואל פינקלמן, שריד מאחד ממחזורי יום כיפור העתיקים בעולם, באתר הספרייה הלאומית, ספטמבר 2017
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ דניאל גולדשמידט, הקדמה למבוא למחזור בני רומא מאת שד"ל, עמ' 13
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • תנ"ך • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי • ספרי זוטא • מכילתא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • הלכות רב אלפס • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • פסקי הרא"ש • חידושי הריטב"א • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • פני יהושע • קצות החושן • נתיבות המשפט | |
| קבלה | ספר יצירה • ספר הקנה • ספר הזוהר • זוהר חדש • כתבי האר"י | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2532 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
