מורי הכנסייה
ערך זה סווג כחלק מקבוצת ערכים העוסקים בנושא "אנשי דת (אפיפיורים, כמורה, וכולי)". חשיבותו של הערך, ומקומו באנציקלופדיה בדרך התורה, מוטלת בספק. נשמח שתביעו את דעתכם כאן.
מורי הכנסייה (בלטינית: Doctores ecclesiae) הוא תואר הניתן לקבוצה מצומצמת של תאולוגים שזכו להכרתן של כנסיות נוצריות ככאלה אשר נודעה להם השפעה מכרעת על התפתחות הנצרות.
התואר בולט במיוחד בכנסייה הקתולית, בה הוכרזו שלושים ושלושה אישים (נכון ל-2006) כ"מורי הכנסייה". עם זאת, קיימים "מורי כנסייה" גם בכנסייה האורתודוקסית, הארמנית, האשורית וקיימת התייחסות לתואר אף בלותרניות.
בימי הביניים התייחס התואר לארבעה מאבות הכנסייה: גרגוריוס הגדול, אמברוזיוס, אוגוסטינוס והירונימוס. מעמדם של הארבעה נקבע רשמית בצו של בוניפקיוס השמיני משנת 1298. באותו תקופה קיבלו במזרח מעמד דומה שלושה חכמי דת: יוחנן כריסוסטומוס, בזיליוס הגדול וגרגוריוס מנזיאנזוס. ב-1568 נוספו לרשימה במערב ארבעת מורי הכנסייה של המזרח, שכללו, בנוסף לשלושת הנזכרים לעיל, גם את אתנאסיוס.
המועמדים לתואר הם חכמי דת שאינם עוד בין החיים ושהוכרזו קדושים, אך לא מתו כמרטירים. כן חייבים להתמלא שלושה תנאים: השכלה יוצאת דופן (eminens doctrina), קדושה יוצאת דופן (insignis vitae sanctitas) והכרזה של הכנסייה (Ecclesiae declaratio - עד כה תמיד בצו של האפיפיור). אין בהענקת התואר לקדוש משום הכרה גורפת באורתודוקסיה של כתביו. שלושת השמות האחרונים שנוספו לרשימה הם של נשים: ב-1970 נוספו תרסה מאווילה וקתרינה מסיינה, וב-1997 תֵרֵז מליזְיֶה.
רשימת מורי הכנסייה הקתולית[edit | edit source]
הרשימה להלן כוללת את המורים התאולוגים השונים לפי סדר זמן צירופם לרשימה זו.
- גרגוריוס הגדול (תואר הוענק רשמית ב-1298)
- אמברוסיוס (תואר הוענק רשמית ב-1298)
- אוגוסטינוס הקדוש (תואר הוענק רשמית ב-1298)
- הירונימוס הקדוש (תואר הוענק רשמית ב-1298)
- יוחנן כריסוסטומוס (בפועל, מן המאה העשירית, תואר הוענק רשמית ב-1568)
- בזיליוס הגדול (בפועל, מן המאה העשירית, תואר הוענק רשמית ב-1568)
- גרגוריוס מנזיאנזוס (בפועל, מן המאה העשירית, תואר הוענק רשמית ב-1568)
- אתנסיוס (תואר הוענק רשמית ב-1568)
- תומאס אקווינס (תואר הוענק רשמית ב-1568)
- בונוונטורה הקדוש (תואר הוענק רשמית ב-1568)
- אנסלם הקדוש (תואר הוענק רשמית ב-1720)
- איסידור מסביליה (תואר הוענק רשמית ב-1722)
- פטרוס כריסולוגוס (תואר הוענק רשמית ב-1729)
- לאו הראשון (תואר הוענק רשמית ב-1754)
- פטרוס דמיאנוס (תואר הוענק רשמית ב-1828)
- ברנר מקלרבו (תואר הוענק רשמית ב-1851)
- הילריוס מפואטייה (תואר הוענק רשמית ב-1851)
- אלפונסוס ליגוארי (תואר הוענק רשמית ב-1871)
- פרנציסקוס מסאל (תואר הוענק רשמית ב-1877)
- קירילוס האלכסנדרוני (תואר הוענק רשמית ב-1883)
- קירילוס מירושלים (תואר הוענק רשמית ב-1883)
- יוחנן מדמשק (תואר הוענק רשמית ב-1883)
- בדה ונרביליס (תואר הוענק רשמית ב-1899)
- אפרם סוריאיה (תואר הוענק רשמית ב-1920)
- פטרוס קניסיוס (תואר הוענק רשמית ב-1925)
- חואן דה לה קרוס (תואר הוענק רשמית ב-1926)
- רוברטו בלרמינו (תואר הוענק רשמית ב-1931)
- אלברטוס מגנוס (תואר הוענק רשמית ב-1931)
- אנטוניוס מפאדובה (תואר הוענק רשמית ב-1946)
- לורנציו מברינדיזי (תואר הוענק רשמית ב-1959)
- תרסה מאווילה (תואר הוענק רשמית ב-1970)
- קתרינה מסיינה (תואר הוענק רשמית ב-1970)
- תרז מליזייה (תואר הוענק רשמית ב-1997)
- חואן דה אווילה (תואר הוענק רשמית ב-2012)
- הילדגרד מבינגן (תואר הוענק רשמית ב-2012)
- גרגורי מנארק (תואר הוענק רשמית ב-2015)
שבעה עשר הקדושים הראשונים נחשבים גם למורי הכנסייה האורתודוקסית.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- הערך באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- כתבי מורי הכנסייה (באנגלית)
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +458 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
