מועצת הביטחון של האומות המאוחדות

אולם מועצת הביטחון של האו"ם בניו-יורק

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations Security Council) היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האומות המאוחדות. תפקידה העיקרי הוא לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם.

הרכב המועצה

במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן חמש המייסדות: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין (עד 1971 הרפובליקה הסינית ומ-1971 הרפובליקה העממית של סין). לחברות הקבועות זכות וטו על פי פרק 27 של מגילת האו"ם. הצבעתה של אחת מחמש המדינות נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה. מדינות אלו הן גם היחידות המורשות להחזיק נשק גרעיני על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

החברות הקבועות הן:

מדינה	גוש	ישות נוכחית	מאז	ישות קודמת
	אסיה		1971	הרפובליקה הסינית (1945–1949) הרפובליקה הסינית (1949–1971)
	מערב אירופה ושאר העולם	הרפובליקה הצרפתית החמישית	1958	הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית (1945–1946) הרפובליקה הצרפתית הרביעית (1946–1958)
	מזרח אירופה	הפדרציה הרוסית	1992	ברית המועצות (1945–1991)
	מערב אירופה ושאר העולם	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד	1945	—
	מערב אירופה ושאר העולם	ארצות הברית של אמריקה	1945	—

החברות המתחלפות נבחרות לתקופת כהונה של שנתיים החל מ-1 בינואר. בראשית כל שנה מתחלפות חמש חברות בחמש חברות חדשות. החברות המתחלפות נבחרות על ידי העצרת הכללית לפי אזורים. החלוקה לגושים היא בלתי-רשמית, ולכן נתונה לשינויים. הגוש האפריקני בוחר שלוש נציגות, הגוש של אסיה, הגוש של אמריקה הלטינית והגוש של "מערב אירופה ושאר המדינות" בוחרים, כל אחד, שתי נציגות; והגוש של מזרח אירופה בוחר נציגה אחת. כמו כן, נהוג שאחת הנציגות תהא מדינה ערבית, וזו נבחרת לסירוגין מבין הנציגות של אסיה ואפריקה.

החברות המתחלפות הן:

תקופת כהונה	אפריקה			אסיה		אמריקה הלטינית והקריבים		מערב אירופה ושאר העולם		מזרח אירופה
2017
2018
2019

על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך, במקרה של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות", להטיל סנקציות (ובכלל זאת אמברגו) על מדינה מסוימת ואף להתיר שימוש בכוח נגדה "למען שמירת או השבת השלום והביטחון הבינלאומי". דוגמה לכך היא החלטה 665 (אוגוסט 1990) שאישרה שימוש בכח כדי לאכוף את הסנקציות שהוטלו על עיראק בהחלטות 660 ו-661 עקב פלישתה לכווית. ההחלטה הובילה לפרוץ מלחמת המפרץ. החלטת מועצת הביטחון 1973 (17 במרץ 2011) התירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי להבטיח את שלום האזרחים בלוב. ההחלטה המריצה התערבות בינלאומית בסכסוך והביאה לנפילת משטרו של הרודן מועמר קדאפי. מקרה אחר של אכיפה כזו היה בעניין דרום אפריקה בשנות ה-80, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה ^{[דרוש מקור]}.

מועצת הביטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. מיום היווסדה ועד 23 בפברואר 2017 קיבלה המועצה 2,343 החלטות.

הגדלת מספר חברי הקבע במועצה

ערך מורחב – קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם

בביקורו כנשיא ארצות הברית בניו-דלהי בנובמבר 2010, הכריז אובמה כי יתמוך בצירופה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון וכעבור שבוע הכריז ביוקוהמה כי יתמוך במושב קבע ליפן ובכך אישר הבטחות קודמות בנושא.

ישראל במועצת הביטחון

ישראל מעולם לא נבחרה לכהן במועצת הביטחון. עד לשנת 2000, ישראל, כמו ארצות הברית ומדינות אחרות, לא הייתה חברה באחד הגושים הבלתי-פורמליים שמהם נבחרות המדינות המועמדות לחברות במועצה. מאז שנה זו, יש לה מעמד של חברה זמנית בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות.

הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל, שלעיתים אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית, מביאה לכך שפעמים עולות להצבעה החלטות המגנות את המדיניות הזו. החלטות אלה לעיתים זוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה. בין השנים 1989 - 2008 הטילה ארצות הברית וטו 13 פעמים, 11 פעמים מתוכן בהחלטות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. באוגוסט 2011 הועלתה במועצת הביטחון הצעה לניסוח הצהרה נשיאותית לגינוי מתקפת הטרור בדרום ישראל. ההצעה זכתה לתמיכת רוב חברות המועצה, אך לא אושרה עקב דרישת לבנון להוסיף להצהרה גינוי לפעולת התגובה של ישראל בעזה.

עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:

• החלטה 69: התקבלה ב-4 במרץ 1949, קבעה כי ישראל היא מדינה שוחרת שלום והמליצה לעצרת הכללית של האומות המאוחדות לקבלה כחברה באו"ם. החלטה זו הובילה לקבלתה של ישראל לאו"ם ב-11 במאי 1949, בעקבות החלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם.
• החלטה 242: התקבלה ב-22 בנובמבר 1967, וקראה לישראל לסגת מ"שטחים כבושים" שכבשה במלחמת ששת הימים. בנוסף קראה ההחלטה לסיום מצב הלוחמה וכיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינות המזרח התיכון. בנוסף הכירה המועצה בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, ולשמר לעצמה גבולות בני הגנה.
• החלטה 338: התקבלה ב-22 באוקטובר 1973, וקראה להפסקת אש במלחמת יום הכיפורים.
• החלטה 339: התקבלה ב-23 באוקטובר 1973, והורתה על הפסקת אש מיידית במלחמת יום הכיפורים, הצבת משקיפי או"ם בקווים, וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים בעת הפסקת האש הקודמת.
• החלטה 340: התקבלה ב-25 באוקטובר 1973, ודרשה הפסקת אש מיידית במלחמת יום הכיפורים וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים ב-22 באוקטובר 1973.
• החלטה 425: התקבלה ב-19 במרץ 1979, דרשה את נסיגת ישראל והקימה את יוניפי"ל בעקבות מבצע ליטני.
• החלטה 1701: התקבלה ב-12 באוגוסט 2006, וקראה להפסקת אש לסיום מלחמת לבנון השנייה ולפריסת כוחות יוניפי"ל חמושים נוספים בדרום לבנון.
• החלטה 1860: התקבלה ב-9 בינואר 2009, וקראה להפסקתו של מבצע עופרת יצוקה, נסיגת כוחות צה"ל משטח רצועת עזה וכינון הפסקת אש מיידית.
• החלטה 2334: התקבלה ב-23 בדצמבר 2016, קבעה שההתנחלויות הישראליות בכל השטחים שנכבשו בשנת 1967 אינן חוקיות.

קישורים חיצוניים

• רפורמה במועצת הביטחון, באתר "סיקור ממוקד"
• אתר מועצת הביטחון (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +611 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים