מולדובה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
מולדובה
Flag of Moldova.svg Coat of arms of Moldova.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניהקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוMoldova in Europe (-rivers -mini map).svg
אודות התמונה
מדינה רפובליקת מולדובה
תמונת סמל Coat of arms of Moldova.svg
מוטו לאומי שפתנו היא אוצר
המנון "שפתנו"
קובץ המנון Imnul Republicii Moldova US NAVY.ogg
יבשת אירופה
שפה רשמית מולדובנית (רומנית)[1]
משטר רפובליקה
אירועי הקמה - תאריך
הקמה פירוק ברית המועצות
תאריכי הקמה 27 באוגוסט 1991
שמות מנהיגים איגור דודון
פאבל פיליפ
מנהיגים - נשיא
- ראש ממשלה
ראש המדינה נשיא
העיר הגדולה ביותר קישינב
אחוז מים זניח
מטבע לאו מולדובני
סימון מטבע MDL
אזור זמן +2
סיומת אינטרנט md
קידומת טלפון 373

רפובליקת מולדובהרומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

שטח הרפובליקה של מולדובה היה חלק מרומניה בתקופות רבות בעבר ותחת שלטון ברית המועצות עד שנת 1991. בעת התפרקות ברית המועצות הכריזה הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של מולדובה על עצמאותה. ישות מתוכה בשם "טרנסניסטריה" לא הכירה בעצמאות רפובליקת מולדובה והכריזה על עצמאות משלה תחת השם "הרפובליקה המולדובית הטרנסדניסטרית".

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של רפובליקת מולדובה

חבלי הארץ בסרביה ובוקובינה, שהיו חלק מרומניה, נלקחו ממנה וסופחו לברית המועצות (בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב), חלק אל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית, וחלק לרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של אוקראינה. לאחר הפלת הקומוניזם בראשות ניקולאה צ'אושסקו (מנהיג רומניה) גברו בתוכה השאיפות להסתפח לרומניה. באפריל 1991 דרשו מרבית חברי המפלגה הקומוניסטית במולדובה להכריז על ניתוק מברית המועצות ועל עצמאות, ולבסוף הוכרזה עצמאותה של מולדובה באוגוסט 1991. כיום, שאיפותיהם של הרוסים באזור טרנסניסטריה, עניין זכויות המיעוטים הגדולים הרוסי והאוקראיני וזכויות המיעוט הגגאוזי, שאלת סוג הקשרים עם רוסיה ועם רומניה, וסוגיית אפשרות ההסתפחות לרומניה – כל אלה מעמידים אתגרים רציניים בפני המדינה העצמאית הצעירה.

פוליטיקה

צורת השלטון ברפובליקת מולדובה היא רפובליקה דמוקרטית המתנהלת כך: בבית הנבחרים יש 104 צירים, הנבחרים לתקופה של 4 שנים, בדומה לנשיא, הנבחר ל-4 שנות כהונה.

כלכלה

כלכלת מולדובה מבוססת על גידול דגנים, סלק סוכר, חמניות, תפוחי אדמה, ירקות, פירות ופירות יער. ענפי התעשייה שלה הם שימור מזון, ייצור יין, עצים לריהוט ובנייה, מתכות, בטון, מוצרי חלב וטקסטיל.

אוצרות הטבע העיקריים של רפובליקת מולדובה הם גבס, ליגניט, חומרי בנייה ועץ.

מולדובה מייבאת אנרגיה, ציוד לתעשייה, פלסטיק ועוד מחבר המדינות ומהאיחוד האירופי. היא מייצאת מוצרי מזון, טבק, משקאות, בקר ומוצרי בשר, טקסטיל, מוצרי אבן, גבס, מלט וזכוכית לרוסיה, רומניה, אוקראינה, בלארוס, גרמניה ואיטליה.

ענף ייצוא חשוב נוסף הוא ייצוא כוח אדם, מהגרי עבודה מולדובנים עובדים במדינות שונות ושולחים את שכרם למשפחותיהם, פעולה המכניסה מטבע זר למדינה.

חברת התעופה הלאומית של מולדובה היא אייר מולדובה.

גאוגרפיה

רפובליקת מולדובה היא מדינה ללא מוצא לים, המשתרעת ברובה על פני רמה גלילית שקרקעותיה טובות לגידולים. בדרומה משתרעים שטחי ביצות, וכ-11% משטחה מעויר. הנהרות העיקריים בה הם הדניסטר והפרוט.

שפה

"השפה המולדובנית" או "מולדאבית" נחשבת בבלשנות המודרנית לתת-ניב או עגה אזורית (ברומנית - grai) של השפה הרומנית, בדומה לעגות מטרנסילבניה, מרמורש, מונטניה, אולטניה, קרישאנה או באנאט. עד לפירוקה של ברית המועצות, נכתב הניב המולדובני באותיות קיריליות (על פי פקודת סטלין בזמנו, לבידולה מן התרבות הרומנית), בשונה מהרומנית המדוברת ברומניה, הנכתבת באותיות לטיניות. לפני פירוק ברית המועצות השתוותה המולדובנית לתקן הרומני הרשמי וחזרה לכתב לטיני; בטרנסניסטריה המתבדלת עדיין נכתבת השפה באותיות קיריליות. שאלת סיווגה של המולדובנית והכתיב שלה הן מקור לדיונים פוליטיים רבים. דבר זה בא לידי ביטוי גם בדיונים רבים לגבי גורלה של ויקיפדיה במולדובנית (הכתובה קירילית), בנפרד מזו הרומנית. לאחר שזו נמחקה (בטענה שדי בוויקיפדיה הרומנית הכללית) ושוחזרה פעמים רבות, הוסכם להשאירה נעולה לעריכה תוך הפניה בולטת בעמוד הראשון לוויקיפדיה הרומנית בכתב הלטיני.נוסף לשפה ה״מולדובית״ חיים במולדובה מיעוטים גדולים של דוברי רוסית ואוקראינית ומיעוט גגאוזי.[2]

דמוגרפיה

מבחינה אתנית - ותרבותית - אין כמעט הבדל בין תושבי מולדובה המקוריים ושפתם, לבין העם והשפה הרומניים.

ברפובליקת מולדובה חיים כ-700,000 רוסים, 300,000 טורקים וגגאוזים (עם טורקי). 14% מהאוכלוסייה הם אוקראינים, 13% רוסים, 2% בולגרים ו-2.5% אחרים. מאז היפרדותה מברית המועצות, מולדובה חווה משבר דמוגרפי. בשנת 2000 חיו במולדובה 4,502,450 בני אדם. על פי מפקד אוכלוסין בשנת 2008 התגוררו בה כ-4,300,000 בני אדם. לפי הערכה ליולי 2012 מתגוררים בה פחות מ-3.7 מיליון נפשות, הירידה התמידית באוכלוסייה נובעת משיעור ילודה נמוך (כמו ברוב מדינות ברית המועצות לשעבר), מאזן הגירה שלילי, ושיעורי תמותה גבוהים יחסית לנתונים מערביים.

יהדות מולדובה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות מולדובה

כיום יש ברחבי מולודובה, על פי נתונים רשמיים, כ-31,000 יהודים ועוד מספר לא ידוע של מולדובנים ממוצא יהודי שאינם מודעים ליהדותם או שאינם מדווחים עליה.

בשנת 1989, אחרי עשורים אל דיכוי על ידי השלטון הסובייטי, יכלו יהודי הרפובליקה להתארגן לראשונה ב"חברה הרפובליקנית לתרבות יהודית" בראשות בוריס סנדלר וולדימיר ביטקין. בשנת 1997 מיוזמת יושב ראש החברה הזאת, סמיון שויחט, היא הפכה ל"איגוד הארגונים והקהילות היהודיות של מולדובה". [3] ב-2008 שינה ארגון זה את שמו ל"קהילת יהודי מולדובה" ובחר בשני יושבי ראש שותפים אלכסנדר פנצ'בסקי ואלכסנדר בילינקיס.

כיום פועל ברפובליקת מולדובה 'איגוד הארגונים והקהילות היהודיות במולדובה' או "קהילת יהודי מולדובה" בראשות אלכסנדר בילינקיס (החל מ-2013).[3] ."קהילת יהודי מולדובה" פתחה וייסדה בתי כנסת, בתי ספר, גני ילדים, בתי תמחוי, מרכזים קהילתיים ועוד ברחבי מולדובה וכן בטרנסניסטריה. בטאון הארגון הוא כתב העת "נאש גולוס" ברוסית. במסגרת "הקהילה היהודית של מולדובה" פועל גם "הקונגרס היהודי של מולדובה" שהוקם בשנת 2003 על ידי אנשי עסקים יהודים.[4]. קהילת יהודי מולדובה נקשרה למרכז החינוכי היהודי "חפץ חיים".

במולדובה פועלים בקרב היהודים גם חסידות חב"ד על פעילותה הענפה, הסוכנות היהודית (החל משנת 1991, הג'וינט (החל משנת 1993), השירות היהודי למשפחה "נס", תנועת אגודת ישראל ומעל הכל הקרן "דור לדור" ומוסדות יהודיים אחרים.[4] בשנת 1994 ממשלת מולדובה הכירה ב"פדרציה של הקהילות היהודיות (הדתיות) במולדובה שבחסות תנועת חב"ד.[5] הרב הראשי של קישינב ושל מולדובה הוא כיום מטעם חב"ד הרב יוסף יצחק אבלסקי,[6] בנו של הרב זלמן לייב אבלסקי (2014-1927) שפעל בקישינב בשנים 2014-1989[7] הבטאון של קהילת חב"ד הוא "איסטוקי ז'יזני" ברוסית.

לקריאה נוספת

  • Dymitry Sheveliov The Jewish Revival in Moldova (A Survey of the Jewish Life in Moldova in the years 1990-2000) Revista de etnologie și culturologie vol.XV Chișinău ,2011 pp.58-66

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +733 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png