מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה. מדרש תנחומא החדש והישן קיימים בדפוס, ובנוסף אליהם היה קיים גם מדרש שאבד, אך מצוטט במקורות אחרים.
זמנו ומוצאו[edit | edit source]
מדרש זה עוסק בחמשת חומשי התורה, ונקרא על שם האמורא הארצישראלי רבי תנחומא בר אבא, שהרבה מאמרותיו מופיעות במדרש. רובו של המדרש נכתב בעברית, אך בנוסף קיים במדרש שימוש בארמית גלילית, ביוונית ובלטינית. מדרש זה הגיע לכלל גיבוש במחצית הראשונה של המאה ה-9 לספירה. כמדרש שמקורו בארץ ישראל מבוסס מדרש תנחומא על סדר קריאת התורה התלת שנתי שרווח בארץ ישראל. החלוקה המצויה במדרש לפרשות השבוע לפי מחזור הקריאה החד-שנתי שרווח בבבל היא מאוחרת ואיננה מקורית.
החוקר פרופ' חננאל מאק בספרו "מדרש האגדה" מצביע על כך שעל אף שמדרש תנחומא הוא מדרש ארץ-ישראלי, הרי שחדרו אליו גם קטעי מדרש בבליים. כך למשל במדרש תנחומא לפרשת נח משולבים קטעים מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, שהוא ספר שנתחבר בבבל בתחילת תקופת הגאונים. כמו כן מצויים במדרש תנחומא קטעים ממדרשים קדומים כמו פרקי דרבי אליעזר ומכילתא דרבי ישמעאל.
קיימת מחלוקת מסועפת בין החוקרים השונים לגבי מקורותיו של הקובץ ולגבי היחס בין "התנחומא" ל"ילמדנו":
- לדעת יום-טוב ליפמן צונץ, תנחומא וילמדנו הם שני שמות לחיבור אחד. חלק מהמצטטים קראו לו על שם הפתיחה בשאלה "ילמדנו רבינו" וחלק קראו לו על שם דרשת רבי תנחומא. החיבור נוצר במאה התשיעית ביוון או בדרום איטליה.
- לדעת שלמה בובר, היו במקור שלושה ספרים שכונו בשם "תנחומא". חיבור אחד שצוטט גם בשם ילמדנו - אבד במשך השנים, חיבור שצוטט בשם תנחומא – הוא מה שמכונה היום "תנחומא בובר", וחיבור מאוחר יותר שנערך לאחר עריכת התלמוד הבבלי – הוא תנחומא הנדפס. לטענתו, מהדורת "תנחומא-בובר" היא החיבור המדרשי על פרשיות התורה המקורי ביותר וכל מדרשי האמוראים שאבו ממנו.
- לטענת אפשטיין, היה קיים חיבור קדום בשם "ילמדנו" שהיה מדרש שלם וערוך כבר במאה החמישית. מהדורות "תנחומא" היא ליקוטים מה"ילמדנו" הקדום בתוספת מקורות מחיבורים שונים. מדרש "תנחומא" שהתפתח מה"ילמדנו" הועתק שוב ושוב עם שינויים והוספות על ידי הדרשנים במהלך הדורות.
- לדעת מרמורשטיין[1], ה"ילמדנו" אינו חיבור קדום, אלא אוסף של דרשות מהמאה השביעית או השמינית.
- לפי חנוך אלבק, היו במקור שני חיבורים שונים האחד כונה "תנחומא" והשני "ילמדנו". שניהם שאבו ממקורות דומים ולכן יש ביניהם הקבלות רבות, חיבורים אלו הם בני אותו הזמן.
מלבד הדעות שהוצגו להלן, קיימות גישות נוספות לתאריך היווצרותו של המדרש, כאלה שמקדימות אותו למאה ה-7 בא"י, וכאלה שמאחרות אותו אל מעבר למאה ה-9.
מבנה[edit | edit source]
המדרש, בדומה לרוב מדרשי האגדה, עוקב אחר הסדר של פרשות התורה, ומחולק לפרשות במקביל לפרשות השבוע. מדרש תנחומא נקרא גם בשם "מדרש ילמדנו", בשל פתיחת השאילתות בביטוי "יְלַמְדֵנוּ רבנו". המדרשים בנויים במבנה קבוע ובו ארבעה חלקים:
- פסוק - לא בהכרח.
- שאלה הלכתית. לשאלה פתיחות שונות: "ילמדינו רבינו", "אדם מישראל..", "הלכה".
- תשובה הלכתית.
- מעבר לדברי אגדה.
השאלות ההלכתיות נראות טריוויאליות, ולא סביר לומר שהן נשאלו בפועל. בנוסף, הרבה שאלות מסתמכות על התשובה. לכן נראה כי מדובר בשאלות פיקטיביות, שהדרשן עצמו שאלן, או שהדרשן "השתיל" תלמיד שלו שישאל את השאלה כפתיחה לדרשה.
השפעת המדרש[edit | edit source]
פרופ' מאק עמד על כך שמדרש תנחומא, בניגוד לבראשית רבה, נכתב בפירוט וביחידות ארוכות. כמו כן הבחין פרופ' מאק שלעומת מדרש בראשית רבה הרי שמדרש תנחומא השפיע רבות, מבחינת תוכנו וצורתו הספרותית, על מדרשים מאוחרים ממנו. חלקם השני של המדרשים שמות רבה ובמדבר רבה ומדרש דברים רבה כולו מושפעים רבות ממדרש תנחומא.
על פי חקר פירושי רש"י, מדרש תנחומא היה אחד הטקסטים שהיו מונחים לנגד עיניו כאשר כתב את פירושיו למקרא, והוא מצטט ממנו או מתבסס עליו בפירושיו.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- רשימת מאמרים על מדרש תנחומא באתר רמב"י – רשימת תת-נושאים מפורטת
- "תנחומא, מדרש", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 280–281, באתר HebrewBooks
- מדרש תנחומא, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- ענת רייזל, מדרש תנחומא, באתר "מחלקי המים"
- מרק ברגמן [Marc Bregman], ספרות תנחומא־ילמדנו: תיאור נוסחיה ועיונים בדרכי התהוותם, Gorgias Press LLC, 2003 - (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
)
- מהדורות של מדרש תנחומא
- מדרש תנחומא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש תנחומא, במאגר ספרות הקודש באתר "סנונית"
- מדרש תנחומא, מהדורה מעוצבת בידי זהבה גרליץ, באתר "דעת"
- מדרש תנחומא באתר "צל הרים"
- מדרש תנחומא, ונציה: ש"ה-1545, מהדורה סרוקה באתר Hebrew Books
- מדרש תנחומא עם פירוש עץ יוסף ופירוש ענף יוסף, וילנה: תקצ"ג-1833, באתר Hebrew Books
- תנחומא בובר
- תנחומא - בובר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש תנחומא לבראשית - מהדורת בובר, באתר "דעת"
- מדרש תנחומא לשמות - מהדורת בובר, באתר "דעת"
הערות שוליים[edit | edit source]
| ספרות המדרשים | ||
|---|---|---|
| מדרשי הלכה תנאיים
(200 לספירה עד 400 לספירה לערך) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא • ספרי דברים • מכילתא דברים | |
| מדרשי האגדה הקלסיים: תקופת האמוראים והסבוראים
(400 לספירה עד 600 לספירה לערך) |
בראשית רבה • איכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • אגדות התלמוד | |
| מדרשי תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים
(600 לספירה עד 750 לספירה לערך) |
שיר השירים רבה • קהלת רבה • רות רבה • דברים רבה • מדרש תנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב • פסיקתא רבתי | |
| המדרש המאוחר: תקופת הגאונים
(750 לספירה עד 1100 לספירה לערך) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • הגדה של פסח • במדבר רבה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) | |
| ליקוטי מדרשים: תקופת הראשונים
(1100 לספירה עד 1500 לספירה לערך) |
מדרש שכל טוב • ילקוט שמעוני • מדרש אגדה (בובר) • מדרש הגדול • מדרש הביאור • עין יעקב | |
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • תנ"ך • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי • ספרי זוטא • מכילתא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • הלכות רב אלפס • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • פסקי הרא"ש • חידושי הריטב"א • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • פני יהושע • קצות החושן • נתיבות המשפט | |
| קבלה | ספר יצירה • ספר הקנה • ספר הזוהר • זוהר חדש • כתבי האר"י | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +89 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
